רבי שלמה יצחקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הגהת 3 טעיות הקלדה)
(38 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|רש"י|רש"י (פירושונים)}}
{{לשכתב|כל הערך=כן}}
{{רב
{{רב
|שם= רבי שלמה יצחקי
|שם= רבי שלמה יצחקי
שורה 9: שורה 11:
|נושאים בהם עסק= פירוש ה[[תורה]] וה[[תלמוד]]
|נושאים בהם עסק= פירוש ה[[תורה]] וה[[תלמוד]]
|תפקידים נוספים=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|רבותיו=[[רבי יעקב ב"ר יקר]]; [[רבי יצחק הלוי]]
|תלמידיו=
|תלמידיו=חתנו [[ריב"ן]]; חתנו [[רבינו מאיר מורמבורג]] ועוד
|חיבוריו=
|חיבוריו=פירוש למקרא; פירוש לתלמוד ועוד
}}
}}


'''רבי שלמה ב"ר יצחק''' (ידוע כ'''רבי שלמה יצחקי''', '''רש"י''') היה גדול מפרשי ה[[מקרא]] וה[[תלמוד]], פוסק, ראש ישיבה ופייטן חשוב בצרפת בימי הביניים.


==תולדות חייו==
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
נולד בעיר טרואה (טרוייש) בה' ב[[אדר ב']] ד' אלפים תת"א (1040) לאביו רבי יצחק שהיה גדול בתורה, ומספר פעמים רש"י מזכירו: "זהו לשון אבא מורי מנוחתו עדן", ואמו, שהייתה אחותו של הפייטן [[רבי שמשון הזקן ב"ר יצחק]]<ref>אוצר ישראל, בערכו</ref>. מוצא משפחתו מיוחס ל[[רבי יוחנן הסנדלר]], המיוחס לשושלת [[רבן גמליאל]], מזרע [[דוד המלך]]. סביב לידתו נקשרו אגדות וסיפורי מופת. למד בישיבת "חכמי לותיר" שיסד [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. רבו המובהק היה [[רבי יעקב בר יקר]] והוא מכנהו "רבי זקני". כמו כן, למד מפי [[רבי יצחק הלוי]] בישיבתו שבוורמיזא, ומרבי יצחק בר יהודה. בהיותו כבן 25 חזר לעירו, שם שימש כרב ומורה הוראה ללא שכר, והתפרנס מגידול כרם.


'''רבי שלמה יצחקי''' ב"ר יצחק, המכונה '''רש"י''', הוא מפרש ה[[תורה]] וה[[תלמוד]] המפורסם ביותר. הוא נולד בעיר טרואה (Troyes) בה' באדר ב' ד'תת"א, (1040) ונפטר ביום כ"ט תמוז ד'תתס"ה (1105). רש"י בקש לקבץ את הפירושים המקובלים ולערוך אותם בשפה ברורה לכל. במשך שנים הוא נטש את עירו כדי להתמסר לכתיבה ורק בימי החגים שב לביתו. רק בגיל 25 התיישב בעירו, הקים בה ישיבה ואליו שלחו שאלות גדולי הדור מאשכנז ומ[[צרפת]]. מוריו שיבחוהו: ר' יצחק הלוי כתב לו: "אין הדור יתום שאתה שרוי בו וכמוך ירבו בישראל".
[[תמונה:V10p325001_Rashi_Synagogue.jpg|left|thumb|250px|בית מדרשו של רש"י בורמיזא]]


רשהיה הרב והמורה בקהילת טרוייש. אך כמוקבל באותם הימים, לא קבל שכר רבנות וחי מיגיע כפו כבעל כרם.  
==צאצאיו==
לרש"י נולדו שלוש בנות. חתניו היו [[רבי מאיר מרומברוג]], [[רבי יהודה ב"ר נתן]] (ריב"ן) ו[[רבינו אפרים]]. מבנותיו אלו נולדו לו נכדים, נינים ובני נינים מפורסמים, בהם: [[רשב"ם]], [[רבינו תם]] [[ריב"ם]] (נכדיו, בני חתנו רבנו מאיר), [[רהזקן]] ו[[רבי יוסף פורת]] (ניניו) ו[[רבנו אלחנן ב"ר יצחק]] (בן נינו)- כולם מגדולי בעלי התוספות. רבים מחכמי ישראל נמנו על צאצאיו, בהם ה[[מהרש"ל]] {{מקור|ים של שלמה יבמות ד לג|כן}}, [[רבי יום טוב ליפמן הלר]] (בעל תוספות יום טוב) וצאצאיו (בהם בעל [[רבי אריה לייב הכהן הלר]] בעל [[קצות החושן]]), [[רבי יהושע העשיל מקראקא]] (שכתב את הספר "מגיני שלמה" להגן על דברי רש"י) ועוד.


מלבד הפרשנות, חיבר רש"י גם חיבורי הלכה כמו: מחזור ויטרי - המצוי בכתב יד מהמאה ה-12, קרוב לו - סדור  רש"י, שנכתב על ידי אחד מתלמידיו ובו נמצאים הרבה מפסקיו. וכן כתב גם כמה תשובות שנמצאים בקבצי פוסקי אשכנז ואת "ספר הפרדס" ו"ספר האורה" - תשובות ופסקי דינים לרש"י ופיוטים.
==חיבוריו==
 
* '''[[פירוש רש"י למקרא|פירוש על המקרא]]'''- פירוש של רש"י על המקרא נחשב גם הוא לפירוש הבסיסי והיסודי ביותר על כל ספרי התנ"ך<ref>יש הסוברים כי הפירוש על חלק מהספרים אינו של רש"י, כדוגמת הפירוש על ספר [[דברי הימים]]</ref>. פירושו נוטה לדרך הפשט, אולם הוא מפרש גם על פי דרשות חז"ל וגם עוסק בדקדוק. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא ב[[שולחן ערוך]] {{מקור|שולחן עורך אורח חיים רפה$או"ח רפה|כן}} העוסק בחובת קריאת [[שניים מקרא ואחד תרגום]], שם פסק שניתן לקרוא במקום [[תרגום אונקלוס]] את פירוש רש"י.  
==על משפחתו==
* '''[[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש על התלמוד]]'''- פירושו של רש"י על התלמוד בבלי נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התלמוד. הוא הודפס בכל מהדורות הש"ס, ודבריו מהווים את היסוד בלימוד הסוגיות. מרבית המפרשים שקמו אחריו הביאו את דבירו ודנו בהם. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו, וחלקם השלים נכדו הרשב"ם או חתנו הריב"ן<ref>וישנם מקומות שבהם ישנו פירוש אחר במקום פירוש רש"י, כמו ב[[מסכת מועד קטן]] וב[[מסכת נדרים]].</ref> 
[[תמונה:V10p325001_Rashi_Synagogue.jpg|left|thumb|250px|בית מדרש של רש"י בורמיזא]]
* פירוש על מדרש [[מדרש רבה|בראשית רבה]] (הפירוש נקרא על שמו של רש"י, אולם מקובל כי לא רש"י כתבו).
[[אוצר ישראל]] כותב על משפחתו: "אימו היתה אחות בעל הפיוטים ר' שמשון הזקן בר' יצחק" ואביו היה גדול בתורה והוא מזכירו: "זהו לשון אבא מורי מנוחתו עדן. הןא למד בישיבת "חכמי לותיר" שיסד [[רבי גרשום מאור הגולה]]. מורו המובהק היה ר' יעקב בר יקר והוא קורא לו :"רבי זקני". הוא למד גם בישיבתו של ר' יצחק הלוי בווירמייזא.
* פירוש על [[מסכת אבות]]
 
* פירוש על [[הגדה של פסח]]
לרש"י לא היו בנים. בנותיו, שלוש במספר היו חתנים לרבנו מאיר מרומברוג , לר' יהודה בר נתן ולרבינו אפרים. מהם זכה לנכדים ובני בנים : [[רשב"ם]], [[רבינו יעקב תם]] ואחיו ריב"ם.
* '''[[ספר האורה]]'''- חיבור הלכתי
 
* '''ספר הפרדס''' 
רבים הם המייחסים עצמם לצאצאי בנותיו של רש"י, בין השאר [[משפחת כהנא|משפחות כהנא]]. רש"י הוא מצאצאי התנא רבי יוחנן הסנדלר, ורבי יוחנן הסנדלר היה דור רביעי לרבן גמליאל הזקן, ומשפחת רבן גמליאל באה ממשפחת [[דוד המלך]]. גם [[מהרש"ל]] זכה לייחוס זה [ומהרש"ל כתב [יש"ש יבמות פ"ד סימן ל"ג] "ועל רש"י יחוס בית אבי סמכתי וכו', ע"ש [שם הגדולים]. וגם ה[[מהר"ל מפראג]] הוא מצאצאי אדונינו דוד המלך ע"ה.
* '''[[שו"ת]] רש"י'''
 
* '''[[סידור]] רש"י'''- סידור המיוחס לרש"י
==חיבורי רש"י==
* '''איסור והיתר'''
רש"י חיבר ספרים ופירושים רבים. המפורסם שבהם הוא פירושו על התלמוד בבלי, שהוא יצירת מופת שלא הייתה כדוגמתה בכל הדורות. עדות נאמנה לכך היא שכל הראשונים שבאו אחריו התיחסו לדבריו ואף כשחלקו על פירושו בסוגיא הביאו את דבריו. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו כמו על מסכת בבא בתרא שמאמצע פרק שלישי המשיך נכדו הרשב"ם את הפירוש.
* מספר פיוטים, בהם "בין כסה לעשור" ו"איתן לימד דעת" הנאמרים על ידי קהילות האשכנזים ב[[סליחות]].
 
* הרבה מתורתו הובאה בספרו של תלמידו [[רבי שמחה מויטרי]]- '''[[מחזור ויטרי]]'''.
החיבור השני בחשיבותו של רש"י הוא פירושו לתורה ובו הוא מביא מדרשי חז"ל לביאור הכתוב, ודעתו בדרך כלל לחפש את הפשט שבפסוקים. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא ב[[שולחן ערוך]] סימן רפ"ה העוסק בחובת [[שניים מקרא ואחד תרגום]] ובו נפסק שירא שמים יעבור מעבר לתרגום אונקלוס אף על פירוש רש"י על הפרשה.
 
רש"י חיבר אף פירוש על הנ"ך שבו הוא ממשיך את דרכו בפירושו כפי שעשה בפירושו על התורה. לחלק מהספרים ישנם השערות או הוכחות שהפירוש הנדפס תחת שמו של רש"י אינו ממנו אלא מאחד מתלמידיו, לדוגמא הפירוש לדברי הימים.


==ההערכה==
==ההערכה==
פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל ה[[תלמוד הבבלי]]. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות:
פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל ה[[תלמוד הבבלי]]. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות:
* בעל "צידה לדרך" כותב:"לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל".
* בעל "צידה לדרך" כותב: "לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל".
* ר' בצלאל אשכנזי כתב: "אביהן ורבן של ישראל היה רש"י ז"ל, הוא המגלה לנו כל סתום, ובלעדיו היה הגמרא כספר חתום".
* [[רבי בצלאל אשכנזי]] כתב: "אביהן ורבן של ישראל היה רש"י ז"ל, הוא המגלה לנו כל סתום, ובלעדיו היה הגמרא כספר חתום".
* ר' משה דאנון כתב: "כל פירושי צרפתה השלך לאשפתא, חוץ מפרשנדתא - הוא רש"י - ובן פורתא בוא ר' יוסף טוב עלם - נכדו של רש"י.
* ר' משה דאנון כתב: "כל פירושי צרפתה השלך לאשפתא, חוץ מפרשנדתא (רש"י) ובן פורתא (ר"י בן פורת, נין רש"י)".
 
* [[רבי ישעיהו הורוויץ]] (בעל השל) כתב: "בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים עניינים מופלאים כי חיבר החיבור שלו ברוח הקודש" {{מקור|של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה דכח|כן}}.
לפירסום מיוחד זכה פירושו לתחילת [[ספר בראשית]], אולי הפירוש שזכה למספר המירבי של ציטוטים בדרשות: "אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצווה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהילים קיא ו) כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקבהיא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:
 
פרופ' אליעזר  טויטו מאוניברסיטת בר-אילן במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/acharey/tui.html וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אמר ר' עקיבא זה כלל גדול בתורה] סבור כי לפי פירוש רש"י הומניזם דתי היא השקפת העולם של התורה. מכאן שהמסר הראשוני, הגלוי, של התורה איננו מסר תֵאולוגי, אלא דידקטי. הוא אינו מעלה את הטענה כי רש"י דוחה את האמונה בקיומו של עולם 'רזי' בתורה, כגון ב"מעשה בראשית" ועוד. רש"י קיבל כמובנת מאליה את האמונה בריבוי פניה של התורה. ובפרושו הוא אימץ מלכתחילה פן מוגדר אחד של התורה, היינו "פשוטו של מקרא ואגדה המיישבת דברי המקרא ושמועו דבור על אופניו".במסגרת הפן הזה הוא מעלה בביאור התורה "את מרכזיותו של האדם בתורה ואת מטרתה העיקרית של תורת ה' שהיא לחנך את האדם להתנהגות תקינה, הן במישור האישי והן במישור החברתי".
 
==המקורות==
[http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/worksH.html אתר בית הספרים הלאומי] כותב: "פירושו לתורה המבוסס כדבריו על הפשט ועל הדרש. בפועל רובו הגדול מדברי חז"ל, ורק מיעוטו (כדי רבע) הינו פירוש מקורי. בפירושו לנ"ך גדול יותר חלקו המקורי. פירושו לתורה זכה  לתהודה רבה במחקר, הן מצד התוכן, הלשון והנוסח. מסתבר שנוסח פירוש רש"י לתורה בכתב-יד המצוי בספריית האוניברסיטה בלייפציג 1 שנעתק קרוב לודאי במחצית הראשונה של המאה הי"ג מבוסס על העותק של ר' שמעיה תלמיד רש"י, והוא מצטיין בנוסחאותיו המשובחות.  


ניסיון ראשון לרדת לשורשי הנוסח המקורי או הקרוב למקורי נעשה על-ידי החוקר הנודע אברהם ברלינר במהדורת הפירוש לתורה, ברלין תרכ"ז, המבוססת על כמה כתבי-יד חשובים ומהדורות דפוס קדומות, בתוספת מראי מקום למקורותיו של רש"י והערות נוספות, ועדיין לא שלמה המלאכה."
==אישיותו==


על פירוש התלמוד הבבלי נכתב:"גולת הכותרת במפעלו הפרשני של רש"י היא פירושו המקיף לתלמוד הבבלי, שעליו נסמכים רבים וגדולים ממפרשי תלמוד זה שבכל הדורות. לא נכתב פירוש שישווה לזה של רש"י לא ברמתו ולא בהשפעתו על העיון והלימוד לדורות. פירושו הועתק על-ידי תלמידים והגיע אלינו בגרסאות שונות הנובעות מהגהות והשלמות של רש"י עצמו שהופצו בקרב תלמידיו. "
פרופ' אברהם גרוסמן משרטט בספרו '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י''' את תמונת עולמו של רש"י, מתוך יצירתו הפרשנית הגדולה ולאור כל שאנו יודעים על תולדות חייו.
 
