פרשני:אגרות הראיה: אגרת רכו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 20: שורה 20:


עזרי מעם ד'
עזרי מעם ד'
קול קורא:-- קדשו את השבת
 
שמעו נא דברי אחים אהובים ונכבדים, דברים היוצאים מן הלב.
'''קול קורא''''''טקסט מודגש''': - קדשו את השבת<ref>הכרוז הזה נכתב בכי"ק אל "אחי האהובים יושבי עיה"ק (יפו) ת"ו". אך אח"כ נמחקה מאתו, הכתובת הזאת. - לא נתברר בהחלט מאיזה זמן הוא, אך בחודש שבט תרס"ה נתפרסמה שם, באותו כיוון אך בסגנון אחר, "מודעה רבה מהרבנים הגאונים בד"צ דקה"ק אשכנזים וספרדים פעה"ק ת"ו, בהסכמת מרן הגאב"ד דפה עה"ק והמושבות תוב"א".</ref>
חכמינו הקדמונים ז"ל, כחוקרי-הנפש אמיתיים, הורו אותנו שכשמאיימים
 
את העדים, שיגידו אמת, אומרים להם פתגם קצר ונוקב עד חדרי לב : "סהדי שקרי
שמעו נא דברי, אחים אהובים ונכבדים, דברים היוצאים מן הלב.
אאוגרייה וזילי" . על כל מוסר ותוכחה, על כל פחד משפט ובלהות מצוקה, תוכל
 
שרירות לב הותל להחליק, אם הרגשת הלב הדלה מהכיר את הדרך הטובה והנכונה.
חכמינו הקדמונים ז"ל, כחוקרי-הנפש אמיתיים, הורו אותנו, שכשמאיימים
הלב המת, שכח-החיים שבההכרה המוסרית, באיוה פרט שיהי, אבד לעמתו את
את העדים, שיגידו אמת, אומרים להם פתגם קצר ונוקב עד חדרי לב: "סהדי שקרי
תנועתו ודרכה הלב הזה לא ישוב כ"כ בנקל לתהיה מפני כל פחד ואיום. אבל דבר
אאוגרייהו זילי"<ref>סנהדרין כט:</ref>{{אג|[צריך ביאור]}}. על כל מוסר ותוכחה, על כל פחד משפט ובלהות מצוקה, תוכל
אחד יש שעל ידו נוכל להמע עד אותו המקום, ששם טמון הוא זיק-החיים המסתתר
שרירות לב הותל<ref>ע' ישעיה מד כ.</ref> להחליק, אם הרגשת הלב חדלה מהכיר את הדרך הטובה והנכונה.
בקרב האדם פנימה, גם בעת אשר ירד בשפל הדיוטא התחתונה על העולם המוסרי
הלב המת, שכח-החיים שבההכרה המוסרית, באיזה פרט שיהי', אבד לעמתו את
תנועתו ודרכו, הלב הזה לא ישוב כ"כ בנקל לתחיה מפני כל פחד ואיוּם. אבל דבר
אחד יש, שעל ידו נוכל להגיע עד אותו המקום, ששם טמון הוא זיק-החיים המסתתר
בקרב האדם פנימה, גם בעת אשר ירד בשפל הדיוטא התחתונה של העולם המוסרי.
זה הוא כח הכרת ערך עצמו והרגשת הכבוד, כבוד הנפש הראוי לאדם באשר הוא
זה הוא כח הכרת ערך עצמו והרגשת הכבוד, כבוד הנפש הראוי לאדם באשר הוא
אדם. וכשיתעודד האדם להכיר את ערכו אז ישובו לו לאטם כל כחותיו והרגשותיו
אדם. וכשיתעודד האדם להכיר את ערכו אז ישובו לו לאטם כל כחותיו והרגשותיו
המוסריים הנרדמים, וישובו ויחיו. ע"כ כח קסם נפלא יש באיום הזה של "סהדי
המוסריים הנרדמים, וישובו ויחיו. ע"כ כח קסם נפלא יש באיום הזה של "סהדי
שקרי אאוגרייהוזילי&quot;, להשיב מעון גם ישנים נפתים ונדחים נרדמים. זאת היא
שקרי אאוגרייהו זילי", להשיב מעון גם ישנים נפתים ונדחים נרדמים. זאת היא
תוכחת אמת, תוכחת חכמה, המיוסדת על הבסיס הנאמן של רגש הכבוד.
תוכחת אמת, תוכחת חכמה, המיוסדת על הבסיס הנאמן של רגש הכבוד.
הנני בא הפעם אליכם, אהובי הנכבדים, גם אני במוסר של רגש הכבוד,
הנני בא הפעם אליכם, אהובי הנכבדים, גם אני במוסר של רגש הכבוד,
הראוי שיפעם בחזקה בלבבנו : רגש כבוד עצמנו וכבוד עמנו ואה"ק, אלה הלא הנם
הראוי שיפעם בחזקה בלבבנו: רגש כבוד עצמנו וכבוד עמנו ואה"ק, אלה הלא הנם
מושגים קרובים ונתפסים בלב כל איש מן הישוב.
מושגים קרובים ונתפסים בלב כל איש מן הישוב.
הננו יושבים ב"ה על אדמת הקודש, - כמה כבוד והדר ראוי שירחש לבנו
הננו יושבים ב"ה על אדמת הקודש, - כמה כבוד והדר ראוי שירחש לבנו
למצבנו, וכמה גבוה ומכובד הוא המבט של ישיבת כנסת ישראל בארץ חמדה בעיני
למצבנו, וכמה גבוה ומכובד הוא המבט של ישיבת כנסת ישראל בארץ חמדה בעיני
דף 275
 
