רבי חיים יוסף דוד אזולאי: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) מ (חיים יוסף דוד אזולאי הועבר לרבי חיים יוסף דוד אזולאי) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
החיד"א נולד ב[[ירושלים]] בתחילת שנת תפ"ד (1724) לאביו הרב רפאל יצחק זרחי', ממשפחת אברהם אזולאי, מחבר '''חסד לאברהם''' מחכמי קשטיליא שבאו מ[[גרוש ספרד]] והתיישב ב[[חברון]] ואשר נפטר בשנת ת"ד (1643) שם קבןר אביו במערה אחת עם הרב ר"א ארחא. | החיד"א נולד ב[[ירושלים]] בתחילת שנת תפ"ד (1724) לאביו הרב רפאל יצחק זרחי', ממשפחת רבי אברהם אזולאי, מחבר '''חסד לאברהם''' מחכמי קשטיליא שבאו מ[[גרוש ספרד]] והתיישב ב[[חברון]] ואשר נפטר בשנת ת"ד (1643) שם קבןר אביו במערה אחת עם הרב ר"א ארחא. | ||
מספרים שכאשר נולד היה בן 7 חודשים, חשבו אותו למת ועזבו אותו וזקנתו הצילה אותו. למד תורה יומם ולילה, בעוני רב ואכל "רק לחם נקודים כל ימי החול". בן 17 כתב את ספרו הראשון "שער יוסף" על מסכת | מספרים שכאשר נולד היה בן 7 חודשים, חשבו אותו למת ועזבו אותו וזקנתו הצילה אותו. למד תורה יומם ולילה, בעוני רב ואכל "רק לחם נקודים כל ימי החול". בן 17 כתב את ספרו הראשון "שער יוסף" על מסכת הוריות. | ||
להרב חיד"א היו שני בנים ושתי בנות. כאשר היה בשליחות מצווה ב[[טוניס]], בשנת תקל"ד (1774), קבל אגרת מ[[ליוורנו]] ובה נמסר לו על פטירתה. בספר תולדות החיד"א כתוב ש"היתה יחידה בדורה בחכמה בצניעות נקיות וכ"ו". איש לא ידע עך כך כדי שלא יציעו לא אישה משם. | |||
בנו בכורו היה הרב אברהם, גדול בתורה ובחכמה, יצא בשליחות למדינות [[אשכנז]] ו[[פולין]] ונפטר בחיי אביו. בנו של רבי אברהם, | בנו בכורו היה הרב אברהם, גדול בתורה ובחכמה, יצא בשליחות למדינות [[אשכנז]] ו[[פולין]] ונפטר בחיי אביו. בנו של רבי אברהם, רבי נסים זרחיה היה רב ב[[צפת]]. אף הוא מת, תחת מפולת מרעידת האדמה בשנת תקצ"ו (1837). | ||
בנו השני, הרב רפאל ישעי' היה הרב של [[יהדות אנקונה]]. | בנו השני, הרב רפאל ישעי' היה הרב של [[יהדות אנקונה]]. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
השליחות הראשונה שבצע הייתה מחברון בשנת תקט"ו (1755) והיה ב"אפריקא, ממצרים, וטוניס ואגפיה". בפעם השנייה "סבב שליחותו גם ברוב מדינת פרנקיה, צרפת, אנגילטירה, הולאנדי, אשכנז ואגפיה". | השליחות הראשונה שבצע הייתה מחברון בשנת תקט"ו (1755) והיה ב"אפריקא, ממצרים, וטוניס ואגפיה". בפעם השנייה "סבב שליחותו גם ברוב מדינת פרנקיה, צרפת, אנגילטירה, הולאנדי, אשכנז ואגפיה". | ||
הוא נפטר ממחלה בשבת [[פרשת זכור]] י"א אדר תקס"ו (1806) והוא בן פ"ג (83). הוא נקבר | הוא נפטר ממחלה בשבת [[פרשת זכור]] י"א אדר תקס"ו (1806) והוא בן פ"ג (83). הוא נקבר בליוורנו. | ||
==על ספרו "העלם דבר"== | ==על ספרו "העלם דבר"== | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בשנת תשט"ז 1956 ,במלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, הועלו עצמותיו ארצה והוא נקבר בהר המנוחות ביום כ' באייר. היתה זו יוזמתו של הרב הראשי לישראל, [[הרב יצחק נסים]] שהייתה לו חיבה מיוחדת לפועלו ולכתביו. שותף ליוזמתו היה שלמה אומברטו נכון נשיא ארגון יוצאי איטליה בישראל, אשר העלה קרוב לארבעים [[ארון קודש|ארונות קודש]] מבתי כנסת עזובים באיטליה לבתי כנסת בישראל. | בשנת תשט"ז 1956 ,במלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, הועלו עצמותיו ארצה והוא נקבר בהר המנוחות ביום כ' באייר. היתה זו יוזמתו של הרב הראשי לישראל, [[הרב יצחק נסים]] שהייתה לו חיבה מיוחדת לפועלו ולכתביו. שותף ליוזמתו היה שלמה אומברטו נכון נשיא ארגון יוצאי איטליה בישראל, אשר העלה קרוב לארבעים [[ארון קודש|ארונות קודש]] מבתי כנסת עזובים באיטליה לבתי כנסת בישראל. | ||
בעת פתיחת הארון ארעו דברים מדהימים [ראה בספר "דורש טוב לעמו" על מרן רבי מרדכי אליהו שליט"א]. | |||
גרסה מ־14:56, 27 בינואר 2009
|
|
חיים יוסף דוד אזולאי, היה שליח דרבנן - שְׁלוּחָא דְּרַבָּנָן [1] . מגדולי הפוסקים ומקובל. העתיק ספרים וכתבי יד עתיקים ונמנה עם ראשוני הביבליוגרפים העברים.
