רבי עקיבא איגר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
(23 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי עקיבא איגר''' ('''רעק"א''' או '''רע"א''')  היה מגדולי ה[[אחרונים]] ב[[אירופה]].
{{להשלים|כל הערך=כן}}
נולד באיזנשטט בשנת תקכ"א לר' משה איגר. בשנת תקע"ד הוכתר כרבה של העיר פוזן, למרות התנגדות קשה של אנשי הרפורמה. התפרסם בגלל גאונותו וחריפותו, עד כדי שנהפך לשם נרדף לגאונות בעולם הישיבות. מסופר כי תלמיד אחד ניגש לרבו להראות לו את חיבורו ובו תירוצים לכל קושיותיו של רעק"א למעט כמה בודדות, וענה לו הרב כי הוא שמח שלפחות כמה קושיות בודדות התלמיד הבין{{דרוש מקור}}. כתב חידושים חריפים על הש"ס, אשר נלמדים עד היום בעיון רב בישיבות.  כתב גם את החיבור '''גליון הש"ס''' ובו מראי מקומות על דף הגמרא. השיב מאות תשובות בהלכה, ותשובותיו נקבצו לספר '''[[שו"ת|תשובות]] רבי עקיבא איגר''', המחולק לשלושה חלקים- תנא, תניינא והחדשות. ספר זה משמש כמקור חשוב לפסיקת הלכה בדורות האחרונים. כמו כן, כתב הגהות ל[[שולחן ערוך]] אשר נדפסו בכל מהדורת השו"ע על הדף. נפטר בשנת ה"א תקצ"ז. בנו הוא [[רבי שלמה איגר]]- בעל "גליון מהרש"א" על הש"ס, ונכדו הוא [[רבי יהודה לייב איגר]] (ר' לייבלה איגר), מחשובי [[אדמו"ר]]י בית קוצק (על אף כי הוא עצמו היה מתנגד גדול ל[[החסידות|חסידות]], וכן בנו, וכאשר ר' לייבל'ה התקרב לחסידות ניסו אביו וסבו חהניאו מכך, אולם לא הצליחו למשכו מהחסידות, והוא הפך לאדמו"ר).  בתו נישאה ל[[רבי משה סופר]], החתם סופר מפרשבורג.  
[[תמונה:Raka.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''רבי עקיבא גינז איגר''' ('''רעק"א''' או '''רע"א''')  היה מגדולי ה[[אחרונים]] ב[[אירופה]].
נולד באיזנשטט בשנת תקכ"א לר' משה גינז. בשנת תקע"ד נבחר לכהן כרבה של העיר פוזן (פוזנן או פוזנא), למרות התנגדותם העזה של הרפורמים. התפרסם בגלל גאונותו וחריפותו, עד כדי שנהפך לשם נרדף לגאונות בעולם הישיבות. מסופר כי תלמיד אחד ניגש לרבו להראות לו את חיבורו ובו תירוצים לכל קושיותיו של רעק"א למעט כמה בודדות, וענה לו הרב כי הוא שמח שהתלמיד הבין לפחות כמה קושיות בודדות של רעק"א{{דרוש מקור}}. כתב חידושים חריפים על הש"ס, אשר נלמדים עד היום בעיון רב בישיבות.  כתב גם את החיבור '''גליון הש"ס''' ובו מראי מקומות על דף הגמרא. השיב מאות תשובות בהלכה, ותשובותיו נקבצו לספר '''[[שו"ת|תשובות]] רבי עקיבא איגר''', המחולק לשלושה חלקים- קמא, תניינא והחדשות. ספר זה משמש כמקור חשוב לפסיקת הלכה בדורות האחרונים.כמו כן, כתב הגהות ל[[שולחן ערוך]] אשר נדפסו בכל מהדורת השו"ע על הדף. נפטר בשנת ה"א תקצ"ז. לר' עיקבא וגליכקא אשתטו נולדו שבעה עשר בנים ובנות, ביניהם בנו [[רבי שלמה איגר]]- בעל "גליון מהרש"א" על הש"ס, ונכדו הוא [[רבי יהודה לייב איגר]] (ר' לייבלה איגר), מחשובי [[אדמו"ר]]י בית קוצק (על אף כי רעק"א עצמו היה מתנגד גדול ל[[החסידות|חסידות]], וכן בנו ר' שלמה, וכאשר ר' לייבל'ה התקרב לחסידות ניסו אביו וסבו להניאו מכך, אולם לא הצליחו למשוך את ידו מהחסידות, והוא הפך לאדמו"ר), ובתו שנישאה ל[[רבי משה סופר]], "החתם סופר"- מגדולי הפוסקים.  


