ראשית חכמה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''ראשית חכמה''' הוא ספר מוסר שכתב רבי אליהו די וידאש, ממקובלי צפת. ==הסיבות לכתבית הספר== המחבר כות...)
 
(←‏שערי הספר וחלקיו: תיקנתי שגיאות כתיב ותוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ראשית חכמה''' הוא ספר [[מוסר]] שכתב [[רבי אליהו די וידאש]], ממקובלי [[צפת]].  
{{ספר
==הסיבות לכתבית הספר==
|שם=ראשית חכמה
המחבר כותב בהקדמה, כי לאור התפשטות ה[[קבלה]] בדורו, היה חשש כי התלמידים יחשבו כי עיקר התורה הוא הלימוד העיוני, ולא המעשה, ולכן כתב ספר "להוכיח את עצמי וכיוצא בי שלא נהיה נאה דורשים ולא נאה מקיימים". כמו כן, הספר נועד להיות מעין הקדמה ללימודי הנסתר, שלא כל תלמיד הרוצה להיכנס לעולם הקבלה, יכנס ללא הכנה: "כי מי שיכנס אל החכמה הפנימית בלי תשובה ומעשים טובים לא יכנס לעלום אל החכמה. לכן כוונתי לעשות הספר הזה, לבאר הדרכים שצריך להיכנס אל החכמה".  
|תמונה=[[תמונה:Reshit hochma.jpg|ממזוער|200px]]
|כיתוב=שער הספר, דפוס ורשה תרצ"ז
|מחבר=[[רבי אליהו די וידאש]]
|עורך=
|תחום=[[מוסר]]
|נושא=מוסר ועבודת ה' ע"פ ה[[קבלה]]
|שפת המקור=
|שם בשפת המקור=
|תרגומים=
|דפוס ראשון=של"ט; מהדורת בתרא אמסטרדם תס"ח.
|פירושים בולטים="תוצאות חיים"; "קיצור ראשית חכמה"
}}
 
'''ראשית חכמה''' הוא ספר [[מוסר]] [[קבלה|קבלי]] שכתב [[רבי אליהו די וידאש]], ממקובלי [[צפת]].  
 
==הסיבות לכתיבת הספר==
המחבר כותב בהקדמה, כי לאור התפשטות ה[[קבלה]] בדורו, היה חשש כי התלמידים יחשבו כי עיקר התורה הוא הלימוד העיוני, ולא המעשה, ולכן כתב ספר "להוכיח את עצמי וכיוצא בי שלא נהיה נאה דורשים ולא נאה מקיימים". כמו כן, הספר נועד להיות מעין הקדמה ללימודי הנסתר, שלא כל תלמיד הרוצה להיכנס לעולם הקבלה, יכנס ללא הכנה: "כי מי שיכנס אל החכמה הפנימית בלי תשובה ומעשים טובים לא יכנס לעולם אל החכמה. לכן כוונתי לעשות הספר הזה, לבאר הדרכים שצריך להיכנס אל החכמה".  
==מקורות הספר==
==מקורות הספר==
מלבד דברי חז"ל שב[[גמרא]], ב[[מדרש]]ים וב[[זוהר]], הוא מרבה לצטט את כתבי ה[[ראשונים]], כ[[ספר חסידים]], [[חובת הלבבות]], [[ספר הישר]] ל[[רבנו תם]], מנורת המאור הקדמון לרבי יוסף אלנאקווה, [[מנורת המאור]] לרבי יצחק אבוהב, [[ארחות צדיקים]] ועוד. כמובן שהוא מרבה לצטט את רבו [[רבי משה קורדובירו]].  
מלבד דברי חז"ל שב[[גמרא]], ב[[מדרש]]ים וב[[זוהר]], הוא מרבה לצטט את כתבי ה[[ראשונים]], כ[[ספר חסידים]], [[חובת הלבבות]], [[ספר הישר]] ל[[רבנו תם]], מנורת המאור הקדמון לרבי יוסף אלנאקווה, [[מנורת המאור]] לרבי יצחק אבוהב, [[ארחות צדיקים]] ועוד. כמובן שהוא מרבה לצטט את רבו [[רבי משה קורדובירו]].  
שורה 7: שורה 23:
ספר זה הינו ספר המוסר הראשון המקיף את כל תורת המוסר, עבודת ה' ועבודת  המידות על פי הקבלה.  
ספר זה הינו ספר המוסר הראשון המקיף את כל תורת המוסר, עבודת ה' ועבודת  המידות על פי הקבלה.  
==שערי הספר וחלקיו==
==שערי הספר וחלקיו==
בספ חמישה שערים:  
בספר חמישה שערים:  
*שער היראה.
*שער היראה.
*שער האהבה.  
*שער האהבה.  
שורה 14: שורה 30:
*שער הענווה.  
*שער הענווה.  


