רבי יהודה החסיד
|
|
רבי יהודה החסיד היה ראש "חסידי אשכנז", ראש ישיבה מקובל ופייטן, בעל "ספר חסידים".
תולדות חייו
נולד בסביבות שנת ד'תתק"מ בשפיירא למשפחה ממוצא איטלקי. אביו, המקובל רבי שמואל החסיד (בנו של רבי קלונימוס הזקן) היה ראש ישיבת שפירא.
על פי האגדה, עד גיל שמונה עשרה לא ידע רבי יהודה כלום, אפילו לא להתפלל, אולם אביו הכניסו לעולם התורה על ידי שימוש בשמות קדושים, ואז התגלה כשרונו הגדול. אביו, אמר לאחיו הגדול רבי אברהם, שהיה תלמיד חכם מובהק: "דע שאתה תהיה ראש ישיבה כל ימיך, אבל אחיך יהודה יהיה יודע מה למעלה ומה למטה ואין נעלם ממנו ויהיה בעל מעשים".
למד אצל אביו, שלימדו גם את חכמת הקבלה.
בהמשך עבר משפירא לרגנשבורג (על מעבר זה כתב בשו"ת מהרש"ל כט כי היה "על ידי מעשה שנגעה אשתו בתיבתו שהיו בה סודות קדושים כתובים בקונטרסים"), שם כיהן כראש הישיבה.
נודע בפרישותו וחסידותו, וידוע שהיה מתענה כל השבוע עד שסעודת השבת היתה נחשבת לו לעינוי.
אמרו עליו: "אם היה החסיד בימי הנביאים היה נביא, ואם בימי התנאים היה תנא, ואם בימי האמוראים היה אמורא".
נפטר בשבת זכור, י"ג באדר ד'תתקע"ז (או ט' באדר ד'תתקע"ד).
תלמידיו
- רבי אלעזר מגרמייזא- בעל הרוקח
- רבי שמחה משפירא
- רבי יצחק מוינה- בעל אור זרוע
- רבי יהודה ב"ר קלונימוס- בעל "יחוסי תנאים ואמוראים"
- יתכן שגם ראבי"ה היה תלמידו.
ספריו
- ספר חסידים
- ספר הגימטראות
- צוואת רבי יהודה החסיד
בכתב יד
- ספר הטעמים או טעמי המצוות
- סוד הייחוד
- סוד עלינו לשבח
- מאמר על שם ע"ב
מיוחס
- פירוש לתורה
- פירוש לספר יצירה
- ספר החכמה
- ספר האורה
- ספר גן בושם
- פיוטים וסליחות שונים, ביניהם שיר הכבוד.
| תקופת חייו של רבי יהודה החסיד על ציר הזמן |
|---|
 |