כל עמנו כל אחינו שבגולה, היוכל הפה להגיד ? ובכן אנחנו יושבי ארץ הצבי,
דף 275 @
 
כל עמנו כל אחינו שבגולה, היוכל הפה להגיד? ובכן אנחנו יושבי ארץ הצבי,
כמה ראוי והגון הוא לנו בחובה כפולה ומכופלת, שנראה גלוי לכל, כי אמנם
כמה ראוי והגון הוא לנו בחובה כפולה ומכופלת, שנראה גלוי לכל, כי אמנם
מרגישים אנחנו את ערכנו. אנחנו שהננו שוכנים במקום הזה, שיש לו יחש כ"כ גדול
מרגישים אנחנו את ערכנו. אנחנו שהננו שוכנים במקום הזה, שיש לו יחש כ"כ גדול
לסדרי חיינו הפנימיים והמיוחדים, כמה גאון ראוי הוא שנלבש בעת אשר אנחנו
לסדרי חיינו הפנימיים והמיוחדים, כמה גאון ראוי הוא שנלבש בעת אשר אנחנו
שומעים פה את קול החצצרה לקדושת יום השבת במועד הנכון, בשעה המוכשרת
שומעים פה את קול החצצרה לקדושת יום השבת במועד הנכון, בשעה המוכשרת
וההגונה, החצצרההמכרזת קול לקדושה ולמנוחה לישראל. כמה נאה ומלבב הוא
וההגונה, החצצרה המכרזת קול לקדושה ולמנוחה לישראל. כמה נאה ומלבב הוא
המשטר הזה, וכמה מתאים הוא לחפץ לבבנו האדיר והפנימי כאשר יפעל את פעולתו
המשטר הזה, וכמה מתאים הוא לחפץ לבבנו האדיר והפנימי כאשר יפעל את פעולתו
הדרושה, - זכר ימים מקדם ראוי שיעלה על לבבנו, כשנים אשר ישבו בהן
הדרושה, - זכר ימים מקדם ראוי שיעלה על לבבנו, כשנים אשר ישבו בהן
אבותינו על אדמת קודש הלזו, גם עתה בתקע התוקע והטמין המטמין "נסתלקו
אבותינו על אדמת קודש הלזו, גם עתה בתקע התוקע והטמין המטמין "נסתלקו
התריסין וננעלו החנויות, הטמין המטמין והדליק המדליק" , וקדושת שבת חופפת
התריסין וננעלו החנויות, הטמין המטמין והדליק המדליק"<ref>שבת לה:</ref>, וקדושת שבת חופפת
על כל ארץ ישראל, בא שבת באה מנוחה, והנפש הישראלית מתקדשת, פושטת
על כל ארץ ישראל, בא שבת באה מנוחה, והנפש הישראלית מתקדשת, פושטת
את החול ואת מחשכיו ומתנשאת אל הקודש אל האור. אבל כמה ימר הלב, כמה
את החול ואת מחשכיו ומתנשאת אל הקודש אל האור. אבל כמה ימר הלב, כמה
שורה 56: שורה 63:
נשא ונשגב זה, והם מאחרים לשבת בחנויותיהם ועסקיהם בשעה קדושה ונעימה
נשא ונשגב זה, והם מאחרים לשבת בחנויותיהם ועסקיהם בשעה קדושה ונעימה
זאת. להפריע את ההרמוניה הנעימה והקדושה, שכל העם כולו ברוחו ונשמתו שואף
זאת. להפריע את ההרמוניה הנעימה והקדושה, שכל העם כולו ברוחו ונשמתו שואף
הוא אליה, בפומבי פה על האדמה הטובה אדמת הקודש, - כמה חרשות ההרגשה
הוא אליה, בפומבי פה על האדמה הטובה אדמת הקודש, - כמה חרשוּת ההרגשה
ופעוטיות נפש יש בזה, וכמה מקטין הוא את ערכנו בעיני עצמנו ובעיני זולתנו.
ופעוטיות נפש יש בזה, וכמה מקטין הוא את ערכנו בעיני עצמנו ובעיני זולתנו.
ע"כ שובו נא, אחים יקרים, שובו נא ונקדש אה השבת, את יום הקדושה
 
