רבינו ירוחם ב"ר משולם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (אריאל ביגל נ"י העביר את הדף רבינו ירוחם לרבינו ירוחם ב"ר משולם)
(תיקון שגיאת כתיב)
 
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
חי בתחילת האלף השישי בפרובנס, שם למד מפי אביו ודודו, וכן מחכמים נוספים<ref>בהקדמתו ל"ספר מישרים" כתב: "מה שלמדוני אבותי ורבותי ואחי אבי".</ref>. בשנת ס"ו גורש מארצו עם שאר יהודי פרובנס, והתיישב בספרד. הוא עתגורר בטולדו, שם למד תקופה קצרה מפי ה[[רא"ש]]. לאחר מכן למד אצל [[רבי אברהם בן אסמעל]], תלמיד ה[[רשב"א]].  
חי בתחילת האלף השישי בפרובנס, שם למד מפי אביו ודודו, וכן מחכמים נוספים<ref>בהקדמתו ל"ספר מישרים" כתב: "מה שלמדוני אבותי ורבותי ואחי אבי".</ref>. בשנת ס"ו גורש מארצו עם שאר יהודי פרובנס, והתיישב בספרד. הוא התגורר בטולדו, שם למד תקופה קצרה מפי ה[[רא"ש]]. לאחר מכן למד אצל [[רבי אברהם בן אסמעל]], תלמיד ה[[רשב"א]].


==ספריו==
==ספריו==
רבינו ירוחם חיבר שני ספרים, שבמהלך הדורות חוברו יחד ונקראו '''רבינו ירוחם''':  
רבינו ירוחם חיבר שני ספרים, שבמהלך הדורות חוברו יחד ונקראו '''רבינו ירוחם''':  
* '''ספר מישרים'''- הספר מחולק לל"ב נתיבות.
* '''ספר מישרים'''- ספר פסקים בענייני ממונות. הספר מחולק לל"ב נתיבות.
* '''תולדות אדם וחוה'''- ספר פסק על כל חיי של האדם מלידתו עד פטירתו. החלק הראשון, "אדם", עוסק בדינים הנחוצים לאדם מלידתו ועד נישואיו, והחלק השני, "חוה", עוסק בהלכות השייכות מרגע הנישואין ועד המיתה. בהקדמתו כותב, כי התעורר לכתיבת הספר לאחר חכמי דורו אהבו את ספר "מישרים" ובקשו שיכתוב חלק על שאר הדינים.  
* '''תולדות אדם וחוה'''- ספר פסק על כל חיי של האדם מלידתו עד פטירתו. החלק הראשון, "אדם", עוסק בדינים הנחוצים לאדם מלידתו ועד נישואיו, והחלק השני, "חוה", עוסק בהלכות השייכות מרגע הנישואין ועד המיתה. בהקדמתו כותב, כי התעורר לכתיבת הספר לאחר חכמי דורו אהבו את ספר "מישרים" ובקשו שיכתוב חלק על שאר הדינים.  
על חיבור זה נתחברו מספר חיבורים שלא ראו דפוס, בםה ידוע על הספר "מגלה טמירין" מאת ר' מרדכי הכהן רבינוביץ'.
על חיבור זה נתחברו מספר חיבורים שלא ראו דפוס, בםה ידוע על הספר "מגלה טמירין" מאת ר' מרדכי הכהן רבינוביץ'.
* רמזים על האגדות מסודרים על סדרי התורה- לא הודפס.
* רמזים על האגדות מסודרים על סדרי התורה- לא הודפס.
* יש שייחסו לו את ספר "איסור והיתר" שהודפס בסוף, אולם הוכח ששיוך זה אינו נכון<ref>ישראל תא שמע, סיני סד עמ' רנד-רנז</ref>.  
* יש שייחסו לו את ספר "איסור והיתר" שהודפס בסוף, אולם הוכח ששיוך זה אינו נכון<ref>ישראל תא שמע, סיני סד עמ' רנד-רנז</ref>.
 
