פרשת כי תצא

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

פרשת כי תצא היא הפרשה השישית בספר דברים. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה "כי תצא למלחמה על אויבך וכו'".

לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה.

תוכן הפרשה[edit]

  • אשת יפת תואר- תחילת הפרשה עוסקת בדין אשת יפת תואר והדינים שבמהלכם היא מותרת לנישואין.
  • ירושת הבכור- דיני ירושת הבכור לאביו היורש כפול מאשר אחיו.
  • בן סורר ומורה- דיני בן סורר ומורה הנידון בסקילה על פי בית דין.
  • הלנת המת- איסור הלנת המת בדגש על אדם שחויב במיתת בית דין ונתלה על פי דינם.
  • השבת אבידה וסיוע בפריקה וטעינה- מצוות השבת אבידה וחיוב לעזור לאחר בפריקה וטעינה אף אם הוא שונא.
  • לא ילבש- איסור לא ילבש וערבוב המינים.
  • שילוח הקן- דיני שילוח הקן וההבטחה על אריכות ימים בעקבות המצווה.
  • מצוות מעקה- חיוב לשים מעקה בגג על מנת למנוע אסון.
  • איסור כלאיים- דיני כלאיים ובכללם האיסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו או ללבוש בגד המורכב מצמר ופישתים האסור מדין שעטנז.
  • דיני נישואין- הנושא בתולה וטוען טענת פתח פתוח, דיני אונס ומפתה ודין ממזר. הציווי שלא להתחתן עם בני אדום או מואב משום מעשיהם הרעים כנגד ישראל.
  • טהרת המחנה- חיוב שמירת דיני הטהרה במחנה ונקיונו.
  • הסגרת עבד- עבד הבורח מאדונו ומעוניין להישאר בארץ ישראל אין להחזירו אליו.
  • איסור זנות- איסור זנות ואיסור להשתמש באתנן כקורבן.
  • דיני ריבית- איסור הלוואה בריבית ליהודי, והיתר הלוואה בריבית לגוי.
  • נדרי קורבנות- איסור בל תאחר בו הנודר להביא קורבן למקדש עליו לקיים את נדרו ולא לאחרו
  • אכילת פועל בשדה- הפועל רשאי לאכול בשדה כחלק מעבודתו אך אינו רשאי להוציאו החוצה.
  • קידושין וגירושין- דיני קידושין וגירושין וחיוב הבעל בשנה הראשונה לשמח את אשתו.
  • שימוש במשכון וחטיפה- המלווה לחבירו ומעקל את רכושו, אינו רשאי להשתמש בו. החוטף אדם ומוכרו חייב מיתה.
  • איסור לשון הרע וצרעת- האיסור לדבר לשון הרע והחיוב לזכור את המעשה שאירע למרים בדברה לשון הרע על משה.
  • דיני משכון והלנת שכר- הממשכן ממון חבירו עליו להישאר מחוץ לבית, ובמידה ומדובר במשכון הכרחי ללווה עליו להחזירו לו בעת הצורך. בנוסף, מובא איסור הלנת שכר.
  • דינים משפטיים- דיני עדות כשירה, איסור הטיית משפט ואיסור לקיחת משכון מאלמנה. כמו כן, איסור על שליח בית דין להלקות מעבר למה שנפסק בבית דין.
  • שכחה ופאה- דיני שכחה ופאה אותם יש להשאיר לעניים.
  • ייבום וחליצה- דיני ייבום בהם מקים אחי הנפטר זכר לאחיו, ודיני חליצה במידה ואין הוא רוצה או יכול לקיים את המצווה.
  • משקולות תקינים- חיוב על מסחר תקין ועל שימוש במשקולות מאוזנים
  • מחיית עמלק- חיוב מחיית זכר עמלק.

השבת אבידה רוחנית[edit]

בין השלל המצוות הנמצאות בפרשה מופיעה גם מצוות השבת אבידה. כאשר מסתכלים על הדרך בה התורה בחרה להציג את מצוות השבת אבידה ניתן לראות ניסוח נסתר למדי: לאחר שהתורה כותבת כי יש להשיב את האבידה לבעליה, היא מוסיפה פסוק נוסף- "ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו". ברובד הפשט, הפסוק מדבר על מקרה בו לא ידוע למוצא האבידה מי הבעלים, ועליו לאסוף את האבידה אל ביתו עד שהבעלים ידרוש אותה. מנגד, בקריאת הפסוק ניתן להבין את הדברים גם באופן שונה. מכיוון שהפסוק לא מדבר באופן ישיר על האבידה אלא רק באופן עקיף, ניתן לקרוא את הציווי כך שאם אתה פוגש את "אחיך" אותו אתה לא מכיר, עליך להביאו "אל תוך ביתך" ולהשיבו חזרה. אור החיים הקדוש בפירושו על התורה מתייחס לכפילות זו וקובע שבנוסף למצוות השבת אבידה הנוגעת לחפצים, הפסוק רומז גם למצוות השבת אבידה של האדם אל הקב"ה.

האבידה הגדולה ביותר שיכולה להיות לאדם היא כזו בה הוא מאבד את עצמו, והחסד הגדול שהאדם יכול לעשות לחבירו הוא לנסות להחזיר לו את עצמו. וכך מפרש אור החיים את הפסוק: "ואם לא קרוב אחיך"- כך שלבבו רחוק מהאמונה, עליך להרגיש אחריות כלפיו ולנסות לאוספו "אל תוך ביתך"- אל בית המדרש. הרחבת המצווה מהשבת אבידה פיזית לאבידה רוחנית מרחיבה גם את האחריות והאכפתיות כלפי האחר. האחריות האישית לסביבה לא צריכה להישאר רק ברובד הפיזי, אלא גם במימד הרוחני.