המחבר תכנן לכתוב שני שערים נוספים- שער התפילה ושער התורה, אולם החליט לא לכתבם מפני שהדברים שרצה לכתבוב בשער התפילה כבר נכתבו במנורת המאור (אבוהב), והדברים שתכנו לכתבו בשער התורה נכתבו בספר "תולעת יעקב" על התפילה של רבי מאיר אבן גבאי.  
המחבר תכנן לכתוב שני שערים נוספים- שער התפילה ושער התורה, אולם החליט לא לכתבם מפני שהדברים שרצה לכתוב בשער התורה כבר נכתבו בספר מנורת המאור של רבי יצחק אבוהב, והדברים שתכנן לכתוב בשער התפילה נכתבו בספר "תולעת יעקב" של [[רבי מאיר אבן גבאי]].
 
לספר נוספו פרקים מספר [[מנורת המאור הקדמון]] של [[רבי ישראל אלנקאווה]], שנוספו לספר מנורת המאור רק מאוחר יותר.


לספר נוספו םרקים ממנורת המאור (אלנקאווה), שנוספו לספר מנורת המאור רק מאוחר יותר.
==זמן כתיבת הספר והדפסותיו==
==זמן כתיבת הספר והדפסותיו==
ככל הנראה, החל בפטירת הספר מיד לאחר פטיתר הרמ"ק, וגמר בי"ח ב[[אדר]] של"ה, והזדרז לשלחו מיד לונציה להדפסה. הספר הודפס בשנת של"ט. מרוב חיפזון, לא הפסיק להגיה כראוי את הספר, אולם השאיר אצלו כתב יד מוגה. על פי כתב יד זה יצאה לאור בשנת תס"חמהדורת אמסטרדם, המכונה "מהדורא בתרא". לאחרונה יצא הספר במהדורות חדשות.  
ככל הנראה, החל בכתיבת הספר מיד לאחר פטירת הרמ"ק (רבי משה קורדוברו) שהיה רבו, וגמר בי"ח ב[[אדר]] של"ה, והזדרז לשלחו מיד לונציה להדפסה. הספר הודפס בשנת של"ט. מרוב חיפזון, לא הפסיק להגיה כראוי את הספר, אולם השאיר אצלו כתב יד מוגה. על פי כתב יד זה יצאה לאור בשנת תס"ח מהדורת אמסטרדם, המכונה "מהדורא בתרא". לאחרונה יצא הספר במהדורות חדשות.
==פיורשים וקיצורים==
 
==פירושים וקיצורים==
*תוצאות חיים- ספר של המחבר ובו קיצור של הספר.  
*תוצאות חיים- ספר של המחבר ובו קיצור של הספר.  


==קישורים חיצוניים==
* '''[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94 ראשית חכמה]''' באתר 'ויקיטקסט'.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34974&pgnum=1 ראשית חכמה דפוס קושטא תצ"ו]''', באתר HebrewBooks.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19987&pgnum=1 ראשית חכמה דפוס מונקאטש]''', באתר HebrewBooks.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34973&pgnum=1 ראשית חכמה דפוס ורשה תרצ"ז]''', באתר HebrewBooks.


