פרשני:תנ"ך:יואל א ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
פסוק[עריכה]
| יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק, וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל | ||
פירוש[עריכה]
יתר הגזם- לפי המפרשים מדובר כאן בכמה זנים שונים של ארבה, כאשר בכל שנה הגיע סוג ארבה חדש ואכל את יתר התבואה, כאשר ניתן להצביע על הארבה בתור ארבה המדבר, ילק- בתור הארבה הנודד והחסיל בתור הארבה המרוקני. שמות הארבה נגזרים ממעשיהם: גזם- גוזז את התבואה, ארבה- הרב שבמינים, ילק- לוקק את העשב וחסיל- מחסל את התבואה. מנגד, בתרגום יונתן מבאר שמדובר בשלבי התפתחות שונים של הארבה :"מותר זחלא אכל גובא מותר גובא אכל פרחא מותר פרחא אכל שמוטא".