רבי אברהם מן ההר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''רבי אברהם מן ההר''' היה מגדולי מפרשי התלמוד הראשונים בפרובנס בדורו של [[רבי מנחם המאיר...")
 
 
שורה 6: שורה 6:
שיטתו היתה לפרש כל סוגיה על פי שיטת ה[[רמב"ם]], גם במקומות בהם לשונו איננה קשה. בזכות חידושיו התגלו לנו קטעים מפירושי רש"י ל[[מסכת נדרים]] ו[[מסכת נזיר]] שהיו עלומים (אלו שנדפסו כנראה אינם מרש"י<ref>מגילת אסתר על הסמ"ג, יט ע"א ממצוות העשה; {{מקור|חוות יאיר יא}}; {{מקור|כנסת הגדולה חושן משפט קפו}}; {{מקור|יד מלאכי קפד ע"ב}}; וראה {{מקור|מגן אברהם אורח חיים תקצא א}}</ref>.  
שיטתו היתה לפרש כל סוגיה על פי שיטת ה[[רמב"ם]], גם במקומות בהם לשונו איננה קשה. בזכות חידושיו התגלו לנו קטעים מפירושי רש"י ל[[מסכת נדרים]] ו[[מסכת נזיר]] שהיו עלומים (אלו שנדפסו כנראה אינם מרש"י<ref>מגילת אסתר על הסמ"ג, יט ע"א ממצוות העשה; {{מקור|חוות יאיר יא}}; {{מקור|כנסת הגדולה חושן משפט קפו}}; {{מקור|יד מלאכי קפד ע"ב}}; וראה {{מקור|מגן אברהם אורח חיים תקצא א}}</ref>.  


ר"א מן ההר חיבר פירוש על מסכתות: [[מסכת ברכות|ברכות]], [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת עירובין|עירובין]], [[מסכת פסחים|פסחים]], [[מסכת ביצה|ביצה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]], [[מסכת מגילה|מגילה]], [[מסכת מועד קטן|מועד קטן]],[[מסכת יומא|יומא]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת נזיר|נזיר]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]], [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], [[מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]], [[מסכת שבועות|שבועות]], [[מסכת חולין|חולין]] ו[[מסכת נדה|נשה]].  
ר"א מן ההר חיבר פירוש על מסכתות: [[מסכת ברכות|ברכות]], [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת עירובין|עירובין]], [[מסכת פסחים|פסחים]], [[מסכת ביצה|ביצה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]], [[מסכת מגילה|מגילה]], [[מסכת מועד קטן|מועד קטן]],[[מסכת יומא|יומא]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת נזיר|נזיר]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]], [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], [[מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]], [[מסכת שבועות|שבועות]], [[מסכת חולין|חולין]] ו[[מסכת נדה|נדה]].  


יש המייחסים לו את תוספות [[ר"י הזקן]] על מסכת קידושין<ref>הרב משה יהודה הכהן בלוי, מבוא לחידושיו על הש"ס</ref>.  
יש המייחסים לו את תוספות [[ר"י הזקן]] על מסכת קידושין<ref>הרב משה יהודה הכהן בלוי, מבוא לחידושיו על הש"ס</ref>.  

גרסה אחרונה מ־18:29, 19 בנובמבר 2013

רבי אברהם מן ההר היה מגדולי מפרשי התלמוד הראשונים בפרובנס בדורו של רבי מנחם המאירי.

חייו[עריכה]

חי במונטפשלייר ("הר" בצרפתית, ומכאן שמו) שבפרובנס והרביץ שם תורה עד שנת ס'. לאחר מכן עבר לקרפנטרץ, שם כיהן כדיין בבית דינו של רבי מרדכי ב"ר יהוספה, מחבר ספר "שערי נדרים"[1]. בשנת ע"ג התכתב עם המאירי בענייני יבום[2], ובסוף ההתכתבות כותב המאירי: "וסוף הדברים אני אומר לך שהכל תלוי בדעתך הנקיה והזכה אשר רחבה ונסבה למעלה, כי מה האדם אשר יבוא אחרי המלך את אשר כבר הורה זקן שקנה חכמה, אנת מלכא מלכך ישפך עלנא, אחרי דבריך לא נשנה ובעצתך תנחנו".

פירושו לתלמוד[עריכה]

שיטתו היתה לפרש כל סוגיה על פי שיטת הרמב"ם, גם במקומות בהם לשונו איננה קשה. בזכות חידושיו התגלו לנו קטעים מפירושי רש"י למסכת נדרים ומסכת נזיר שהיו עלומים (אלו שנדפסו כנראה אינם מרש"י[3].

ר"א מן ההר חיבר פירוש על מסכתות: ברכות, שבת, עירובין, פסחים, ביצה, חגיגה, מגילה, מועד קטן,יומא, יבמות, כתובות, נדרים, נזיר, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, עבודה זרה, שבועות, חולין ונדה.

יש המייחסים לו את תוספות ר"י הזקן על מסכת קידושין[4].

הגיעו לידינו תשובות בודדות ממנו- שתיים בשו"ת חכמי פרובינציה, אחת בס' מנחת קנאות לרבי אבא מאיר הירחי (סי' צ"ב) ובה מצדד בעמדת הרמב"ם בפולמוס הגדול אודות לימוד הפילוסופיה ועוד.

הערות שוליים

  1. ראה שו"ת חכמי פרובינציה תתקצ"ד
  2. ראה בחידושיו למס' יבמות דף צב ע"ב בהערה ובסוף חידושיו למס' נזיר.
  3. מגילת אסתר על הסמ"ג, יט ע"א ממצוות העשה; חוות יאיר יא; כנסת הגדולה חושן משפט קפו; יד מלאכי קפד ע"ב; וראה מגן אברהם אורח חיים תקצא א
  4. הרב משה יהודה הכהן בלוי, מבוא לחידושיו על הש"ס