[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:ספרי מוסר]]
[[קטגוריה:ספר מוסר]]
[[קטגוריה:ספרי אמונה]]
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]

גרסה אחרונה מ־20:56, 4 באפריל 2020

ראשית חכמה
ממזוער
שער הספר, דפוס ורשה תרצ"ז
מחבר רבי אליהו די וידאש
תחום מוסר
נושא מוסר ועבודת ה' ע"פ הקבלה
דפוס ראשון של"ט; מהדורת בתרא אמסטרדם תס"ח.
פירושים בולטים "תוצאות חיים"; "קיצור ראשית חכמה"

ראשית חכמה הוא ספר מוסר קבלי שכתב רבי אליהו די וידאש, ממקובלי צפת.

הסיבות לכתיבת הספר[עריכה]

המחבר כותב בהקדמה, כי לאור התפשטות הקבלה בדורו, היה חשש כי התלמידים יחשבו כי עיקר התורה הוא הלימוד העיוני, ולא המעשה, ולכן כתב ספר "להוכיח את עצמי וכיוצא בי שלא נהיה נאה דורשים ולא נאה מקיימים". כמו כן, הספר נועד להיות מעין הקדמה ללימודי הנסתר, שלא כל תלמיד הרוצה להיכנס לעולם הקבלה, יכנס ללא הכנה: "כי מי שיכנס אל החכמה הפנימית בלי תשובה ומעשים טובים לא יכנס לעולם אל החכמה. לכן כוונתי לעשות הספר הזה, לבאר הדרכים שצריך להיכנס אל החכמה".

מקורות הספר[עריכה]

מלבד דברי חז"ל שבגמרא, במדרשים ובזוהר, הוא מרבה לצטט את כתבי הראשונים, כספר חסידים, חובת הלבבות, ספר הישר לרבנו תם, מנורת המאור הקדמון לרבי יוסף אלנאקווה, מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב, ארחות צדיקים ועוד. כמובן שהוא מרבה לצטט את רבו רבי משה קורדובירו.

יחודיותו של הספר[עריכה]

ספר זה הינו ספר המוסר הראשון המקיף את כל תורת המוסר, עבודת ה' ועבודת המידות על פי הקבלה.

שערי הספר וחלקיו[עריכה]

בספר חמישה שערים:

  • שער היראה.
  • שער האהבה.
  • שער התשובה.
  • שער הקדושה.
  • שער הענווה.

המחבר תכנן לכתוב שני שערים נוספים- שער התפילה ושער התורה, אולם החליט לא לכתבם מפני שהדברים שרצה לכתוב בשער התורה כבר נכתבו בספר מנורת המאור של רבי יצחק אבוהב, והדברים שתכנן לכתוב בשער התפילה נכתבו בספר "תולעת יעקב" של רבי מאיר אבן גבאי.

לספר נוספו פרקים מספר מנורת המאור הקדמון של רבי ישראל אלנקאווה, שנוספו לספר מנורת המאור רק מאוחר יותר.

זמן כתיבת הספר והדפסותיו[עריכה]

ככל הנראה, החל בכתיבת הספר מיד לאחר פטירת הרמ"ק (רבי משה קורדוברו) שהיה רבו, וגמר בי"ח באדר של"ה, והזדרז לשלחו מיד לונציה להדפסה. הספר הודפס בשנת של"ט. מרוב חיפזון, לא הפסיק להגיה כראוי את הספר, אולם השאיר אצלו כתב יד מוגה. על פי כתב יד זה יצאה לאור בשנת תס"ח מהדורת אמסטרדם, המכונה "מהדורא בתרא". לאחרונה יצא הספר במהדורות חדשות.

פירושים וקיצורים[עריכה]

  • תוצאות חיים- ספר של המחבר ובו קיצור של הספר.

קישורים חיצוניים[עריכה]