==דרכו בפסיקת הלכה==
==דרכו בפסיקת הלכה==
לרוב, נמשך אחר דעת רבו הרא"ש<ref>ב{{מקור|שך יורה דעה קצ יא}} כתב "נודע דרבינו ירוחם כתב ספרו ע"פ דברי הרא"ש" וב{{מקור|ש"ך יורה דעה קפב א&יו"ד קפב א}} כתב: "רבינו ירוחם דרכו לימשך אחר דברי הרא"ש".</ref>.  
לרוב, נמשך אחר דעת רבו הרא"ש<ref>ב{{מקור|ש"ך יורה דעה קצ יא}} כתב "נודע דרבינו ירוחם כתב ספרו ע"פ דברי הרא"ש" וב{{מקור|ש"ך יורה דעה קפב א$יו"ד קפב א}} כתב: "רבינו ירוחם דרכו לימשך אחר דברי הרא"ש".</ref>.  
==היחס כלפיו וכלפי פסקיו==
==היחס כלפיו וכלפי פסקיו==
פסקיו נחשבו מאד בקרב הפוסקים, וה[[מהרשד"ם]] החשיבו אף יותר מן ה[[ריב"ש]]<ref>{{מקור|שו"ת מהרשד"ם אה"ע קנח}}</ref> ומ[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]<ref>{{מקור|שו"ת מהרשד"ם יו"ד קפא}}</ref>. המלאך המגיד שנגלה ל[[רבי יוסף קארו]] כינה אותם "ירוחם טמירי", ואמר כי מקומו ב[[גן עדן]] הוא טמיר ונסתר אך במדרגה גדולה וחשובה {{מקור|מגיד מישרים ויקהל|כן}}. ב[[בית יוסף]] מביא ר"י קארו את דבריו פעמים רבות, והמלאך המגיד גילה לו כי רבינו ירוחם אוהב אתו אף על פי שחולק עליו לפעמים {{מקור|מגיד מישרים צו|כן}}.  
פסקיו נחשבו מאד בקרב הפוסקים, וה[[מהרשד"ם]] החשיבו אף יותר מן ה[[ריב"ש]]<ref>{{מקור|שו"ת מהרשד"ם אה"ע קנח}}</ref> ומ[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]<ref>{{מקור|שו"ת מהרשד"ם יו"ד קפא}}</ref>. המלאך המגיד שנגלה ל[[רבי יוסף קארו]] כינה אותם "ירוחם טמירי", ואמר כי מקומו ב[[גן עדן]] הוא טמיר ונסתר אך במדרגה גדולה וחשובה {{מקור|מגיד מישרים ויקהל|כן}}. ב[[בית יוסף]] מביא ר"י קארו את דבריו פעמים רבות, והמלאך המגיד גילה לו כי רבינו ירוחם אוהב אתו אף על פי שחולק עליו לפעמים {{מקור|מגיד מישרים צו|כן}}.  
שורה 21: שורה 22:
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:חכמי פרובנס]]
[[קטגוריה:חכמי פרובנס]]
[[קטגוריה:רבנים ספרדים]]
[[קטגוריה:חכמי ספרד]]

גרסה אחרונה מ־10:40, 12 בנובמבר 2018

רבינו ירוחם בר משולם היה מגדולי הפוסקים הראשונים בספרד, מחבר ספרי תולדות אדם וחוה ומישרים.

תולדות חייו[עריכה]

חי בתחילת האלף השישי בפרובנס, שם למד מפי אביו ודודו, וכן מחכמים נוספים[1]. בשנת ס"ו גורש מארצו עם שאר יהודי פרובנס, והתיישב בספרד. הוא התגורר בטולדו, שם למד תקופה קצרה מפי הרא"ש. לאחר מכן למד אצל רבי אברהם בן אסמעל, תלמיד הרשב"א.

ספריו[עריכה]

רבינו ירוחם חיבר שני ספרים, שבמהלך הדורות חוברו יחד ונקראו רבינו ירוחם:

  • ספר מישרים- ספר פסקים בענייני ממונות. הספר מחולק לל"ב נתיבות.
  • תולדות אדם וחוה- ספר פסק על כל חיי של האדם מלידתו עד פטירתו. החלק הראשון, "אדם", עוסק בדינים הנחוצים לאדם מלידתו ועד נישואיו, והחלק השני, "חוה", עוסק בהלכות השייכות מרגע הנישואין ועד המיתה. בהקדמתו כותב, כי התעורר לכתיבת הספר לאחר חכמי דורו אהבו את ספר "מישרים" ובקשו שיכתוב חלק על שאר הדינים.

על חיבור זה נתחברו מספר חיבורים שלא ראו דפוס, בםה ידוע על הספר "מגלה טמירין" מאת ר' מרדכי הכהן רבינוביץ'.

  • רמזים על האגדות מסודרים על סדרי התורה- לא הודפס.
  • יש שייחסו לו את ספר "איסור והיתר" שהודפס בסוף, אולם הוכח ששיוך זה אינו נכון[2].

דרכו בפסיקת הלכה[עריכה]

לרוב, נמשך אחר דעת רבו הרא"ש[3].

היחס כלפיו וכלפי פסקיו[עריכה]

פסקיו נחשבו מאד בקרב הפוסקים, והמהרשד"ם החשיבו אף יותר מן הריב"ש[4] ומתרומת הדשן[5]. המלאך המגיד שנגלה לרבי יוסף קארו כינה אותם "ירוחם טמירי", ואמר כי מקומו בגן עדן הוא טמיר ונסתר אך במדרגה גדולה וחשובה (מגיד מישרים ויקהל). בבית יוסף מביא ר"י קארו את דבריו פעמים רבות, והמלאך המגיד גילה לו כי רבינו ירוחם אוהב אתו אף על פי שחולק עליו לפעמים (מגיד מישרים צו).

הערות שוליים

  1. בהקדמתו ל"ספר מישרים" כתב: "מה שלמדוני אבותי ורבותי ואחי אבי".
  2. ישראל תא שמע, סיני סד עמ' רנד-רנז
  3. בש"ך יורה דעה קצ יא כתב "נודע דרבינו ירוחם כתב ספרו ע"פ דברי הרא"ש" וביו"ד קפב א כתב: "רבינו ירוחם דרכו לימשך אחר דברי הרא"ש".
  4. שו"ת מהרשד"ם אה"ע קנח
  5. שו"ת מהרשד"ם יו"ד קפא