רבי אורי מסטרליסק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (עדכון תבנית לתאריך עברי)
אין תקציר עריכה
 
שורה 33: שורה 33:
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]]
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]]
[[קטגוריה:תלמידי החוזה מלובלין]]

גרסה אחרונה מ־12:50, 27 באפריל 2015

רבי אורי "השרף" מסטרליסק היה אדמו"ר, מראשוני מפיצי החסידות בגליציה.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בכפר הסמוך ליאנוב בשנת תקי"ז ליהודי כפר בשם ר' פנחס. אביו התברך על ידי המגיד ממזריטש שיוולד לו בן שיאיר את העולם, שנשמתו היא מהנשמות שלא אכלו מעץ הדעת. לאחר נישואיו עבר ללבוב, שם עסק בתורה בהתמדה, כשאשתו דואגת לפרנסת הבית. נהג לנסוע לגדולי האדמו"רים, בהם רבי מרדכי מנשכיז, רבי פנחס מקוריץ, החוזה מלובלין, רבי זושא מאניפולי ורבי יעקב יוסף מאוסטראה. אולם, משהכיר את רבי שלמה מקרלין דבק בו והפך לחסידו ותלמידו המובהק.

בשנת תקנ"ב, לאחר שרבו נצח על ידי הקוזקים, שב ללבוב והחל לנהוג באדמו"רות. בתחילה סבלו הוא וחסידיו מהמתנגדים בעיר, אולם אט אט גדלה חצרו והשפעתו, ובייחוד משהצטרף לחצרו רבי יהודה צבי מסטרטין.

בהמשך עברה החצר לסטרליסק, וכמות חסידיו גדלה.

במרכז חסידותו עמדה התפילה בהתלהבות ודבקות, והיה מתפלל, כנהוג בחסידות קרלין, בצעקות רמות. כמו כן, חסידות סטרליסק דגלה בעוני כאידאל, ומרבית חסידיו היו עניים.

התנגד לאדמו"רים שעסקו ב"מופתים", ובייחוד רבי מאיר מפרמישלן.

גדולי החסידות העריכו את גדולתו וצדקותו. תלמידו רבי שלום רוקח (השר שלום מבעלזא) אמר עליו: "מימות אחיה השילוני לא היה אדם שיכיר בנשמות ישראל כמוהו".

נפטר בכ"ג באלול תקפ"ו ונקבר בסטרליסק.

בנו, ר' שלמה, מילא את מקום אביו, אולם לאחר כמה חודשים נפטר באמרו "אי אפשר לחיות בלי אבא שכזה".

תורתו יצאה לאור בספר "אמרי קודש" בשנת תרל"א, ובשנת תרפ"ח יצא לאור בשנית עם הוספות בשם "אור עולם" שנאספו על ידי הרב ראובן מרגליות. בשנה זו יצא גם הספר מתורגם ליידיש.

תלמידיו[עריכה]

תקופת חייו של רבי אורי מסטרליסק על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.