רבי שמואל פירר

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב שמואל פירר (ה'תרכ"ח 1863–1942) היה רב גליציאני, רבה של קרוסנו.

ביוגרפיה

נולד לר' אשר זליג פירר בשנת 1863 בסנקובה בקרבת גורליץ בגליציה המערבית. בצעירותו נודע כ"העילוי מסנקובה". בשנת 1883, בהיותו כבן 20 בלבד נתמנה כרבה של מילובקה, שבאזור קרקוב. בשנת 1903 השתתף בכנס הראשון של רבני מערב גליציה, ובשנת 1908, נבחר לרב ואב בית דין בקרוסנו, בתפקיד כיהן שלושים וחמש שנים. היה מומחה בדיני ממונות, וסוחרים רבים באו להתדיין בפניו. היה חבר ב"שלטון הרוחני" של ישיבת חכמי לובלין. כשפרצה מלחמת העולם השנייה עבר לגליציה המזרחית שנכבשה על ידי הרוסים, ושם נדד כשנתיים בעיירות שונות, ועסק בתורה ככל שהתנאים אפשרו את הדבר. כשכבשו הגרמנים את האזור חזר לקרוסנו, ושם נספה בדצמבר 1942.

משפחה

ר' שמואל פירר נשא לאשה את שרה בת ר' אברהם יהושע העשל מצכיה ונולדו לו ממנה11 ילדים‏^[1]. מה שידועים לנו, ששה בנים וחמש בנות. כולם נספו בשואה. צאצאיו שהוכרו ופורסמו.

• ר' דוד פירר (פיהרר) ,Firer ,Führer .

נולד בה'תרנ"ה (1895). הוסמך לרבנות בידי ר' מאיר יחיאל הלוי הלשטוק אדמו"ר מאוסטרובצה. בצעירותו היה דיין, מו"ץ, ואב"ד בלאנצוט (Łańcut) שבגליציה המערבית ובשנת ה'תרצ"ז (1937), נתמנה לרבה של העיר. נספה בשנת ה'תש"ב‏^[2].

פירר, יוסף משה, בן שמואל (ע"ע). היה ראב"ד ברימנוב, Rymanów, שבגליציה. נספה בשואה. מקורות: לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוס בבית העדּות, ניר גלים;

פירר, יעקב ישראל, בן שמואל (ע"ע). היה בז'אלושיץ,Dzialoszyce, שבאזור קרקוב. נספה בשואה. מקורות: וונדר, ד, עמ 71; לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוס בבית העדּות, ניר גלים;

פירר, יצחק זאב, בן שמואל (ע"ע). נולד בתר"ן,1890. בתרע"ח,1918, נתמנה כרבה של ישליסק, Jaśliska, שעל גבול פולין-סלובקיה, ואחר כך עבר למדזילברץ,Medzilaborce , שבסלובקיה. בתש"ב גורש לאזור לובלין עם ראשוני היהודים מן העיר, ושם נספה. מקורות: וונדר, ד, עמ 72-71; אלה אזכרה, ו, עמ 277-276; לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוס בבית העדּות, ניר גלים;

אחד מבניו שמפורסם שמו, הינו ר' יצחק זאב פירר - גולדמן, וכן בנו יד ימינו ר' שלמה פירר נספה בשואה, מלבד בנו הרב יוסף משה שנפטר בשנת ה'תרצ"ג.

חיבר ספרים רבים שכולם אבדו בשואה, מלבד ספרו "הר שפר", שיצא לאור על ידי נכדו, הרב בן ציון פירר, במהדורא שניה בתל אביב - יפו ה'תשי"ז ואחר מכן מהדורא שלישית בשנת ה'תשל"ט.

הערות