ע"כ שובו נא, אחים יקרים, שובו נא ונקדש את השבת, את יום הקדושה
והמנוחה לישראל, נקדשהו בכניסתו, בזמנו ועתו, הבו גודל ועז לעמנו הגדול
והמנוחה לישראל, נקדשהו בכניסתו, בזמנו ועתו, הבו גודל ועז לעמנו הגדול
לירושת פלטה ושארית נחלה, - חמלו אחים חמלו, חוסו ורחמו על כבוד עמנו
לירושת פלטה ושארית נחלה, - חמלו אחים חמלו, חוסו ורחמו על כבוד עמנו
וארצנו. כאוב מארץ קולנו, חלושים אנחנו ורפוייכח, ידינו לנחושתים הוגשו,
וארצנו. כאוב מארץ<ref>ישעיה כט ד.</ref> קולנו, חלושים אנחנו ורפויי כח, ידינו לנחושתים הוגשו<ref>[ע' שמואל-ב ג לד]</ref>,
לא נוכל לפעל באמץ ועז, אבל כבדו נא את החפץ האדיר הצפון באמרה החלושה
לא נוכל לפעל באמץ ועז, אבל כבדו נא את החפץ האדיר הצפון באמרה החלושה
ובידים הרפות הללו. גאון שם צור ישראל ומשגבו, גאון יעקב ונחלתו, קורא לנו
ובידים הרפות הללו. גאון שם צור ישראל ומשגבו, גאון יעקב ונחלתו, קורא לנו
בכח, קורא לנו בהדר : קדשו את השבת, חדלו לכם ממשא יד מבתי הקאפי ומכל
בכח, קורא לנו בהדר: קדשו את השבת, חדלו לכם ממשא יד מבתי הקאפי ומכל
חילול שבת קודש, המלאו גאון עז המלאו תפארת עולמים וקדושת אור ישראל.
חילול שבת קודש, המלאו גאון עז המלאו תפארת עולמים וקדושת אור ישראל.
"ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם&quot;. "כל שומר שבת מחללו ושומר
 
"ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם"<ref>[שמות לא יד]</ref>. "כל שומר שבת מחללו ושומר
ידו מעשות כל רע והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי, כי ביתי בית
ידו מעשות כל רע והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי, כי ביתי בית
הפילה יקרא לכל העמים, נאם ד"א מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו" בב"א.
תפילה יקרא לכל העמים, נאם ד"א מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו"<ref>[ישעיה נו ב, ז-ח]</ref> בב"א.
 


= אזכורים בספרים ובמאמרים =
= אזכורים בספרים ובמאמרים =
שורה 80: שורה 88:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
חד
 
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
{{ניווט אגרות}}
{{ניווט אגרות}}

גרסה אחרונה מ־21:44, 16 בנובמבר 2022

מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.


רקע לאגרת[עריכה]

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

עזרי מעם ד'

'קול קורא'טקסט מודגש: - קדשו את השבת[1]

שמעו נא דברי, אחים אהובים ונכבדים, דברים היוצאים מן הלב.

חכמינו הקדמונים ז"ל, כחוקרי-הנפש אמיתיים, הורו אותנו, שכשמאיימים את העדים, שיגידו אמת, אומרים להם פתגם קצר ונוקב עד חדרי לב: "סהדי שקרי אאוגרייהו זילי"[2][צריך ביאור]. על כל מוסר ותוכחה, על כל פחד משפט ובלהות מצוקה, תוכל שרירות לב הותל[3] להחליק, אם הרגשת הלב חדלה מהכיר את הדרך הטובה והנכונה. הלב המת, שכח-החיים שבההכרה המוסרית, באיזה פרט שיהי', אבד לעמתו את תנועתו ודרכו, הלב הזה לא ישוב כ"כ בנקל לתחיה מפני כל פחד ואיוּם. אבל דבר אחד יש, שעל ידו נוכל להגיע עד אותו המקום, ששם טמון הוא זיק-החיים המסתתר בקרב האדם פנימה, גם בעת אשר ירד בשפל הדיוטא התחתונה של העולם המוסרי. זה הוא כח הכרת ערך עצמו והרגשת הכבוד, כבוד הנפש הראוי לאדם באשר הוא אדם. וכשיתעודד האדם להכיר את ערכו אז ישובו לו לאטם כל כחותיו והרגשותיו המוסריים הנרדמים, וישובו ויחיו. ע"כ כח קסם נפלא יש באיום הזה של "סהדי שקרי אאוגרייהו זילי", להשיב מעון גם ישנים נפתים ונדחים נרדמים. זאת היא תוכחת אמת, תוכחת חכמה, המיוסדת על הבסיס הנאמן של רגש הכבוד.

