קרוסנו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (מזרחי ורדיגר העביר את הדף קראס לשם קרוסנו)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 3: שורה 3:


==יהודי קרוסנו==
==יהודי קרוסנו==
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיר הוא משנת 1426, אך בכתב הזכויות של העיר משנת 1568 נאסר על יהודים להתגורר בה. יהודים שבו להתגורר בעיר רק באמצע המאה ה-19, ובתחילת המאה ה-20 התקיימה בה קהילה עצמאית, שרבה הראשון והיחיד היה הרב שמואל פירר (נרצח ב[[שואה]]). בזמן כיבוש העיר בידי ה[[האימפריה הרוסית|רוסים]] בשנת 1914, פרעו אלו ביהודיה, ורבים מהם נספו ממגיפות שפרצו בעיר באותה עת. יתר היהודים עזבו את העיר בזמן המלחמה, וכששבו אליה, מצאו כי בתיהם נהרסו ונבזזו.
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיר הוא משנת 1426, אך בכתב הזכויות של העיר משנת 1568 נאסר על יהודים להתגורר בה. יהודים שבו להתגורר בעיר רק באמצע המאה ה-19, ובתחילת המאה ה-20 התקיימה בה קהילה עצמאית, שרבה הראשון והיחיד היה [[רבי שמואל פירר]] (נרצח ב[[שואה]]). בזמן כיבוש העיר בידי ה[[האימפריה הרוסית|רוסים]] בשנת 1914, פרעו אלו ביהודיה, ורבים מהם נספו ממגיפות שפרצו בעיר באותה עת. יתר היהודים עזבו את העיר בזמן המלחמה, וכששבו אליה, מצאו כי בתיהם נהרסו ונבזזו.
   
   
[[בין מלחמות העולם]] נמנו בעיר כ-2,500 יהודים, כרבע מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות ה[[ציונות|ציוניות]] ושל [[אגודת ישראל]], תוך קיום [[בית ספר]] [[עברית|עברי]] מ[[תרבות (רשת חינוך)|רשת תרבות]] ובית ספר מרשת [[בית יעקב]]. ב[[שנות השלושים של המאה ה-20]] סבלו יהודי העיר מהתנכלויות [[אנטישמיות]] גוברות והולכות מצד שכניהם הפולנים.
[[בין מלחמות העולם]] נמנו בעיר כ-2,500 יהודים, כרבע מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות ה[[ציונות|ציוניות]] ושל [[אגודת ישראל]], תוך קיום [[בית ספר]] [[עברית|עברי]] מ[[תרבות (רשת חינוך)|רשת תרבות]] ובית ספר מרשת [[בית יעקב]]. ב[[שנות השלושים של המאה ה-20]] סבלו יהודי העיר מהתנכלויות [[אנטישמיות]] גוברות והולכות מצד שכניהם הפולנים.

גרסה אחרונה מ־02:50, 17 בינואר 2019

קרוסנו הנקראת קראס[עריכה]

מתוך הויקיפדיה העברית: קרוסנו (באנגלית: Krosno בספרדית: Krosno בצרפתית: Krosno בפולנית: Krosno ביידית: קראס) היא עיר מחוז בפרובינציית פודקרפאטי שבפולין, על גדות נהר ויסלוק, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית בת כ-2,500 יהודים.

יהודי קרוסנו[עריכה]

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיר הוא משנת 1426, אך בכתב הזכויות של העיר משנת 1568 נאסר על יהודים להתגורר בה. יהודים שבו להתגורר בעיר רק באמצע המאה ה-19, ובתחילת המאה ה-20 התקיימה בה קהילה עצמאית, שרבה הראשון והיחיד היה רבי שמואל פירר (נרצח בשואה). בזמן כיבוש העיר בידי הרוסים בשנת 1914, פרעו אלו ביהודיה, ורבים מהם נספו ממגיפות שפרצו בעיר באותה עת. יתר היהודים עזבו את העיר בזמן המלחמה, וכששבו אליה, מצאו כי בתיהם נהרסו ונבזזו.

בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-2,500 יהודים, כרבע מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות ושל אגודת ישראל, תוך קיום בית ספר עברי מרשת תרבות ובית ספר מרשת בית יעקב. בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי העיר מהתנכלויות אנטישמיות גוברות והולכות מצד שכניהם הפולנים.

בשואה[עריכה]

ב-9 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את העיר, ועד מהרה הוטלו גזירות שונות על יהודיה, ובהן חובת ענידת סרט זרוע, הגבלות תנועה וחובת ביצוע עבודות כפייה, חלקן במחנות עבודה. פליטים יהודים שהגיעו לעיר שוכנו בה במבנה בית הכנסת המקומי. ביוני 1941 נמנו בעיר 2,072 יהודים.

ב-6 באוגוסט 1942 רוכזו יהודי העיר בגטו שהוקם בה, וכעבור יומיים בלבד פשטו על הגטו שוטרים גרמנים, פולנים ואוקראינים, וערכו ביהודי המקום סלקציה, שלאחריה רצחו את החולים והקשישים ביער סמוך, ושילחו כ-1,000 יהודים, בעיקר נשים וילדים, למחנה ההשמדה בלז'ץ. כ-600 צעירים הועברו למחנה עבודה. לאחר האקציה נערכה סריקה של בתי הגטו בעיר, תוך רצח מיידי של המסתתרים שנמצאו.

ב-4 בדצמבר 1942 נערכה בגטו אקציה נוספת, בה רוכזו היהודים בכיכר פרנציסקנסקה בעיר, תוך סריקת בתי הגטו, ורצח המסתתרים, ובהם ילדים. משם שולחו כל היהודים לגטו ז'שוב, וגורלם שם היה כגורל יתר יהודי המקום.