==העלאה בכתובים==
 
מרדכי ליב קצנלבוגן מונה במבוא לספר בראשית בסדר '''תורת חיים''' את תולדות פירושי רש"י. לדעתו, פירוש התורה לרש"י הוא "הספר העברי הראשון שראה אור בדפוס  ברג'יו די קלבריה שבדרום איטליה" - מרכז יהודי חשוב עד לגרוש ספרד בשנת 1492. הספר הודפס בשנת ה'רל"ב (1474).  נשאר ממנו עותק אחד המצוי בספרית אוניברסיטת פארמה שבמרכז איטליה.  מהדורה זו כוללת את הפירוש עצמו ללא החומש.
 
בשנת ה'תרמ"ב (1481)בעיר [[בולוניה]]  הפירוש הורפס לראשונה עם חומש. המהדורה עליה התבסס "תורת חיים" היא של הרב ח.ד שעוועל (ראו בקריאה נוספת להלן).
 
מנחם כהן מאוניברסיטת בר-אילן כתב מבוא למהדורת '''מקראות גדולות - הכתר''' לספר בראשית וכך הוא מתיחס למקורות פירוש רש"י. עובדת היותו הפירוש הנפוץ ביותר גרם לכך ש"כמות גדולה יחסית של כתבי יד שרדו מפירוש זה". נוצר מיגוון רחב  של שינויי גירסאות עליהם. קיימת השערה לפיה רש"י ובית מדרשו הספיקו להגיה את הפירוש המקורי. הוא מציין את רשימת כתבי היד אשר הוא הסתמך עליהם.
 
==אישיותו של רש"י==
 
פרופ' אברהם גרוסמן, חתן פרס ישראל ומחבר ספרי היסוד על חכמי ימי הביניים – "חכמי אשכנז הראשונים" ו"חכמי צרפת הראשונים" פירסם בשנת 2008 ספר על '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י'''. בו הוא מנסה לשרטט את תמונת עולמו של רש"י, מתוך יצירתו הפרשנית הגדולה ולאור כל שאנו יודעים על תולדות חייו.


לדעתו : "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי העולם הבא'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה".
לדעתו : "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי העולם הבא'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה".
שורה 74: שורה 59:
# הפולמוס עם הנוצרים. בפירושים למשלי ולדניאל,  יש פולמוס חריף עם הנצרות. "רש"י היה מגדולי המתפלמסים עימה. רש"י ראה בחייו הרבה משומדים, הרבה רדיפות, הרבה תעמולה אנטי יהודית ארסית".
# הפולמוס עם הנוצרים. בפירושים למשלי ולדניאל,  יש פולמוס חריף עם הנצרות. "רש"י היה מגדולי המתפלמסים עימה. רש"י ראה בחייו הרבה משומדים, הרבה רדיפות, הרבה תעמולה אנטי יהודית ארסית".


==רש"י כבלשן ופרשן==
==רש"י כבלשן==


דוגמאות רבות יש בפירוש רש"י להסברי דקדוק ותחביר. אחד מהם מוצג על ידי הרב חזקיהו בצלאל מעיני  
דוגמאות רבות יש בפירוש רש"י להסברי דקדוק ותחביר. אחד מהם מוצג על ידי הרב חזקיהו בצלאל מעיני  
ממפעל רש"י השלם אריאל ירושלים  הדן בנושא [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/behaalot/bez.html שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף']. הוא מצטט את השימוש בשורש במקומות הבאים:
ממפעל רש"י השלם אריאל ירושלים  הדן בנושא [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/behaalot/bez.html שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף']. הוא מצטט את השימוש בשורש במקומות הבאים:
*  "ויאסֵף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל" {{מקור|([[ספר במדבר]], י"א, ל'))}}. מפתח אהל מועד. אל המחנה. נכנסו איש לאוהלו. מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו. '''חציית הסף''', המבדיל בין החוץ, שהוא מקום הפורענות, לפנים – לאוהלים, מקום ההצלה. הכתוב עצמו מעיד ש"לא התחיל הנגף עד שנכנסו הצדיקים איש לאוהלו".  
*  "ויאסֵף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל" {{מקור|במדבר יא ל|כן}}. מפתח אהל מועד. אל המחנה. נכנסו איש לאוהלו. מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו. '''חציית הסף''', המבדיל בין החוץ, שהוא מקום הפורענות, לפנים – לאוהלים, מקום ההצלה. הכתוב עצמו מעיד ש"לא התחיל הנגף עד שנכנסו הצדיקים איש לאוהלו".  
* "ואחר תֵאָסֵף" {{מקור|(שם,י"ב,י"ד)}} – אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה. לכך כתוב בו אסיפה לשון הכנסה "שכן למצורעים המחנה סגור בחומת איסור הכניסה, ומשנתרפא והותרה כניסתו, הוא '''חוצה''' את סף המחנה להיות בפנים – שם התיקון והתרופה לנידויו בחוץ"
* "ואחר תֵאָסֵף" {{מקור|במדבר יב יד|כן}} – אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה. לכך כתוב בו אסיפה לשון הכנסה "שכן למצורעים המחנה סגור בחומת איסור הכניסה, ומשנתרפא והותרה כניסתו, הוא '''חוצה''' את סף המחנה להיות בפנים – שם התיקון והתרופה לנידויו בחוץ"
* "אני נאסף אל עמי" {{מקור|([[ספר בראשית]] מ"ט, כ"ט)}}- על שם שמכניסין הנשמות אל מקום גניזתן שכל  אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה.
* "אני נאסף אל עמי" {{מקור|בראשית מט כט|כן}}- על שם שמכניסין הנשמות אל מקום גניזתן שכל  אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה.


רש"י מחדש כי פירוש השורש א-ס-ף בהוראת הכנסה שני ממדים: האחד בלשני מובהק, והאחר רעיוני ההופך את נושא דיוננו לבעל משמעות מרחיקת לכת. והוא מסכם:"הממד הרעיוני בחידושו של רש"י הוא התוכן של הפועל "א-ס-ף", הנאמר בכל הדברים שאינם מפוזרים – שאיננו רק הפעולה הטכנית של הכנסה לבתים ולאוהלים, אלא מעבר ממצב של חשיפה בחוץ להגנה, תיקון או רפואה, הבאים עם הכניסה הביתה. לפיכך ההגנה והתיקון שיש לתבואה בבית מריקבון מחמת הגשמים בחוץ, וההצלה שיש בבית מן הברד בחוץ, והמחסה מן החוץ לאסופי בבית, וההסתתרות באוהלים להינצל מן הנגף השולט בחוץ, הוא גם '''חציית הסף''' שנאמרה באסיפת המת: "ע"ש שמכניסין הנשמות למקום גניזתן".
רש"י מחדש כי פירוש השורש א-ס-ף בהוראת הכנסה שני ממדים: האחד בלשני מובהק, והאחר רעיוני ההופך את נושא דיוננו לבעל משמעות מרחיקת לכת. והוא מסכם:"הממד הרעיוני בחידושו של רש"י הוא התוכן של הפועל "א-ס-ף", הנאמר בכל הדברים שאינם מפוזרים – שאיננו רק הפעולה הטכנית של הכנסה לבתים ולאוהלים, אלא מעבר ממצב של חשיפה בחוץ להגנה, תיקון או רפואה, הבאים עם הכניסה הביתה. לפיכך ההגנה והתיקון שיש לתבואה בבית מריקבון מחמת הגשמים בחוץ, וההצלה שיש בבית מן הברד בחוץ, והמחסה מן החוץ לאסופי בבית, וההסתתרות באוהלים להינצל מן הנגף השולט בחוץ, הוא גם '''חציית הסף''' שנאמרה באסיפת המת: "ע"ש שמכניסין הנשמות למקום גניזתן".
==לפשוטו של רש"י==
שמואל פנחס גלברד מפתח תקווה פירסם חמישה ספרים תחת הכותרת "לפשוטו של רש"י". בספרו מובא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י. הדרך שבא הוא הולך היא כדלקמן:
# הבאת הפירוש המקורי, אשר מבוסס ברובו על תרגום [[אונקלוס]] ו"מדרש רבה" ומיעוטו על ה[[תנחומא]], [[תנחומא ישן]], ה[[תלמוד בבלי]], ה[[תלמוד ירושלמי]], [[פרקי דרי אליעזר]] ועוד. רש"י נעזר במקורות אלה ומשתמש רק בקיצורם. '''עיון במקור מאפשר הבנה מלאה יותר של פירושו'''.
# כאשר רש"י מפרש נושא מסויים במקומות שונים, לעיתים הוא מרחיב במקום אחד ומקצר במקום שני, השוואה בין המקומות מאפשרת הבנה טובה יותר של הפירוש.
# השוואת פירוש רש"י לפירוש של פרשן אחר, מאוחר יותר, מסייעת להבנת דבריו.
# נעשה שימוש במפרשים לדברי רש"י, כמו רבי אליהו מזרחי, באותם מקרים שנראה שהפירוש קשה לבני דורינו.
# כאשר רש"י מציג "מדרש", הוא מסביר מדוע אין להסתפק ב"פשט".
גלברד נותן עדיפות למהדורה של פירוש רש"י לר' אברהם ברלינר, הוצאת קויפמאגן, תרס"ה, מהדורה תנינא. הוא מציין כי במקום שהגירסה בדפוס הראשון של פירוש רש"י, שהופיע בשנת רל"ה ברג'יו קלבריה, שונה באופן משמעותי הוא ציין זאת.
==לדרכו של רש"י==
משה אליהו כתב על [http://www.tora.co.il/parasha/pninim_ltora/index.htm  דרכו של רש"י] ופרט את שיטתו כך:
             