תולדות חייו
החיד"א נולד בירושלים בתחילת שנת תפ"ד (1724) לאביו הרב רפאל יצחק זרחי', ממשפחת רבי אברהם אזולאי, מחבר חסד לאברהם מחכמי קשטיליא שבאו מגרוש ספרד והתיישב בחברון ואשר נפטר בשנת ת"ד (1643) שם קבןר אביו במערה אחת עם הרב ר"א ארחא.
מספרים שכאשר נולד היה בן 7 חודשים, חשבו אותו למת ועזבו אותו וזקנתו הצילה אותו. למד תורה יומם ולילה, בעוני רב ואכל "רק לחם נקודים כל ימי החול". בן 17 כתב את ספרו הראשון "שער יוסף" על מסכת הוריות.
להרב חיד"א היו שני בנים ושתי בנות. כאשר היה בשליחות מצווה בטוניס, בשנת תקל"ד (1774), קבל אגרת מליוורנו ובה נמסר לו על פטירתה. בספר תולדות החיד"א כתוב ש"היתה יחידה בדורה בחכמה בצניעות נקיות וכ"ו". איש לא ידע עך כך כדי שלא יציעו לא אישה משם.
בנו בכורו היה הרב אברהם, גדול בתורה ובחכמה, יצא בשליחות למדינות אשכנז ופולין ונפטר בחיי אביו. בנו של רבי אברהם, רבי נסים זרחיה היה רב בצפת. אף הוא מת, תחת מפולת מרעידת האדמה בשנת תקצ"ו (1837).
בנו השני, הרב רפאל ישעי' היה הרב של יהדות אנקונה.
השליחות הראשונה שבצע הייתה מחברון בשנת תקט"ו (1755) והיה ב"אפריקא, ממצרים, וטוניס ואגפיה". בפעם השנייה "סבב שליחותו גם ברוב מדינת פרנקיה, צרפת, אנגילטירה, הולאנדי, אשכנז ואגפיה".
הוא נפטר ממחלה בשבת פרשת זכור י"א אדר תקס"ו (1806) והוא בן פ"ג (83). הוא נקבר בליוורנו.
על ספרו "העלם דבר"
היה סופר מהיר וכתב יותר מחמישים ספרים, ביניהם הספר "העלם דבר", שהיווה יסוד לחיבורו "שם הגדולים", הכולל שתי מערכות: א) מערכת גדולים והיא סדר יוחסין למשפחות וספרים ומחברם כסדר א"ב. ב) מערכת ספרים, כסדר א"ב [2].
הספר "העלם דבר" כתב בבחרותו, ועסק בו בכמה השמטות והשגות על גדולי ישראל שנעלם מהם ידיעת סדר הזמנים ותולדות החכמים, ולכן הקשו על הרב מדברי תלמידו ומסברת אחרון על קדמון. מחברת זו הייתה בסיס לחבורו "שם הגדולים", שהוא אבן הפינה לתולדות גדולי ישראל.
הספר כולל שני חלקים [מערכות]:
- מערכת גדולים, סדר יוחסין למשפחות וספרים ומחברים בסדר א"ב.
- מערכת ספרים, ספרי המחברים שנזכרו בחלק א', בסדר א"ב.
רשימת המחברים כוללת יותר מ- 1300 שמות, ורשימת הספרים יותר מ- 2200. לתולדות הוסיף אגדות-עם שאין לסמוך עליהם. יצחק אייזיק בן-יעקב ערך מחדש את "שם הגדולים" (וילנה 1852)[3].
העלאת עצמותיו לארץ ישראל
בשנת תשט"ז 1956 ,במלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, הועלו עצמותיו ארצה והוא נקבר בהר המנוחות ביום כ' באייר. היתה זו יוזמתו של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק נסים שהייתה לו חיבה מיוחדת לפועלו ולכתביו. שותף ליוזמתו היה שלמה אומברטו נכון נשיא ארגון יוצאי איטליה בישראל, אשר העלה קרוב לארבעים ארונות קודש מבתי כנסת עזובים באיטליה לבתי כנסת בישראל.
בעת פתיחת הארון ארעו דברים מדהימים [ראה בספר "דורש טוב לעמו" על מרן רבי מרדכי אליהו שליט"א].
הערות שוליים
- ↑ שליח ואוסף תרומות
- ↑ אנציקלופדיה יהודית דעת
- ↑ שם
קישורים חיצוניים
- תולדות חיד"א - בספר שם גדולים
- חיים יוסף דוד אזולאי - הויקיפדיה העברית