ר' שבתי אטון (הראשון)

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף ר' שבתי אטון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב שבתי אטון (שבת ויום טוב של שמחת תורה כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו, 10 באוקטובר 1925 - י"ב בשבט ה'תשס"ו, 10 בפברואר 2006) היה מרבני ישיבת פורת יוסף, היתה תקופה בה היה חבר ראשון ברשימה של מועצת חכמי התורה של שס, לאחר מכן פרש הימנה על אף הלחצים, ועד סוף חייו כיהן כראש ישיבת "ראשית חכמה" בירושלים.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד להוריו ר' בן ציון אטון (הראשון) ואסטרייא ביום שבת החל בשמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו בארץ ישראל - עיר העתיקה ברובע היהודי בירושלים, ולכן נקרא שבתי על שם יום השבת שבו נולד‏[1]. אביו ר' בן-ציון אטון‏[2] מישראל היה מרבני ישיבת פורת יוסף. בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף אצל חכם עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף והתבלט בכשרונותיו. למד גם מספר שנים בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק ראש ישיבת מרכז הרב.

נשא לאשה את קלרה בתו של הרב יוסף חיים שרהבני-שראבני ונוות ביתו סול שולמית. הוא גיסו של הרב בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף שגם הוא היה נשוי להדסה מסעודה בתו הגדולה והבכורה של ר' יוסף שרהבני-שראבני. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת מלחה בירושלים.

בשנת ה'תשי"ז מונה למנהל רוחני בישיבת פורת יוסף.

היה שולח תלמידים מהישיבה לבתי כנסיות ולהפיץ תורה‏[3].

היה ידוע בשיחות המוסר המיוחדות שלו‏[4].

בשנת ה'תשכ"ז נפטרה אשתו, לאחר כמה שנים נישא בשנית לנוות ביתו החשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה חנה ברטה לבית חדד.

ר' שבתי אטון (השני)[עריכה]

ר' שבתי אטון (השני) יליד ירושלים תושב ארץ ישראל בן ר' בן ציון אטון (השני) הינו נכדו שעוסק בהרבצת תורה וממשיך את שולשלת זקינו לקרב את הבריות לתורה.

ישיבת ראשית חכמה (הראשונה)[עריכה]

הישיבה הראשונה שהוקמה בשם זה הינה ישיבתו של רבי דוד ניטו מחבר ספר הכוזרי השני ומטה דן. רבי דוד בן פנחס ניטו - חכם בקהלת הספרדים בלונדון ורופא מומחה; נולד בונציה בשנת 1654, ונפטר בלונדון ביום ז' שבט ה'תפ"ח (1728). היה דיין ודרשן, וראש ישיבת "ראשית חכמה" ורופא הקהל בליוורנו.

ישיבת ראשית חכמה (השניה)[עריכה]

באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" על שם רבי אליהו די וידאש מרבני צפת וחברון מחבר הספר ראשית חכמה, הישיבה הוקמה בשכונת מקור ברוך בירושלים[5], ועמד בניהולה. הישיבה עברה לאחר מכן לשכונת סנהדריה בירושלים[6], שבניהולה העמיד לבנו ר' בן ציון אטון (השני), עם השנים נפתח גם כולל אברכים ראשית חכמה בשכונת מעלות דפנה בירושלים[7].

תלמידיו הגדולים מעידים[8] כי כל מחשבתו היתה אך ורק מהו רצון ה' ולא חשב כלל מאיין יגיעו הכספים לכל מה שהקים, אכן בתחילת הדרך, עת היה ידידו, אשר אליו ואל דרכו בקודש נקשר בכל מאודו, חכם אהרן משה ב"ר ציון חכם ברוך מעלם בחיים, התייעל בו וחכם אהרן חכם ברוך מעלם שלח למענו מכתבים לתורמים למען קיומה של הישיבה ובהמשך דרכו בקודש התייעל גם בבנו ר' בן ציון אטון (השני) וגם במחותנו ר' יעקב עטייה אשר בס"ד אכן השיגו באותה תקופה למען מוסדותיו תורמים נוספים להקמת בניין הישיבה החדש והמרווח.

מחותנו ר' יעקב עטייה הינו רב העיר בת ים, ושאר בשרו ר' יצחק זעפרני רב כולל חסד לאברהם (קצין) בשכונת בית וגן ירושלים[9].

נקרא לאחר הקמת ש"ס על ידי הרב שך להצטרף כחבר ראשון במועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס עוד מראשיתה יחד עם הרב שלום כהן מירושלים ראש ישיבת פורת יוסף בהעיר העתיקה והרב שמעון בעדני מבני ברק ראש כולל תורה וחיים[10], אך מכמה סיבות שראה ופירט אף בשיחותיו[11]- החליט לצאת ממשרה זו לצמיתות על אף הלחץ הרב.

נפטר ביום שישי בשבת י"ב בשבט ה'תשס"ו, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

אחרי פטירתו הוברר כי בצוואתו כתוב שאין להספידו, כי אם לקרוא ליד המיטה קטע במסכת ברכות על שני גדולים שנכנסו תלמידיהם לבקרם בשעת פטירתם ומה השיבום, אך מגודל חיבתו של הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה הרב עובדיה יוסף את ידידו זה, עת בכה עליו בכי רב, אמר עליו את המילים; "ונפשו קשורה בנפשו."

גם בכל עניני הישיבה נהג להתייעץ עם יד ימינו הר"מ הותיק בישיבתו הר"ר רפאל דב ברלין מירושלים, נין לקדוש השם מכובד הנצי"ב מוולוז'ין.

מתלמידיו (שבנוסף לבוגרי הישיבה)[עריכה]

כתביו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • רזא דשבתי (אטון) נלקט ונערך ממאמרים שהתפרסמו לזכרו, עם תמונות צבעוניות שנרכשו הנמצאים בסוף הספר.
  • ירחון אור המאיר (צפת תשס"ו).
  • חוברת היובל לישיבת ראשית חכמה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. גם נקרא כן על שם סבו (מפי בני משפחה)
  2. נולד לאביו מאיר ואשתו מזל, שנולדו ביוון בעיר מונישר (ספר ארזי הלבנון חלק א' עמ' 354 מערכת ב')
  3. מתוך דברי הרב בן ציון מוצפי.
  4. עדות הרב אברהם יוסף.
  5. ברחוב רש"י
  6. רחוב בן ציון אטון 8
  7. רחוב נטר 117
  8. "זכרון ירא מחכמה".
  9. אביו של ר' שלמה ידידיה זעפרני, מחבר הספר, יבא ידיד
  10. אליהו קאופמן, בין "גדול הדור" ל"מנהיג הרוחני", באתר news1.
  11. מובא בספר "זכרון ירא מחכמה" מאת אחד מתלמידיו.
  12. תבנית:בחדרי חרדים