מתלמידיו: [[הרב אליהו גוטמכר]], [[הרב צבי הירש קלישר]] ועוד.  
מתלמידיו: [[הרב אליהו גוטמכר]] מגריידיץ, [[הרב צבי הירש קלישר]] מטהורן ועוד.  
==ספריו==
{{לשכתב|סיבה=מועתק מויקיפדיה}}
*גיליון הש"ס - הגהות והערות על הש"ס, נדפס בשולי ש"ס וילנה
*הגהות רע"א - על השולחן ערוך, נדפס על הדף
*גיליון הירושלמי - הערות על התלמוד הירושלמי, תשמ"א
*גיליון הרמב"ם - הערות על הרמב"ם, תשי"ד
*תוספות רעק"א - על המשנה, תש"מ
*דרוש וחידוש, מהדורה ראשונה: תקצ"ט
*דרוש וחדוש - תנינא - על מסכת חולין, יצא על ידי הרב אברהם בנימין זילברברג, תרצ"ב
*סדרת ספרי חדושי רבי עקיבא איגר - על כל מסכתות הש"ס, ליקוט מכל ספריו בתשובותיו, חידושיו והגהותיו
*כתב וחותם - על הש"ס, תשל"ה
*כתב וחותם - תנינא, על הש"ס, תשנ"ג
*סדרת ספרי משנת רבינו עקיבא איגר - ליקוט מספריו, על כמה מסכתות
*קושיות עצומות - אלף וארבע מאות ואחת קושיות על כל הש"ס, תשמ"ב
*אותיות דרבי עקיבא איגר - שו"ת וחידושים על הש"ס, רמב"ם ושולחן ערוך, תשל"ט
*פותח שערים - ליקוט מתורת רבי עקיבא איגר, תשמ"ד
*תורת רבינו עקיבא איגר - ליקוט מספריו לפי סדר הדף, תשס"ה
*תשובות רבי עקיבא איגר - שו"ת, תר"פ
*תשובות רבי עקיבא איגר - מהדורא תניינא - שו"ת, תשכ"ח
*תשובות חדשות לרבינו עקיבא איגר - שו"ת, תשל"ז
*שאלות ותשובות רבי עקיבא איגר - שו"ת, תשנ"ה
*פסקים ותקנות, תשל"א
*משפטי רבי עקיבא איגר - פסקי דין, תקנות ומעשי בית דין, תשמ"ב
*אגרות סופרים - אגרות ומכתבים מהרבנים ממשפחת איגר-סופר, תר"פ
*מכתבי רבי עקיבא איגר, תשכ"ט
*אגרות רבי עקיבא איגר, תשנ"ד
*גנזי רבי עקיבא איגר, תשכ"ו
*אוסף גנזים - חידושים, תשובות והשמטות, תשל"ח
*מדרושי וחידושי רבינו עקיבא איגר על התורה, תשנ"ד
*דרושי וחידושי רבי עקיבא איגר על התורה - ליקוט מספריו, תשס"ט
*רבי עקיבא אצל אגדה - חידושי אגדה מרבי עקיבא איגר על התורה, תשנ"ה
*ליקוט תשובות וחידושים מרבנו עקיבא איגר, תשכ"ח
*שערי רבי עקיבא איגר - על כללי הש"ס, תשמ"א
*חדושי רבי עקיבא על הרמב"ם - מלוקט מספריו, תש"נ
*חידושי רבי עקיבא איגר השלם - על שולחן ערוך יורה דעת הלכות בשר וחלב, תשס"ו
*הגהות רבי עקיבא איגר לספר שער המלך, תשכ"ט
*לקט הגהות רבי עקיבא איגר על טורי אבן, תשמ"ה
*אורה ושמחה
[[תמונה:Ra'aka.jpg|שמאל|ממוזער|200px| שער תשובות רעק"א תניינא י-ם תשכ"ח]]
==עליו==
* "רבי עקיבא איגר זה סולת נקיה, אסור להתווכח" ([[הרב אברהם שפירא]], "אמרי שפר" עמ' שלו-שלז).
* "מי שמתרץ קושיא של רבי עקיבא איגר- סימן שהוא [[עם הארץ]]" (בשם [[הרב אברהם אהרן בורשטיין]]).
==לקריאה נוספת==
* '''מאורן של ישראל'''- שני כרכים
* '''חוט המשולש'''
* אברהם שמואל בנימין סופר, '''תולדות משפחת איגר- סופר''', בהוצאת מרכז "זכרון" להנצח יהדות הונגריה, בני ברק תש"ס
{{מפרשי השולחן ערוך}}


{{מיון רגיל:עקיבא איגר}}
{{מיון רגיל:איגר עקיבא}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]
[[קטגוריה:פרשני המשנה]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]]
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]

גרסה מ־20:04, 25 במאי 2013

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

רבי עקיבא גינז איגר (רעק"א או רע"א) היה מגדולי האחרונים באירופה. נולד באיזנשטט בשנת תקכ"א לר' משה גינז. בשנת תקע"ד נבחר לכהן כרבה של העיר פוזן (פוזנן או פוזנא), למרות התנגדותם העזה של הרפורמים. התפרסם בגלל גאונותו וחריפותו, עד כדי שנהפך לשם נרדף לגאונות בעולם הישיבות. מסופר כי תלמיד אחד ניגש לרבו להראות לו את חיבורו ובו תירוצים לכל קושיותיו של רעק"א למעט כמה בודדות, וענה לו הרב כי הוא שמח שהתלמיד הבין לפחות כמה קושיות בודדות של רעק"א(דרוש מקור). כתב חידושים חריפים על הש"ס, אשר נלמדים עד היום בעיון רב בישיבות. כתב גם את החיבור גליון הש"ס ובו מראי מקומות על דף הגמרא. השיב מאות תשובות בהלכה, ותשובותיו נקבצו לספר תשובות רבי עקיבא איגר, המחולק לשלושה חלקים- קמא, תניינא והחדשות. ספר זה משמש כמקור חשוב לפסיקת הלכה בדורות האחרונים.כמו כן, כתב הגהות לשולחן ערוך אשר נדפסו בכל מהדורת השו"ע על הדף. נפטר בשנת ה"א תקצ"ז. לר' עיקבא וגליכקא אשתטו נולדו שבעה עשר בנים ובנות, ביניהם בנו רבי שלמה איגר- בעל "גליון מהרש"א" על הש"ס, ונכדו הוא רבי יהודה לייב איגר (ר' לייבלה איגר), מחשובי אדמו"רי בית קוצק (על אף כי רעק"א עצמו היה מתנגד גדול לחסידות, וכן בנו ר' שלמה, וכאשר ר' לייבל'ה התקרב לחסידות ניסו אביו וסבו להניאו מכך, אולם לא הצליחו למשוך את ידו מהחסידות, והוא הפך לאדמו"ר), ובתו שנישאה לרבי משה סופר, "החתם סופר"- מגדולי הפוסקים.

