פרשני:תנ"ך:שיר השירים ב א

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

תנ"ך:שיר השירים ב א


{א} אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁר֔וֹן שֽׁוֹשַׁנַּ֖ת הָעֲמָקִֽים:

כנסת ישראל משתבחת לפני הדוד כדי לזכות ב באהבתו[1].

חבצלת. הוא פרח שנפתח באור השמש ונסגר בחושך.

שושנת העמקים. סוג של פרח שמדיף את ריחו בלילה.

עם ישראל משתבח בשתי תכונות אלו: ביום, היינו בזמן שבית המקדש קיים והשכינה שורה בעם ישראל, האומות רואות את עם ישראל בתפארתו וביופיו.

בלילה, היינו בגלות, שאין עם ישראל במלא עוצמתו, עדיין הוא מדיף ריח שהוא צבר בזמן האור. הריח הוא התכונות וההנהגות הטובות של העם המשפיעות על שאר העמים[2].

  1. מצו"ד
  2. מלבי"ם