# פירוש רש"י לתורה עיונים בשיטתו .
## בחירה במדרש אחד מרבים .
## עימות פשוטו של מקרא עם מדרשו .
## העברת מדרש ממקומו למקום אחר .
## קיצור המקורות .
# הסבר דרכו של רש"י בשימושו במדרשי  חז"ל  .
## פשוטו של מקרא .
## האגדה המיישבת דבר המקרא על אופניו .
## דוגמאות ספר <makor>שמות פרק א' פס' ח-</makor> כב .
# דוגמאות בפירוש רש"י בשימושו במדרשי  חז"ל  - מספר בראשית ומספר שמות.
הוא מצביע גם על הסיבות העיקריות לפופולאריות של פירוש רש"י הן:
# המזיגה המופלאה של פשט עם דרש, הלכה עם אגדה.
# סגנון צח ובהיר, שאין בו ייתור ולא קיצור.
# הבנתו של רש"י ללבו של הקורא ולדרישותיו מן הפירוש.
==מחיקות בפירוש רש"י==
[[תמונה:Rhashi_mechicot.jpg|left|thumb|250px|ראו המחיקה בפס רחב]]
בחמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 ב[[אמסטרדם]] מופיעות מחיקות בדיו כהה שנעשו בידי אדם, במטרה לא לפגוע במאמיני הדת הנוצרית. להן דוגמאות אחדות מספר בראשית: (במרכאות הקטעים המחוקים)
* המאורות הגדולים וגו' -
שווים נבראו, "ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד":{{מקור|(, אי. ט"ז)}}
* התנינים - דגים גדולים שבים. "ובדברי אגדה הוא: לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם:" {{מקור|(שם, כ"א)}}.
* ואיש לא ידעה - "שלא כדרכה, לפי שבנות הגויים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר, העיד על זו שנקיה מכל":{{מקור|( כ"ד,י"ג)}}
* נתן אברהם מתנות - פירשו רבותינו: "שם טומאה מסר להם".{{מקור|(כ"ה,ו')}}
*  ואגידה לכם - "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים". {{מקור|(מ"א,א')}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* '''רש"י''' בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל", בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]
===חייו ודמותו===
* '''רש"י''' בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל", בהוצאת [[מוסד הרב קוק]].
* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''רבן של ישראל''', בתוך: '''דיוקנאות של מעלה''', [[מוסד הרב קוק]] [[ירושלים]] תש"ו, עמ' קכג-רעא.
* הרב ד"ר ירמיהו מלחי, '''רש"י- הפירוש לתלמוד''', [[מוסד הרב קוק]].
* הרב יעקב לוינסון, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29124&pgnum=1 קונטרס לתולדות רבינו שלמה ב"ר יצחק]''', ברולין ת"ש.
* שבח קנבל, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2713&st=&pgnum=10 תולדות רש"י] בתוך "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו
* הרב יואל שוורץ, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47358&pgnum=1 '''מפרשי הש"ס רש"י ותוספות'''], סדרת גדולי ישראל, י-ם תש"ס
* אברהם גרוסמן, '''רש"י''' מתוך סדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי", מרכז זלמן שזר, תשס"ו.
===על תורתו ומשנתו===
* הרב ח.ד שעוועל, '''פירוש רש"י על פי דפוס ראשון, כתב יד אוקספורד ומהדורת ברלינר''', מוסד הרב קוק , ירושלים , תשמ"ג.
* הרב ח.ד שעוועל, '''פירוש רש"י על פי דפוס ראשון, כתב יד אוקספורד ומהדורת ברלינר''', מוסד הרב קוק , ירושלים , תשמ"ג.
* שמואל פנחס  גלברד, '''לפשוטו של רש"י''', הוצאת מפעל רש"י - פתח- תקוה, תשל"ח-תשמ"ג.
* שמואל פנחס  גלברד, '''לפשוטו של רש"י''', הוצאת מפעל רש"י - פתח- תקוה, תשל"ח-תשמ"ג.
* נחמה. ליבוביץ, '''דרכו של רש"י בהבאת מדרשים בפירושו לתורה''', בתוך: עיונים חדשים בספר שמות, ירושלים תש"ל, עמ' 524-497.
* נחמה. ליבוביץ, '''דרכו של רש"י בהבאת מדרשים בפירושו לתורה''', בתוך: עיונים חדשים בספר שמות, ירושלים תש"ל, עמ' 524-497.
* אברהם גרוסמן, '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י''', הוצאת תבונות, ישיבת הר עציון - אלון שבות
* אברהם גרוסמן, '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י''', הוצאת תבונות, ישיבת הר עציון - אלון שבות
* הרב ד"ר ירמיהו מלחי, '''רש"י- הפירוש לתלמוד''', [[מוסד הרב קוק]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.mgketer.org/mikra/1/1/1/mg/0 פירוש רש"י] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]
* [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/index.html תערוכת כתבי יד של רש"י] - הספריה הלאומית
* [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/index.html תערוכת כתבי יד של רש"י] - הספריה הלאומית
* יואב שורק, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34918&channel=4&subchannel=6 אוצר חכמת ראשונים ] - מקור ראשון, 7 אוקטובר 2008
* יואב שורק, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34918&channel=4&subchannel=6 אוצר חכמת ראשונים ] - מקור ראשון, 7 אוקטובר 2008
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שלמה יצחקי}}
[[קטגוריה:רש"י|*]]
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
[[קטגוריה: פרשני התלמוד]]
[[קטגוריה: פרשני התלמוד]]
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:מפרשי המדרש]]
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]]
[[קטגוריה:פייטנים]]

