פרשת שקלים

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

פרשת שקלים היא אחת מארבע פרשיות- השבת שלפני ראש חודש אדרשנה מעוברת- ר"ח אדר ב'). בשבת שקלים מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ובספר התורה השני קוראים את "פרשת שקלים" (שמות ל, יא-טז). לפי פרשת שקלים כל אחד מישראל חייב להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש.

אם באותה שבת חל ראש חודש אדר, מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, בספר התורה השני קוראים את הקריאה של ראש חודש ובספר התורה השלישי את פרשת שקלים.

לאחר קריאת התורה, קוראים את הפטרת "ויכרות יהוידע וגו'" (מלכים ב פרק יא). היא עוסקת בנדבת העם לבדק הבית של בית המקדש, בימי יהואש מלך יהודה

Error creating thumbnail: File missing
חצי שקל מימי המרד הגדול שנת 67/68. הכיתוב - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה למרד", ומסביב - "חצי השקל" - ויקישיתוף, התורם:CNG


הלכות ומנהגי השבת[1][edit]

  1. השבת קוראים בתורה לאחר פרשת השבוע - פרשת שקלים. לאחר קריאת שבעת העולים בספר הראשון אומרים חצי קדיש. אשכנזים אומרים אותו לאחר שהניחו את הספר השני ליד הראשון, וקודם הגבהתו של הראשון. למפטיר קוראים את ששת הפסוקים הראשונים של פרשת כי תשא [2] . ספרדים אומרים שוב חצי קדיש על הספר השני.
  2. הפטרה: ספרדים מפטירים "ויכרות יהוידע" [3] , ואשכנזים - "בן שבע שנים יהואש במלכו" [4] .
  3. קהל שטעה ולא הוציא ספר שני, ונזכרו לאחר שכבר קראו את ההפטרה הרגילה של פר' משפטים - יש אומרים, שכדי למנוע טורח ציבור, גוללים את הספר שהוציאו לפר' כי תשא (2 פרשיות קדימה) וקוראים בו בברכה. אבל להלכה: מוציאים ספר תורה שני, וקוראים בו את פרשת שקלים עם ברכות, אומרים חצי קדיש (בין אשכנזים ובין ספרדים), וקוראים את הפטרת שקלים כנ"ל, אלא שלדעת רוב הפוסקים קוראים אותה בלי ברכות.
  4. יש נוהגים לומר יוצרות בשבת שקלים. הספרדים נוהגים לומר "לשם יחוד" קודם ברכתו של העולה לקריאת פרשת שקלים, ומסיימים: "ובחסדך תבנה בית המקדש במהרה בימינו" - יהי רצון שנזכה לקיים מצות שקלים בפועל.

הערות שוליים

  1. ע"פ הרב מרדכי אליהו, עלון שבת בשבתו מדור "הליכות עולם"
  2. שמות ל,יא-טז
  3. מל"ב יא,יז - יב,יז
  4. מל"ב יב,א-ז