מתלמידיו: הרב אליהו גוטמכר מגריידיץ, הרב צבי הירש קלישר מטהורן ועוד.

ספריו

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
  • גיליון הש"ס - הגהות והערות על הש"ס, נדפס בשולי ש"ס וילנה
  • הגהות רע"א - על השולחן ערוך, נדפס על הדף
  • גיליון הירושלמי - הערות על התלמוד הירושלמי, תשמ"א
  • גיליון הרמב"ם - הערות על הרמב"ם, תשי"ד
  • תוספות רעק"א - על המשנה, תש"מ
  • דרוש וחידוש, מהדורה ראשונה: תקצ"ט
  • דרוש וחדוש - תנינא - על מסכת חולין, יצא על ידי הרב אברהם בנימין זילברברג, תרצ"ב
  • סדרת ספרי חדושי רבי עקיבא איגר - על כל מסכתות הש"ס, ליקוט מכל ספריו בתשובותיו, חידושיו והגהותיו
  • כתב וחותם - על הש"ס, תשל"ה
  • כתב וחותם - תנינא, על הש"ס, תשנ"ג
  • סדרת ספרי משנת רבינו עקיבא איגר - ליקוט מספריו, על כמה מסכתות
  • קושיות עצומות - אלף וארבע מאות ואחת קושיות על כל הש"ס, תשמ"ב
  • אותיות דרבי עקיבא איגר - שו"ת וחידושים על הש"ס, רמב"ם ושולחן ערוך, תשל"ט
  • פותח שערים - ליקוט מתורת רבי עקיבא איגר, תשמ"ד
  • תורת רבינו עקיבא איגר - ליקוט מספריו לפי סדר הדף, תשס"ה
  • תשובות רבי עקיבא איגר - שו"ת, תר"פ
  • תשובות רבי עקיבא איגר - מהדורא תניינא - שו"ת, תשכ"ח
  • תשובות חדשות לרבינו עקיבא איגר - שו"ת, תשל"ז
  • שאלות ותשובות רבי עקיבא איגר - שו"ת, תשנ"ה
  • פסקים ותקנות, תשל"א
  • משפטי רבי עקיבא איגר - פסקי דין, תקנות ומעשי בית דין, תשמ"ב
  • אגרות סופרים - אגרות ומכתבים מהרבנים ממשפחת איגר-סופר, תר"פ
  • מכתבי רבי עקיבא איגר, תשכ"ט
  • אגרות רבי עקיבא איגר, תשנ"ד
  • גנזי רבי עקיבא איגר, תשכ"ו
  • אוסף גנזים - חידושים, תשובות והשמטות, תשל"ח
  • מדרושי וחידושי רבינו עקיבא איגר על התורה, תשנ"ד
  • דרושי וחידושי רבי עקיבא איגר על התורה - ליקוט מספריו, תשס"ט
  • רבי עקיבא אצל אגדה - חידושי אגדה מרבי עקיבא איגר על התורה, תשנ"ה
  • ליקוט תשובות וחידושים מרבנו עקיבא איגר, תשכ"ח
  • שערי רבי עקיבא איגר - על כללי הש"ס, תשמ"א
  • חדושי רבי עקיבא על הרמב"ם - מלוקט מספריו, תש"נ
  • חידושי רבי עקיבא איגר השלם - על שולחן ערוך יורה דעת הלכות בשר וחלב, תשס"ו
  • הגהות רבי עקיבא איגר לספר שער המלך, תשכ"ט
  • לקט הגהות רבי עקיבא איגר על טורי אבן, תשמ"ה
  • אורה ושמחה
שער תשובות רעק"א תניינא י-ם תשכ"ח

עליו

לקריאה נוספת

  • מאורן של ישראל- שני כרכים
  • חוט המשולש
  • אברהם שמואל בנימין סופר, תולדות משפחת איגר- סופר, בהוצאת מרכז "זכרון" להנצח יהדות הונגריה, בני ברק תש"ס