גרסה מ־13:18, 14 באוגוסט 2017

הדף "רש"י" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רש"י (פירושונים).
יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רבי שלמה יצחקי
רש"י - גילוף עץ 1539 - מקור:ויקישיתוף , העלה את הצילום:Zsero מקור
תאריך לידה בה' באדר ב' ד'תת"א
תאריך פטירה כ"ט תמוז ד'תתס"ה
נושאים שבהם עסק פירוש התורה והתלמוד
רבותיו רבי יעקב ב"ר יקר; רבי יצחק הלוי
תלמידיו חתנו ריב"ן; חתנו רבינו מאיר מורמבורג ועוד
חיבוריו פירוש למקרא; פירוש לתלמוד ועוד

רבי שלמה ב"ר יצחק (ידוע כרבי שלמה יצחקי, רש"י) היה גדול מפרשי המקרא והתלמוד, פוסק, ראש ישיבה ופייטן חשוב בצרפת בימי הביניים.

תולדות חייו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

נולד בעיר טרואה (טרוייש) בה' באדר ב' ד' אלפים תת"א (1040) לאביו רבי יצחק שהיה גדול בתורה, ומספר פעמים רש"י מזכירו: "זהו לשון אבא מורי מנוחתו עדן", ואמו, שהייתה אחותו של הפייטן רבי שמשון הזקן ב"ר יצחק[1]. מוצא משפחתו מיוחס לרבי יוחנן הסנדלר, המיוחס לשושלת רבן גמליאל, מזרע דוד המלך. סביב לידתו נקשרו אגדות וסיפורי מופת. למד בישיבת "חכמי לותיר" שיסד רבנו גרשום מאור הגולה. רבו המובהק היה רבי יעקב בר יקר והוא מכנהו "רבי זקני". כמו כן, למד מפי רבי יצחק הלוי בישיבתו שבוורמיזא, ומרבי יצחק בר יהודה. בהיותו כבן 25 חזר לעירו, שם שימש כרב ומורה הוראה ללא שכר, והתפרנס מגידול כרם.

בית מדרשו של רש"י בורמיזא

צאצאיו

לרש"י נולדו שלוש בנות. חתניו היו רבי מאיר מרומברוג, רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) ורבינו אפרים. מבנותיו אלו נולדו לו נכדים, נינים ובני נינים מפורסמים, בהם: רשב"ם, רבינו תם ריב"ם (נכדיו, בני חתנו רבנו מאיר), ר"י הזקן ורבי יוסף פורת (ניניו) ורבנו אלחנן ב"ר יצחק (בן נינו)- כולם מגדולי בעלי התוספות. רבים מחכמי ישראל נמנו על צאצאיו, בהם המהרש"ל (ים של שלמה יבמות ד לג), רבי יום טוב ליפמן הלר (בעל תוספות יום טוב) וצאצאיו (בהם בעל רבי אריה לייב הכהן הלר בעל קצות החושן), רבי יהושע העשיל מקראקא (שכתב את הספר "מגיני שלמה" להגן על דברי רש"י) ועוד.

חיבוריו

  • פירוש על המקרא- פירוש של רש"י על המקרא נחשב גם הוא לפירוש הבסיסי והיסודי ביותר על כל ספרי התנ"ך[2]. פירושו נוטה לדרך הפשט, אולם הוא מפרש גם על פי דרשות חז"ל וגם עוסק בדקדוק. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא בשולחן ערוך (או"ח רפה) העוסק בחובת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, שם פסק שניתן לקרוא במקום תרגום אונקלוס את פירוש רש"י.
  • פירוש על התלמוד- פירושו של רש"י על התלמוד בבלי נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התלמוד. הוא הודפס בכל מהדורות הש"ס, ודבריו מהווים את היסוד בלימוד הסוגיות. מרבית המפרשים שקמו אחריו הביאו את דבירו ודנו בהם. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו, וחלקם השלים נכדו הרשב"ם או חתנו הריב"ן[3]
  • פירוש על מדרש בראשית רבה (הפירוש נקרא על שמו של רש"י, אולם מקובל כי לא רש"י כתבו).
  • פירוש על מסכת אבות
  • פירוש על הגדה של פסח
  • ספר האורה- חיבור הלכתי
  • ספר הפרדס
  • שו"ת רש"י
  • סידור רש"י- סידור המיוחס לרש"י
  • איסור והיתר
  • מספר פיוטים, בהם "בין כסה לעשור" ו"איתן לימד דעת" הנאמרים על ידי קהילות האשכנזים בסליחות.
  • הרבה מתורתו הובאה בספרו של תלמידו רבי שמחה מויטרי- מחזור ויטרי.

