קללה

From ויקישיבה
Revision as of 09:16, 27 August 2012 by יוסף שמח (talk | contribs) (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של Yeshivaorgil bot)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

האיסור לגדף ולחרף את הזולת או את עצמו.


המקלל את חברו או את עצמו בשם ה' או באחד מכינויו של שם ה' בכל שפה שהיא, עובר על לאו מן התורה, שנאמר: "לא תקלל חרש". כוונת הפסוק היא, שאפילו חרש שאינו שומע ואינו מצטער - אסור לקלל אותו. אסור לקלל גם ללא הזכרת שם ה' או כינוי של שם ה'. גם ברמז אסור לקלל אם משתמעת מהדברים קללה.


בספר חסידים מובא, כי המקלל את חברו, הקללה חוזרת למקלל, "שכל הקללות שקילל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד".