רבי משה ב"ר חנוך

רבי משה ב"ר חנוך היה אחד מראשוני הראשונים בספרד.

חי במאה העשירית, ונפטר בערך בשנת ד'תשכ"ה, 965.

מסופר בספר הקבלה לראב"ד שבמלחמה בין המוסלמים בספרד לשכניהם הנוצרים לוקחה בשבי ספינה קטנה שיצאה מאיטליה ובה ארבעה חכמי תורה גדולים, ביניהם ר' משה ב"ר חנוך ועימו אשתו הצעירה ובנו חנוך. כאשר החל מנהיג צי המלחמה להציק לאשתו של ר' משה אשר היתה יפת תואר מאד, צעקה אל ר' משה אישה בלשון הקודש ושאלה ממנו אם הנטבעים בים יעמדו בתחיית המתים. והוא השיב לה בלשון הכתוב: "מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים" (תהלים סח, כג). כששמעה דבריו הפילה עצמה לים וטבעה. ר' משה ובנו נפדו על ידי קהילת יהודי קורדובה. באותה עת לא היו אנשי ספרד בקיאים בדברי רבותינו, וכשהגיע ר' משה לבית המדרש השתוממו כולם לחכמתו ושאלו ממנו ספיקותיהם ופשט להם אותם. מיד מינוהו לרב ולדיין הקהילה. ר' משה ייסד ישיבה גדולה שיצא שמעה בכל ספרד.