ההערכה

פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל התלמוד הבבלי. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות:

  • בעל "צידה לדרך" כותב: "לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל".
  • רבי בצלאל אשכנזי כתב: "אביהן ורבן של ישראל היה רש"י ז"ל, הוא המגלה לנו כל סתום, ובלעדיו היה הגמרא כספר חתום".
  • ר' משה דאנון כתב: "כל פירושי צרפתה השלך לאשפתא, חוץ מפרשנדתא (רש"י) ובן פורתא (ר"י בן פורת, נין רש"י)".
  • רבי ישעיהו הורוויץ (בעל השל"ה) כתב: "בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים עניינים מופלאים כי חיבר החיבור שלו ברוח הקודש" (של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה ד"ה כח).

אישיותו

פרופ' אברהם גרוסמן משרטט בספרו אמונות ודעות בעולמו של רש"י את תמונת עולמו של רש"י, מתוך יצירתו הפרשנית הגדולה ולאור כל שאנו יודעים על תולדות חייו.

לדעתו : "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי העולם הבא'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה".

הוא מציין כי לנגד עיני רש"י עמדו המשימות הבאות:

  1. להפיץ תורה ברבים. היהודים היו סוחרים עסוקים, עשירים, שלא היה להם זמן ללמוד. לא היו להם פירושים כתובים שיכלו להקל על הלימוד עבור מי שאינו משקיע בו את כל זמנו.
  2. לאחד את המחנה היהודי ולהשכין שלום. היו בימיו מחלוקות עצומות ויריבויות על רקע חברתי כלכלי, עד שאפילו קהילת טרואה נחלקה לשניים.
  3. הפולמוס עם הנוצרים. בפירושים למשלי ולדניאל, יש פולמוס חריף עם הנצרות. "רש"י היה מגדולי המתפלמסים עימה. רש"י ראה בחייו הרבה משומדים, הרבה רדיפות, הרבה תעמולה אנטי יהודית ארסית".

רש"י כבלשן

דוגמאות רבות יש בפירוש רש"י להסברי דקדוק ותחביר. אחד מהם מוצג על ידי הרב חזקיהו בצלאל מעיני ממפעל רש"י השלם אריאל ירושלים הדן בנושא שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף'. הוא מצטט את השימוש בשורש במקומות הבאים:

  • "ויאסֵף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל" (במדבר יא ל). מפתח אהל מועד. אל המחנה. נכנסו איש לאוהלו. מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו. חציית הסף, המבדיל בין החוץ, שהוא מקום הפורענות, לפנים – לאוהלים, מקום ההצלה. הכתוב עצמו מעיד ש"לא התחיל הנגף עד שנכנסו הצדיקים איש לאוהלו".
  • "ואחר תֵאָסֵף" (במדבר יב יד) – אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה. לכך כתוב בו אסיפה לשון הכנסה "שכן למצורעים המחנה סגור בחומת איסור הכניסה, ומשנתרפא והותרה כניסתו, הוא חוצה את סף המחנה להיות בפנים – שם התיקון והתרופה לנידויו בחוץ"
  • "אני נאסף אל עמי" (בראשית מט כט)- על שם שמכניסין הנשמות אל מקום גניזתן שכל אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה.

רש"י מחדש כי פירוש השורש א-ס-ף בהוראת הכנסה שני ממדים: האחד בלשני מובהק, והאחר רעיוני ההופך את נושא דיוננו לבעל משמעות מרחיקת לכת. והוא מסכם:"הממד הרעיוני בחידושו של רש"י הוא התוכן של הפועל "א-ס-ף", הנאמר בכל הדברים שאינם מפוזרים – שאיננו רק הפעולה הטכנית של הכנסה לבתים ולאוהלים, אלא מעבר ממצב של חשיפה בחוץ להגנה, תיקון או רפואה, הבאים עם הכניסה הביתה. לפיכך ההגנה והתיקון שיש לתבואה בבית מריקבון מחמת הגשמים בחוץ, וההצלה שיש בבית מן הברד בחוץ, והמחסה מן החוץ לאסופי בבית, וההסתתרות באוהלים להינצל מן הנגף השולט בחוץ, הוא גם חציית הסף שנאמרה באסיפת המת: "ע"ש שמכניסין הנשמות למקום גניזתן".

לקריאה נוספת

חייו ודמותו

על תורתו ומשנתו

  • הרב ח.ד שעוועל, פירוש רש"י על פי דפוס ראשון, כתב יד אוקספורד ומהדורת ברלינר, מוסד הרב קוק , ירושלים , תשמ"ג.
  • שמואל פנחס גלברד, לפשוטו של רש"י, הוצאת מפעל רש"י - פתח- תקוה, תשל"ח-תשמ"ג.
  • נחמה. ליבוביץ, דרכו של רש"י בהבאת מדרשים בפירושו לתורה, בתוך: עיונים חדשים בספר שמות, ירושלים תש"ל, עמ' 524-497.
  • אברהם גרוסמן, אמונות ודעות בעולמו של רש"י, הוצאת תבונות, ישיבת הר עציון - אלון שבות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אוצר ישראל, בערכו
  2. יש הסוברים כי הפירוש על חלק מהספרים אינו של רש"י, כדוגמת הפירוש על ספר דברי הימים
  3. וישנם מקומות שבהם ישנו פירוש אחר במקום פירוש רש"י, כמו במסכת מועד קטן ובמסכת נדרים.