רבי יהודה ליווא בן בצלאל

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מורנו הרב רבי ליוואי בן רבי בצלאל מפראג, הידוע בכינויו "המהר"ל" הוא אחד מגדולי ישראל בתקופת התפר בין הראשונים לאחרונים. כתב ספרים רבים בעיקר בעניני אמונה.

ספריו

  • גור אריה- פירוש על רש"י על החומש.
  • נתיבות עולם- בענניני מוסר.
  • גבורות ה'- בענין יציאת מצרים.
  • נצח ישראל- בענין הגאולה העתידה.
  • חידושי אגדות- על אגדות הש"ס.
  • נר מצוה- בעניני חנוכה.


סיפור הגולם

מפורסם הסיפור על המהר"ל שברא גולם אך יש שפקפקו בזה למשל החזון אי"ש (מובא בקונטרס מדברי החזון אי"ש שנדפס בסוף המשנה ברורה חלק א).

בעיני גדולי הדורות

בעל התניא בהקדמת ספרו כותב שחיבורו הוא ליקוט מפי ספרים וסופרים. ישנה מסורת בקרב חסידי חב"ד שכוונתו במילה ספרים למהר"ל ולשל"ה. (הובא בספר שיעורים בספר התניא)

הרצי"ה קוק היה מחשיב מאוד את ספרי המהר"ל והיה מדריך ללמוד את ספריו כחלק בסיסי בלימודי האמונה. מסופר על תלמיד אחד שאמר לו שאינו מתחבר ללימוד מהר"ל. הרב הדריך אותו להוסיף זמן ללימוד זה ועדיין טען התלמיד שהוא לא מתחבר. הרב הורה לו להוסיף עוד עד שהגיע למצב שהוא לומד שלוש שעות ביום מספרי המהר"ל ואז התלמיד התחיל להתחבר.

המספרים בתורת המהר"ל

המהר"ל במקומות רבים בספריו מסביר מספרים של דברים שונים. למשל הוא מסביר שברית מילה היא ביום השמיני כי היא רומזת למדרגה שמעל הטבע ושמונה הוא המספר הרומז למדרגה שמעל הטבע.