רבי דוד לוריא

רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו. חיבר פירושים על התלמוד הבבלי ועל פרקי דרבי אליעזר.

תוכן עניינים 1 קורות חייו 2 פעילותו הציבורית 3 חיבוריו 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים קורות חייו רבי דוד לוריא נולד למשפחה עשירה ומיוחסת בעיר ביחוב אשר בפלך מוהילב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). משפחתו התייחסה אל המהרש"ל, צאצא למשפחת לוריא המיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך. עוד כילד נודע כבעל כישרונות מיוחדים בתחום לימוד התורה. אביו יהודה לוריא, שכאמור לעיל היה עשיר גדול, שכר לו מלמדים פרטיים. בגיל שתים עשרה עבר ללמוד בעיר וילנה כחלק מקשר שידוכין שיזם אביו עבורו. בגיל שלוש עשרה התחתן. רבי דוד נשאר בווילנה עד לגיל שמונה עשרה ואז חזר לעירו ביחוב.

בחזרתו לעירו סייע רבי דוד לממן את תלמודי התורה בעיר. כמו כן הקים רבי דוד ישיבה בעירו ותמך בה מבחינה כלכלית אך לא עמד בראשה.

על פי עדויות שונות חונן רבי דוד בזיכרון פנומנלי אשר סייע לו בכתיבת חיבוריו השונים שכן חיבוריו עוסקים, בין היתר, בהשוואת גרסאות בין מקורות שונים בספרות התלמוד והמדרש. כמו כן ניחן רבי דוד בכישרון כתיבה פורה במיוחד שכן הוא חיבר מספר רב של חיבורים, חלקם עדיין בכתב יד.

בהיותו בגיל ארבעים נפל רבי דוד קורבן לעלילה. במסגרת עלילה זאת זויפו מספר מכתבים בשמו וכן פסקאות בפירושו על פרקי דרבי אליעזר. בפסקאות אלו קרא כביכול רבי דוד למרד נגד שלטון הצאר הרוסי. רבי דוד נכלא למשך כשישה חודשים בהם שהה במבצר שליסלבורג. בסוף תקופה זאת יצא זכאי במשפטו וטוהר מאשמת הסתה למרד בשלטון הרוסי. על פי האנציקלופדיה העברית ואנציקלופדיה יודאיקה הסיבה לעלילה זאת נעוצה, ככל הנראה, בסכסוך בין משפחות בעיר ביחוב.

אחיו של רבי דוד לוריא היו גם הם רבנים מפורסמים. אחיו הבכור רבי צבי הירש לוריא ואחיו השני אהרן לוריא אשר היה רב בעיר מינסק.

בגיל חמישים ושמונה, בה' בכסלו שנת ה'תרט"ז, נפטר לאחר מחלה קשה.

פעילותו הציבורית הרד"ל נחשב לאחד הבולטים שבגדולי ישראל בדור שלאחר הגאון מווילנה ובתור שכזה עסק גם בהנהגת הציבור היהודי. הוא נפגש עם משה מונטיפיורי בווילנה בשנת 1846 על מנת להעמידו על מצב היהודים ברוסיה באותם ימים. הוא עמד בקשר עם הסופר יצחק בר לוינזון על מנת לשכנעו להוציא לאור בשפה הרוסית את ספרו "זרובבל". בספר זה ראה רבי דוד כלי חשוב במלחמה באנטישמיות שרווחה ברוסיה. כמו כן יצא בחריפות נגד הרפורמים אשר בקשו באותה העת לשנות קטעים מסוימים בסידור התפילה.

חיבוריו:

ספר שאלות ותשובות רד"ל, 1898 ירושלים. הגהות על ששה סדרי משנה (וילנא תרמ"ו -תרמ"ז) הגהות על התלמוד הבבלי, נדפסו בש"ס וילנא ביאור על סדר מועד בתלמוד הירושלמי, מובא במהדורת קעניגסברג הגהות על ביאורי הגר"א על סדר זרעים בתלמוד הירושלמי ביאור על תוספתא מסכת עוקצין ביאור ומבוא על פרקי דרבי אליעזר (ורשה תרי"ב) ביאור על מדרש שמואל (ורשה תרי"ב) ביאור על מדרש פסיקתא דרב כהנא (תרנ"ג) הגהות ופירושים על מדרש רבה, נדפסו בדפוס וילנא נפש דוד, מהדורת ווילנא, תרע"ג, באתר HebrewBooks, על ספר הזוהר ועל זוהר חדש (וילנא תרמ"ב) הגהות על שאילתות דרב אחאי גאון משבחא. נדפסו בתוך הספר 'העמק שאלה' של הנצי"ב הגהות על שו"ת הגאונים 'שערי תשובה' (לייפציג תרי"ח) ספר כוכבי אור - הגהות ותוספות לספר היוחסין ולספר סדר הדורות שו"ת הרד"ל, ירושלים, תרנ"ח, באתר HebrewBooks שו"ת הרד"ל, ירושלים, תרנ"ח, באתר HebrewBooks קדמות ספר הזוהר, ווארשא, תרמ"ז, באתר HebrewBooks, על קדמות ספר הזוהר. יצא לאור לראשונה בקעניגסברג תרט"ז. פירוש למגילת אסתר הגהות וביאורים על ספר הפרנס, ווילנא, תרנ"א, באתר HebrewBooks לקריאה נוספת תולדות הרד"ל, מובא בהקדמה לפירושו על פרקי דרבי אליעזר אנציקלופדיה עברית, כרך כא, עמ' 558 יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 923-922.