רבי שמעון שקופ

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
רבי משעון יהודה הכהן שקופ

רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ (שקופ) היה ראש ישיבת גרודנא מגדולי ראשי הישיבות, מייסד שיטה למדנית ייחודית. שיטתו: דרך הלימוד החדשנית של ר' שמעון שקאפ מתייחדת בכך שבשונה משיטת הלימוד של בית בריסק המתאפיינת יותר בהגדרת הדברים (דוגמת החילוק בין גברא לחפצא, סיבה או סימן, בכח או בפועל, ועוד.) מתאפיינת שיטתו יותר בביאור הדברים דרך לוגיקת מחשבה משפטית-הגיונית, השואפת לבאר כל דבר בצורה הגיונית ושכלית. דוגמא לדבר: אחד הדוגמאות הטובות ביותר היא דבריו המפורסמים בשערי יושר, לגבי השאלה על האמור בגמרא ש"המוצא מחברו עליו הראיה" כלומר שבמקום שאנו מסופקים של מי החפץ ואין בידינו להכריע את הספק, נאמר הדין שהאדם שמחזיק בחפץ יזכה בו אף מספק, כלומר שאין מוציאים מידיו את החפץ עד שתיהיה ראיה ברורה כנגד בעלותו. וקשה על כך, שכידוע ספק דאורייתא לחומרא, ובמקאה האמור ישנו ספק מדאורייתא כיוון שלצד שהחפץ שייך לשני ולא שייך למחזיק, עובר המחסיק באיסור גזל שהוא איסור מן התורה, וא"כ מדוע לא יצטרך המחזיק למסור את החפץ לשני (למרות שאין לו ראיה מוכרעת) משום הכלל שספק דאורייתא לחומרא? וכתב על כך ר' שמעון שקאפ שכל איסור גזל האמור בתורה כפוף להגיון המשפטי השכלי, ואם נכריע מחמת ההגיון המשפטי שהחפץ שייך לראובן ולא לשמעון, זה יקבע את מציאות הדין בהכרח, ודין התורה לא לגזול הוא שלב מאוחר יותר האומר שלאחר שהוכרע הדין שהחפץ שייך לראובן ולא לשמעון מחמת ההגיון המשפטי, יהיה לכך גם תוקף על פי התורה. ואם כן, אומר ר' שמעון, אין כל מקום לקושיא הנ"ל מדוע אומרים "המוציא מחברו עליו הראיה" ולא אומרים ספק דאורייתא לחומרא, ונוציא החפץ מידיו, משום שבמקרה כזה שישנו ספק של מי החפץ, ההגיון המשפטי השיכלי אומר שאין להוציא החפץ מידיי המחזיק בלא ראיה ברורה, וא"כ במקרה כזה לא יהיה איסור גזל כלל, כיוון שאיסור גזל בא רק לאחר הכרעת ההגיון המשפטי, ובמקאה הזה ההגיון המשפטי אומר שעל החפץ להשאר בידיי המחזיק. זוהי דוגמא מצויינת להסבר שיטתו של ר' שמעון שקאפ, שיטה המתאפיינת בכלים הגיוניים - שכליים בביאור דברי הגמרא וההלכה.

תולדות חייו[edit]

נולד בשנת תר"כ בליטא. למד בישיבת מיר ובישיבת וולוז'ין. במהלך כהונתו כראש ישיבה בגרודנא הוא פנה לתלמידו שלמד באותה העת בישיבת מרכז הרב בירושלים, ובקשו כי יפנה לאחד מראשי הישיבה, הרב יעקב משה חרל"פ יסדר לו משרת ראש ישיבה, לאחר שזו התפנתה עם פטירת הרב אברהם אהרן בורשטיין, "הגאון מטאבריג". השניים החליפו ביניהם מכתבים בענין זה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. הרב חרל"פ הסביר כי סירובו לתת לר' שמעון משרה זו נבע מהתנגדותו של הרב קוק, שהיה עדיין בחיים, לשיטת לימודו של ר' שמעון והחשש כי הכנסת ראש ישיבה בעל שיטה כזו תשריש אותה בישיבה, למרות רוחו של הרב קוק[1].

נפטר בשנת ת"ש.

דרך לימודו[edit]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ספריו[edit]

ספרי ר' שמעון נחשבים ספרי עיון יסודיים בעולם הישיבות:

  • שערי יושר - עוסק בעיקר בעניני ממונות ובמושגים למדניים. מסדר לפי נושאים.
  • חידושי רבי שמעון יהודא הכהן, ב' חלקים. מסודר על פי מסכתות.
  • קונטרס שעורי תורה.
  • שיעורי רבי שמעון שקאפ- על סדר נשים ונזיקין. נרשמו על ידי תלמידו בישיבת טלז, שנת תר"ן.

מספר שנים לאחר פטירת ר"ש שקאפ, ובעקבות תחושת האובדן שהביאה השואה, הוציא לאור תלמידו הרב יצחק עפשטין (אפשטיין) מירושלים קונטרס בשם שעורי תורה ובו שבעה שיעורים על מסכת נדרים שנרשמו מפיו של הרב שקאפ בתקופת היותו ר"מ בישיבת טלז. השיעורים יצאו במסגרת ניסיון של הרב אפשטיין להוציא לאור סדרה רחבה יותר של שיעורי הר"ש שקאפ שהיו בידו וכן בידי תלמידים אחרים, אך כוונה זו לא התממשה לבסוף. הקונטרס יצא לאור בירושלים בשנת תש"ה ובדפוס צילום נוסף בשנת תשכ"ז.

מתלמידיו[edit]

עליו[edit]

" "שערי יושר" זה מפתח את השכל. זו דרך קשה. יש לו הגיון מיוחד במינו, צריכים ללמוד את זה, והיתה לו סייעתא דשמיא. ר' שמעון היה מחדש גדול... אצל ר' שמעון השכל כל כך גדול..." (הרב אברהם שפירא "אמרי שפר" עמ' שלט).

לקריאה נוספת[edit]

  • הרב ראובן כץ, בעל שביל הזהב, בתוך 'שערי ראובן' עמ' רכט- רלא
  • אהרן סורסקי, רבי שמעון ותורתו

קישורים[edit]

  • ר' שמריה גרשוני, "עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב", המעיין תשרי תש"ע.