רבי וידאל די טולושא

רבי וידאל די טולושא (טולוזא, מכונה גם המגיד או הרב המגיד על שם פירושו), גדול מפרשי הרמב"ם, בעל "מגיד משנה" על משנה תורה.

תולדות חייו

נולד בעיר טולוז שבקטלוניה (כיום בצרפת). סביר להניח שבגיל צעיר עזב את טולוז, מפני שיהודי העיר גורשו, והנשארים נטבחו. על פי דברי הרדב"ז, רבו היה הרשב"א, ועל פי דברי רבי חיים ויטאל רבו היה הרא"ה, אולם החיד"א פרך את שתי ההצעות הללו, כיוון שלא מכנה אף אחד מהם בשם "רבי,, "מורי" וכד'. רבי יוסף קארו כותב (כסף משנה הקדמה), כי ר' וידאל היה תלמידו של הר"ן. בחלק מכתבי הר"ן, הרשב"ץ והריב"ש, מכונה ר' וידאל בכינוי "רבי אנוידאל", ופירושו- "האדון וידאל", שכן א' ו- נ' הן קיצור המילה 'אדון'.

רבי יוסף קארו והריב"ש מכנים אותו 'קדוש', מכאן, שכנראה נרצח על קידושה ה' ברדיפות שהיו בזמנו על יהודי ספרד וקטלוניה. בנו היה רבי יצחק, והיה רב בעיר אלקלה שבספרד. מזוכר בשו"ת ריב"ש תעג.

על פי דברי רבי חיים ויטאל בשם האר"י (שער הגלגולים הקדמה לח וכן בספר החזיונות), רבי חיים הוא גלגול מנשמתו של רבי וידאל, שכן פירוש המילה וידאל (וכן ויטאל) הוא "חיים". על פי דבריו, ר' וידאל נאלץ לחזור בגלגול מפני שהורה לאשה הוראה שגויה בהלכות נדה, או מפני שהתעסק בפילוסופיה במקום בקבלה.

פירושו "מגיד משנה" נחשב לאחד הפירושים הבסיסיים והיסודיים ביותר לספר היד החזקה. הוא נכתב רק על הספרים זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קנין ומשפטים. אמנם, על פי דבריו של מהר"ם אלשקאר, נמצאים במצרים כתבי יד של פירושיו לשאר ספרי הרמב"ם. בפירושו, מביא את מקורותיו של הרמב"ם, וכן מגן עליו מקושיותיו של הראב"ד. לרוב, כאשר יש מחלוקת בינו לבין נושא כלים אחר, ההלכה נפסקה כדבריו.

בהקדמתו משבח את הסדר שסידר הרמב"ם את ספרו: " יותר שהיה רבינו חכם בדיני התורה ודבריו בהם צוף אמרי נועם, עוד אזן וחקר בהפלגת סידורו בספריו ולמד דעת את העם, בהיות כל דבר דבור על אופניו וכל ענין מיושב במקומו. לזאת כל בקי בספריו ואשר יחפוץ לבוא לחדריו, כי מקדש מלך ובית ממלכה סתריו, וערב לו לדעת סידור רבינו במאמריו" ( הקדמת המגדי משנה לספר זמנים).

מיוחס לו פירוש לספר איוב ופירוש ערבי ספר "תולעת ההגיון" של הפילוסוף הערבי אל עזאלי.