קוף (בעל חיים)

קוף^[1], הוא סוג של בעל חיים, שיש בצורתו החיצונית דמיון מסויים לאדם, ויש בו גם אינטלגנציה^[2] יותר משאר בעלי חיים, ומנהגו לחקות את מעשה האדם^[3].

מהותו של הקוף[עריכה]

כתוב בספרי פנימיות (האדמו"ר האמצעי, תורת חיים, בראשית ח"א, פר' בראשית, עה"פ וייצר ה' אלקים, אות לב, דף כד, ב^[4]; תורת שמואל, תרלא, ח"א מאמר "כל הנחלים הולכים", עמ' שיב, ד"ה ועניין מומצע; ועוד) שהבריאה מתחלקת למדרגות הדצח"מ (- דומם, צומח, חי ומדבר). בין כל מדריגה למדרגה יש מדרגת ביניים, המראה שיש קישור בין המדרגות השונות (לדוגמא, בין הדומם והצומח - נמצאים האלמוגים). ובין החי והמדבר - נמצא הקוף.

שונות[עריכה]

קוף שונה מרוב החיות, שהם יפים לחלום (ברכות נו. ושם נז:).

הלכות הנוגעות לקוף[עריכה]

הקוף מוגדר כחיה לגבי הלכות כלאיים (כלאיים פ"ח מ"ו),

הרואה קוף מברך: "ברוך משנה הבריות" (ברכות נח: שו"ע או"ח סי' רכה סע' ח).

קיום הלכות שונות באמצעות קוף[עריכה]

פעולות הלכתיות שאין להן צורך בדעת אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את העירוב תבשילין ע"י קוף (תוספתא עירובין פ"ב הי"ב מובא במעילה כא.), ובלבד שיראהו מניחו במקומו^[5] (עירובין לא: רמב"ם פ"ו מהל' עירובין הכ"ב ושו"ע או"ח סי' תט סע' ח)^[6].

אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף (ר' יומא כט: וברש"י שם ד"ה נעשה כמו וכו'). לכן,

בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך אדם או ישראל - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות:

• קוף ששחט - שחיטתו פסולה, שנאמר (דברים יב, כא): "וזבחת... ואכלת..." - ולא שיזבח הקוף (תוספתא ריש חולין), משום שלשחיטה זו נצרך ישראל^[7].
• אמר רהי יוסי: "מעשה בריבה (-נערה) אחת שהיתה מכבדת הבית ובא הקוף ובעלה מאחריה ובא מעשה לפני חכמים ולא פסלוה מן הכהונה" (מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה ז).
• קוף שלקח את דם הקורבן על אצבעו או הִזה אותו - אין זו לקיחה והזאה (זבחים יד. וברש"י שם ד"ה ואי אתי וכו').
• קוף הכניס משהו לכלי שרת איננו מתקדש מאליו (מנחות ז. ורש"י שם ד"ה ומשני כי מהדר וכו').
• קוף שסידר את לחם הפנים על השולחן - פסול (מנחות ק:) ואין השולחן מקדשו (רש"י שם ד"ה נעשה כמי וכו').
• קוף שהוליך גט - אינה מגורשת, והרי זה כאומר: "טלי גיטך מעל גבי קרקע" (שו"ת צמח צדק אה"ע סוף סי' רהע אות יח) שאינה מגורשת (גיטין כד. רמב"ם פ"א מהל' גירושין הי"ב שו"ע אה"ע ר"ס קלח).

שונות[עריכה]

עזרא תיקן שתהא אשה חוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה, מפני מעשה שאירע באשה שבעלה קוף מכדרכה ושלא כדרכה (ירושלמי מגילה פ"ד סוה"א, דף עד טור ג).

סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות[עריכה]

במקרא מסופר ששלמה המלך היה עשיר מאד: "כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם. אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים" (דברי הימים ב פרק ט פס' כא).

זהו המקום היחיד בתנ"ך בו מוזכר הקוף בפירוש^[8], אך בדברי חז"ל במקומות רבים מוזכר הקוף:

• בגמרא (סנהדרין קט.)^[9] מסבר שדור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא, מפני שנחלקו לשלש כיתות... אחת [מהן] אומרת: נעלה ונעשה מלחמה (- בקב"ה)... [וכת זו] נעשו קופים... ושידים...

בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף[עריכה]

• שממית - רבי אברהם אבן עזרא מסביר ששממית היא "החיה הנמשלת לאדם בצורה ובדמות" (אבן עזרא משלי ל, כח). ויש המשערים שהכוונה לקוף^[10].

• אדני השדה – ראה תפארת ישראל כלאים ח, ה – מובא בוויקיפדיה ובפינת הידעת?. אולם במקומות אחרים^[11] משמע שאדני השדה הם בעל חיים אחר מהקוף, אך יתכן שאלו שני מיני [קופים].

קישורים חיצוניים[עריכה]

• מאמר בענין הקוף במקורות - מאת ד"ר משה רענן מתוך פורטל ההדף היומי

הערות שוליים[עריכה]