רבי אלעזר בר צדוק

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

רבי אלעזר בר צדוק היה תנא, בנו של רבי צדוק. מוזכר במשנה פעמים רבות.‏[1]

תולדות חייו[edit]

תולדות חייו של רבי אלעזר בר צדוק לוטים בערפל, וכפי שכותב החוקר אהרן היימאן: "בדברי ימי חיי התנא הזה באה ערבוביא גדולה עד שאפילו אם נאמר ששניים היו לא נרפאנו מן המבוכות". בעקבות כך פתח היימן במחקר מקיף, ולפיו היו במשפחת צדוק שבעה דורות של חכמי התורה המוזכרים במשנה, בהם שלושה רבי צדוק ושלושה רבי אלעזר ברבי צדוק. הראשון - בנו של "צדוק",‏[2] שלאחר פטירתו הוזכר לפעמים בשם "רבי צדוק" היה תלמידו של רבי יוחנן החורני, היה חנווני בירושלים כל ימי חייו, יחד עם אבא שאול בן בטנית.‏[3] השני היה בנו של רבי צדוק הידוע, והוא זה שהעיד את העדויות השונות מביתו של רבן גמליאל וגם נחשב לאחד מגדולי תלמידיו, והשלישי - בנו של רבי צדוק השלישי - היה תלמידו של רבי מאיר.‏[4]

בבית הנשיא[edit]

רבי צדוק ובנו רבי אלעזר היו מקורבים לבית הנשיא רבן גמליאל, וביקרו שם לעתים תדירות. הם העידו על הנהגות בית הנשיא. כך למשל, כאשר העידו חכמי המשנה על רבן גמליאל שהעיד שמותר לטאטא את הבית מהלכלוך אחרי הסעודה, העיד רבי אלעזר ברבי צדוק: "פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל ולא היו מכבדין בית המיטות ביום טוב, אלא מכבדין אותן מערב יום טוב, ופורסין עליהן סדינין, למחר כשאורחין נכנסין מסלקין את הסדינין ונמצא הבית מתכבד מאליו".

על קבלה אחרת של חכמי המשנה שהם נהגו להניח "מוגמר" (בשמים המונחים על גחלים כדי להפיץ בבית ריח טוב) ביום טוב, העיד רבי אלעזר ברבי צדוק, כי הייתה להם טכניקה מיוחדת שעל ידיה הפיצו בבית ריח טוב ללא עשיית "מוגמר" בחג. הם הביאו כלים מנוקבים בחג מילאו אותם בריח הטוב וסתמו היטב את נקביהם, ובחג היו פותחים את הנקבים והריח הופץ בבית. ייתכן שלעדות הלכתית זו השפעה על השאלה האם מותר לאדם שמכור לעישון סיגריות, למלאות כלי ריק בעשן הסיגריה, ולהריח מתוך הכלי בשבת, בו העישון אסור.‏[5]

כהונה[edit]

מכמה מקורות משמע שרבי אלעזר ורבי צדוק אביו היו כוהנים,‏[6] בעוד שממקור אחר נראה שהיה משבט בנימין.‏[7]. יש שיישבו את הסתירה ואמרו שרבי אלעזר בן צדוק היה כהן, אך מצד אמו היה משבט בנימין.‏[8]

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. ראו טהרות ב ח. כך גם מובא ברמב"ם, בהקדמה לסדר זרעים הפרק הרביעי (ר"ה פ"ב מ"ז) גרסה אחרת היא "רבי אליעזר", ראו שקלים ד ג, ובתלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק שני ביצה לד ב
  2. בימיו לא היה נפוץ התואר "רבי".
  3. תוספתא ביצה ג ו
  4. כלאים ז ב
  5. שני עדויות אלו בביצה כב ב
  6. בבלי ברכות יט, ב, בכורות לו,א.
  7. בבלי תענית יב, א.
  8. תוספות עירובין מא, א ד"ה מבני.