רבי אהרן רוזנפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבי אהרן הכהן רוזנפלד''' היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות פינסק קרלין|פינסק-קרלין]]. | '''רבי אהרן הכהן רוזנפלד''' היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות פינסק קרלין|פינסק-קרלין]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בב' ב[[תשרי]] תרפ"ז לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי | נולד בב' ב[[תשרי]] תרפ"ז לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי חסידי [[חסידות קרלין|קרלין]], וצאצא של [[רבי אהרן הגדול מקרלין]] ו[[רבי אשר מסטולין]]. לאחר נישואיו למד ב[[ישיבת בית זבול]] ב[[ירושלים]], בהנהגתו של [[הרב יעקב משה חרל"פ]]. בשנת תשמ"ז, נפטר [[רבי משה מרדכי בידרמן]]- האדמו"ר מ[[לעלוב]] ששימש גם כאדמו"ר של קבוצת "זקני קרלין" (אחד משני הפלגים בחסידות קרלין שהתפלגה לאחר פטירת [[רבי יוחנן פרלוב]] בשנת תשט"ו, "צעירי קרלין" שקבלו על עצמם את נכדו התינוק [[רבי ברוך שוחט]], ו"זקני קרלין" שקבלו את האדמו"ר מלעלוב), קבלו החסידים את הנהגת בנו [[רבי שמעון בידרמן]], אולם לאחר כשלוש שנים הוא פרש מאדמו"רות לחסידי זקני קרלין והמשיך לכהן כאדמו"ר מלעלוב בלבד. לאחר פרישתו, החליטו זקני החסידים לבחור בר' אהרן, שהיה מזקני ונכבדי החצר והיה ידוע כאיש חינוך, לשמש כאדמו"ר. ר' אהרן הסכים בתנאי שיושם קץ לסכסוך עם "צעירי קרלין". לאור זאת, הלכו שני הצדדים לבית דין מוסכם, בו הוחלט כי "זקני קרלין" יקראו בשם "'''פינסק - קרלין'''", ואילו "צעירי קרלין יקראו בשם "'''[[חסידות קרלין סטולין|קרלין סטולין]]'''". מאז, כיהן ר' אהרן כאדמו"ר לחסידי פינסק קרלין מבית מדרשו שבירושלים, כאשר לחסידיו היו בתי מדרש גם ב[[בני ברק]] ובמקומות נוספים. ר' אהרן הנהיג את חסידיו במשך כעשר שנים. | ||
נפטר בליל שבת, כ"ח ב[[ניסן]] תשס"א, ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות. כלאחר פטירתו ממשיך לכהן עד היום בנו [[רבי אריה רוזנפלד]] כאדמו"ר לחסידי פינסק- קרלין. | נפטר בליל שבת, כ"ח ב[[ניסן]] תשס"א, ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות. כלאחר פטירתו ממשיך לכהן עד היום בנו [[רבי אריה רוזנפלד]] כאדמו"ר לחסידי פינסק- קרלין. | ||
גרסה אחרונה מ־15:26, 29 באפריל 2013
|
|
רבי אהרן הכהן רוזנפלד היה האדמו"ר מפינסק-קרלין.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בב' בתשרי תרפ"ז לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי חסידי קרלין, וצאצא של רבי אהרן הגדול מקרלין ורבי אשר מסטולין. לאחר נישואיו למד בישיבת בית זבול בירושלים, בהנהגתו של הרב יעקב משה חרל"פ. בשנת תשמ"ז, נפטר רבי משה מרדכי בידרמן- האדמו"ר מלעלוב ששימש גם כאדמו"ר של קבוצת "זקני קרלין" (אחד משני הפלגים בחסידות קרלין שהתפלגה לאחר פטירת רבי יוחנן פרלוב בשנת תשט"ו, "צעירי קרלין" שקבלו על עצמם את נכדו התינוק רבי ברוך שוחט, ו"זקני קרלין" שקבלו את האדמו"ר מלעלוב), קבלו החסידים את הנהגת בנו רבי שמעון בידרמן, אולם לאחר כשלוש שנים הוא פרש מאדמו"רות לחסידי זקני קרלין והמשיך לכהן כאדמו"ר מלעלוב בלבד. לאחר פרישתו, החליטו זקני החסידים לבחור בר' אהרן, שהיה מזקני ונכבדי החצר והיה ידוע כאיש חינוך, לשמש כאדמו"ר. ר' אהרן הסכים בתנאי שיושם קץ לסכסוך עם "צעירי קרלין". לאור זאת, הלכו שני הצדדים לבית דין מוסכם, בו הוחלט כי "זקני קרלין" יקראו בשם "פינסק - קרלין", ואילו "צעירי קרלין יקראו בשם "קרלין סטולין". מאז, כיהן ר' אהרן כאדמו"ר לחסידי פינסק קרלין מבית מדרשו שבירושלים, כאשר לחסידיו היו בתי מדרש גם בבני ברק ובמקומות נוספים. ר' אהרן הנהיג את חסידיו במשך כעשר שנים.
נפטר בליל שבת, כ"ח בניסן תשס"א, ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות. כלאחר פטירתו ממשיך לכהן עד היום בנו רבי אריה רוזנפלד כאדמו"ר לחסידי פינסק- קרלין.
לאחר פטירתו, יצאו לאור כתביו בסדרת ספרי ארחות אהרן, בהם הספר משנת החינוך שנחשב לספר פופולרי מאד בקרב המחנכים החרדיים.
על חסידיו נמנה הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- האדמו"ר מדליק נרות חנוכה- סרטון.