הנני בא הפעם אליכם, אהובי הנכבדים, גם אני במוסר של רגש הכבוד, הראוי שיפעם בחזקה בלבבנו: רגש כבוד עצמנו וכבוד עמנו ואה"ק, אלה הלא הנם מושגים קרובים ונתפסים בלב כל איש מן הישוב.

הננו יושבים ב"ה על אדמת הקודש, - כמה כבוד והדר ראוי שירחש לבנו למצבנו, וכמה גבוה ומכובד הוא המבט של ישיבת כנסת ישראל בארץ חמדה בעיני

דף 275 @

כל עמנו כל אחינו שבגולה, היוכל הפה להגיד? ובכן אנחנו יושבי ארץ הצבי, כמה ראוי והגון הוא לנו בחובה כפולה ומכופלת, שנראה גלוי לכל, כי אמנם מרגישים אנחנו את ערכנו. אנחנו שהננו שוכנים במקום הזה, שיש לו יחש כ"כ גדול לסדרי חיינו הפנימיים והמיוחדים, כמה גאון ראוי הוא שנלבש בעת אשר אנחנו שומעים פה את קול החצצרה לקדושת יום השבת במועד הנכון, בשעה המוכשרת וההגונה, החצצרה המכרזת קול לקדושה ולמנוחה לישראל. כמה נאה ומלבב הוא המשטר הזה, וכמה מתאים הוא לחפץ לבבנו האדיר והפנימי כאשר יפעל את פעולתו הדרושה, - זכר ימים מקדם ראוי שיעלה על לבבנו, כשנים אשר ישבו בהן אבותינו על אדמת קודש הלזו, גם עתה בתקע התוקע והטמין המטמין "נסתלקו התריסין וננעלו החנויות, הטמין המטמין והדליק המדליק"[4], וקדושת שבת חופפת על כל ארץ ישראל, בא שבת באה מנוחה, והנפש הישראלית מתקדשת, פושטת את החול ואת מחשכיו ומתנשאת אל הקודש אל האור. אבל כמה ימר הלב, כמה תדאב הנפש למראה אחינו המקשיחים לבבם מהכרת הכבוד והעז, הנמצא במחזה נשא ונשגב זה, והם מאחרים לשבת בחנויותיהם ועסקיהם בשעה קדושה ונעימה זאת. להפריע את ההרמוניה הנעימה והקדושה, שכל העם כולו ברוחו ונשמתו שואף הוא אליה, בפומבי פה על האדמה הטובה אדמת הקודש, - כמה חרשוּת ההרגשה ופעוטיות נפש יש בזה, וכמה מקטין הוא את ערכנו בעיני עצמנו ובעיני זולתנו.

ע"כ שובו נא, אחים יקרים, שובו נא ונקדש את השבת, את יום הקדושה והמנוחה לישראל, נקדשהו בכניסתו, בזמנו ועתו, הבו גודל ועז לעמנו הגדול לירושת פלטה ושארית נחלה, - חמלו אחים חמלו, חוסו ורחמו על כבוד עמנו וארצנו. כאוב מארץ[5] קולנו, חלושים אנחנו ורפויי כח, ידינו לנחושתים הוגשו[6], לא נוכל לפעל באמץ ועז, אבל כבדו נא את החפץ האדיר הצפון באמרה החלושה ובידים הרפות הללו. גאון שם צור ישראל ומשגבו, גאון יעקב ונחלתו, קורא לנו בכח, קורא לנו בהדר: קדשו את השבת, חדלו לכם ממשא יד מבתי הקאפי ומכל חילול שבת קודש, המלאו גאון עז המלאו תפארת עולמים וקדושת אור ישראל.

"ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם"[7]. "כל שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי, כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים, נאם ד"א מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו"[8] בב"א.

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הכרוז הזה נכתב בכי"ק אל "אחי האהובים יושבי עיה"ק (יפו) ת"ו". אך אח"כ נמחקה מאתו, הכתובת הזאת. - לא נתברר בהחלט מאיזה זמן הוא, אך בחודש שבט תרס"ה נתפרסמה שם, באותו כיוון אך בסגנון אחר, "מודעה רבה מהרבנים הגאונים בד"צ דקה"ק אשכנזים וספרדים פעה"ק ת"ו, בהסכמת מרן הגאב"ד דפה עה"ק והמושבות תוב"א".
  2. סנהדרין כט:
  3. ע' ישעיה מד כ.
  4. שבת לה:
  5. ישעיה כט ד.
  6. [ע' שמואל-ב ג לד]
  7. [שמות לא יד]
  8. [ישעיה נו ב, ז-ח]
פרויקט אגרות הראי"ה

הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג