פרשת בחוקותי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
נוהגים לקרוא את פרשת הקללות בקול נמוך, במהירות וללא הפסקה, ולהעלות לתורה בפרשה זו את הקורא, הגבאי או רב הקהילה - כדי שלא יראה כאילו מעלים לתורה אדם שרוצים לקלל אותו בקללות האמורות בפרשה.
נוהגים לקרוא את פרשת הקללות בקול נמוך, במהירות וללא הפסקה, ולהעלות לתורה בפרשה זו את הקורא, הגבאי או רב הקהילה - כדי שלא יראה כאילו מעלים לתורה אדם שרוצים לקלל אותו בקללות האמורות בפרשה.


 
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.mgketer.org/parasha/33 פרשת בחקתי] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]
* [https://www.mgketer.org/parasha/33#hftraHeader הפטרת בחקתי (ספרדים, אשכנזים, תימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]


{{פרשת שבוע}}
{{פרשת שבוע}}
[[קטגוריה:פרשת השבוע|בחוקותי]]
[[קטגוריה:פרשת השבוע|בחוקותי]]
[[קטגוריה:ספר ויקרא]]
[[קטגוריה:ספר ויקרא]]

גרסה מ־23:01, 19 בינואר 2017

פרשת בחוקותי היא הפרשה העשירית והאחרונה בחומש ויקרא.

תוכן הפרשה

  • פרשת הברכה והקללה - אם ילך עם ישראל בחקות ה' וישמור על משפטיו, ה' יברך אותו ויביא עליו טובות רבות, ירבה את רכושו, צאצאיו ובטחונו וישכון בתוכו. לעומת זאת, אם יחטאו ישראל הם יענשו ברעות רבות - רעב, מחלות, מלחמות, ולבסוף גלות. הקב"ה מבטיח שגם כאשר יצאו ישראל לגלות הוא לא יעזבם, ובסופו של דבר ישיבם לארצם.
  • פרשת ערכים - לכל אדם מישראל יש "ערך", המשתנה עפ"י גילו ומינו. אדם יכול לנדור את ערכו ולהביאו - ואם הוא עני, יביא כאשר ידו משגת.
  • תמורה - אם אדם הקדיש בהמה לקרבן, אסור לו להחליף אותה באחרת. אם יעשה זאת - שתי הבהמות תתקדשנה בקדושת הקרבן.
  • דינים נוספים הנוגעים להקדש - הקדשת שדה, הקדשת בהמה טמאה (שלא יכולה להפוך לקרבן), דיני חרמים, מעשרות ומעשר בהמה.

קריאת הפרשה בציבור

פרשת בחוקותי נקראת בחלק מהשנים לבדה, ובחלקן יחד עם פרשת בהר, הקודמת לה. הפטרת בחוקותי היא בירמיהו טז-יז, העוסקת בפורענות שתבוא על ישראל כתוצאה מחטאיהם.

נוהגים לקרוא את פרשת הקללות בקול נמוך, במהירות וללא הפסקה, ולהעלות לתורה בפרשה זו את הקורא, הגבאי או רב הקהילה - כדי שלא יראה כאילו מעלים לתורה אדם שרוצים לקלל אותו בקללות האמורות בפרשה.

קישורים חיצוניים