פרושים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
הפרושים נקראו היהודים שחלקו על הצדוקים [[צדוקים]] בתקופת בית שני, היהדות האורתודוקסית כהיום הוא המשך מהפרושים.
הפרושים נקראו היהודים שחלקו על ה[[צדוקים]] בתקופת בית שני, היהדות האורתודוקסית כהיום הוא המשך מהפרושים.
אמונת הפרושים הוא שהתורה שניתנה על ידי הבורא אינו ניתן לפירוש על ידי כל אחד אלא פירוש המקרא ניתנה על ידי ה' למשה כלשון הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה{{#makor-new:הקדמת הרמב"ם למשנה |פרשנות-משנה-הרמב"ם-הקדמה||null}} הקדמת הרמב"ם למשנה דע שכל מצוה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה רבינו ניתנה לו עם פירושה, היה הקדוש ברוך הוא אומר לו המקרא ואח"כ אומר לו פירושו וביאורו וכל מה שכלל אותו המקרא המחוכם, וכך היה סדר למודו לישראל היה בא לאהלו, נכנס אצלו אהרן תחלה, והוא מסדיר לו המקרא שקבל פעם אחת ומלמדו פירושו, נסתלק אהרן ובא לו לימין משה רבינו. נכנסים אח"כ אלעזר ואיתמר בניו, מסדיר להם משה כמו שהסדיר לאהרן ומסתלקים, בא לו אחד מהם לשמאל משה רבינו והשני לימין אהרן. נכנסים אח"כ שבעים זקנים ומלמדם משה ג"כ כמו שלמד אהרן ובניו, ואח"כ נכנסים המון העם כל המבקש ה' ומסדיר גם להם כדי שישמעו כולם ממנו. נמצא שאהרן שמע אותו מקרא ארבע פעמים ממשה, ובניו שמעו ממנו שלש פעמים, והזקנים פעמים, ושאר העם פעם אחת. ומסתלק משה מהם. וחוזר אהרן ומסדיר אותו המקרא ששמע ממשה ארבע פעמים כמו שאמרנו לכל הנמצאים, ומסתלק גם אהרן. נמצא שגם בניו שמעו ארבע פעמים שלש ממשה ואחת מאהרן, וחוזרים גם אלעזר ואיתמר אחרי הסתלקות אהרן ומסדירים אותו המקרא עצמו ששמעו ארבע פעמים כמו שאמרנו לכל הנמצאים, ומסתלקים מללמד. נמצא ששבעים זקנים שמעו אותו המקרא ארבע פעמים, שתי פעמים ממשה ופעם מאהרן ופעם מאלעזר ואיתמר. וחוזרין אח"כ גם שבעים זקנים ומסדירים אותו המקרא לכל ההמון פעם אחת, נמצא שכל העם שמעו אותו מקרא ארבע פעמים, פעם ממשה ושניה מאהרן ושלישית מבניו ורביעית משבעים זקנים. ומתפזרים העם ללמד זה לזה מה ששמעו מהשליח, וכותבים המקרא במגלות. ומתפזרים השרים בכל בית ישראל ללמד ולשנן עד שידעו אותו מקרא וישכילו קריאתו, ומלמדים אותם ביאור אותו המקרא שניתן מאת ה', ואותו הביאור הוא כללי ענינים. והיו כותבין המקרא וזוכרים הקבלה על פה, וכך אומרים חכמים ע"ה תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ואמרו ע"ה בבריתא וידבר ה' אל משה בהר סיני מה ת"ל בהר סיני והלא כל התורה כולה נאמרה מסיני אלא לומר לך מה שמטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אף כל המצות נאמרו כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן מסיני.
 
אמונתנו הוא אמונת הפרושים שהתורה שניתנה על ידי הבורא אינו ניתן לפירוש על ידי כל אחד אלא פירוש המקרא ניתנה על ידי ה' למשה כלשון הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה{{#makor-new:הקדמת הרמב"ם למשנה |פרשנות-משנה-הרמב"ם-הקדמה||null}} הקדמת הרמב"ם למשנה דע שכל מצוה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה רבינו ניתנה לו עם פירושה, היה הקדוש ברוך הוא אומר לו המקרא ואח"כ אומר לו פירושו וביאורו וכל מה שכלל אותו המקרא המחוכם, וכך היה סדר למודו לישראל היה בא לאהלו, נכנס אצלו אהרן תחלה, והוא מסדיר לו המקרא שקבל פעם אחת ומלמדו פירושו, נסתלק אהרן ובא לו לימין משה רבינו. נכנסים אח"כ אלעזר ואיתמר בניו, מסדיר להם משה כמו שהסדיר לאהרן ומסתלקים, בא לו אחד מהם לשמאל משה רבינו והשני לימין אהרן. נכנסים אח"כ שבעים זקנים ומלמדם משה ג"כ כמו שלמד אהרן ובניו, ואח"כ נכנסים המון העם כל המבקש ה' ומסדיר גם להם כדי שישמעו כולם ממנו. נמצא שאהרן שמע אותו מקרא ארבע פעמים ממשה, ובניו שמעו ממנו שלש פעמים, והזקנים פעמים, ושאר העם פעם אחת. ומסתלק משה מהם. וחוזר אהרן ומסדיר אותו המקרא ששמע ממשה ארבע פעמים כמו שאמרנו לכל הנמצאים, ומסתלק גם אהרן. נמצא שגם בניו שמעו ארבע פעמים שלש ממשה ואחת מאהרן, וחוזרים גם אלעזר ואיתמר אחרי הסתלקות אהרן ומסדירים אותו המקרא עצמו ששמעו ארבע פעמים כמו שאמרנו לכל הנמצאים, ומסתלקים מללמד. נמצא ששבעים זקנים שמעו אותו המקרא ארבע פעמים, שתי פעמים ממשה ופעם מאהרן ופעם מאלעזר ואיתמר. וחוזרין אח"כ גם שבעים זקנים ומסדירים אותו המקרא לכל ההמון פעם אחת, נמצא שכל העם שמעו אותו מקרא ארבע פעמים, פעם ממשה ושניה מאהרן ושלישית מבניו ורביעית משבעים זקנים. ומתפזרים העם ללמד זה לזה מה ששמעו מהשליח, וכותבים המקרא במגלות. ומתפזרים השרים בכל בית ישראל ללמד ולשנן עד שידעו אותו מקרא וישכילו קריאתו, ומלמדים אותם ביאור אותו המקרא שניתן מאת ה', ואותו הביאור הוא כללי ענינים. והיו כותבין המקרא וזוכרים הקבלה על פה, וכך אומרים חכמים ע"ה תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ואמרו ע"ה בבריתא וידבר ה' אל משה בהר סיני מה ת"ל בהר סיני והלא כל התורה כולה נאמרה מסיני אלא לומר לך מה שמטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אף כל המצות נאמרו כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן מסיני.
פירוש התורה ניתנה למשה בסיני ומסרה ליהושע וכן הלאה והיה אסור לכותבם {{#makor-new:גיטין ס ב|בבלי-גיטין|ס|ב}} עד תקופת רבי יהודה הנשיא המכונה רבי או רבינו הקדוש {{#makor-new:הקדמת הרמב"ם למשנה |פרשנות-משנה-הרמב"ם-הקדמה||null}} שהתיר לכתוב כיון שראה שהתורה יכולה להשתכח ודרש עת לעשות לה' הפרו תורתך וכת המשניות ותקופה לאחר מכן נכתבה תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי שכל זה מכונה תורה שבעל פה.
פירוש התורה ניתנה למשה בסיני ומסרה ליהושע וכן הלאה והיה אסור לכותבם {{#makor-new:גיטין ס ב|בבלי-גיטין|ס|ב}} עד תקופת רבי יהודה הנשיא המכונה רבי או רבינו הקדוש {{#makor-new:הקדמת הרמב"ם למשנה |פרשנות-משנה-הרמב"ם-הקדמה||null}} שהתיר לכתוב כיון שראה שהתורה יכולה להשתכח ודרש עת לעשות לה' הפרו תורתך וכת המשניות ותקופה לאחר מכן נכתבה תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי שכל זה מכונה תורה שבעל פה.
מה פירוש המילה פרושים?
מה פירוש המילה פרושים?
הפרושים לחמו עם הצדוקים שכפרו בתורה שבעל פה ובהשארת הנפש, הצדוקים מכונים בלשון הפרושים מינים.
הפרושים לחמו עם הצדוקים שכפרו בתורה שבעל פה ובהשארת הנפש, הצדוקים מכונים בלשון הפרושים מינים כמבואר כמה פעמים במשנה וברמב"ם, ה[[צדוקים]]  אינם נחשבים כ[[יהודים]] [[שומרי תורה]] ואין להם חלק לעולם הבא.
דוגמה למחלוקת בין הפרושים הוא בקצירת העומר {{#makor-new:מנחות י ג|משנה-מנחות|י|ג}}משנה מסכת מנחות פרק י משנה ג כיצד היו עושים שלוחי בית דין יוצאים מערב יום טוב ועושים אותו כריכות במחובר לקרקע כדי שיהא נוח לקצור וכל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שיהא נקצר בעסק גדול כיון שחשכה אומר להם בא השמש אומרים הין בא השמש אומרים הין מגל זו אומרים הין מגל זו אומרים הין קופה זו אומרים הין קופה זו אומרים הין בשבת אומר להם שבת זו אומרים הין שבת זו אומרים הין אקצור והם אומרים לו קצור אקצור והם אומרים לו קצור שלשה פעמים על כל דבר ודבר והם אומרים לו הין הין הין כל כך למה מפני הביתוסים שהיו אומרים אין קצירת העומר במוצאי יום טוב:
דוגמה למחלוקת בין הפרושים להצדוקים הוא בקצירת העומר {{#makor-new:מנחות י ג|משנה-מנחות|י|ג}}משנה מסכת מנחות פרק י משנה ג כיצד היו עושים שלוחי בית דין יוצאים מערב יום טוב ועושים אותו כריכות במחובר לקרקע כדי שיהא נוח לקצור וכל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שיהא נקצר בעסק גדול כיון שחשכה אומר להם בא השמש אומרים הין בא השמש אומרים הין מגל זו אומרים הין מגל זו אומרים הין קופה זו אומרים הין קופה זו אומרים הין בשבת אומר להם שבת זו אומרים הין שבת זו אומרים הין אקצור והם אומרים לו קצור אקצור והם אומרים לו קצור שלשה פעמים על כל דבר ודבר והם אומרים לו הין הין הין כל כך למה מפני הביתוסים שהיו אומרים אין קצירת העומר במוצאי יום טוב. הכוונה שהקבלה בפירוש ממחרת השבת ממשה רבינו איש מפי איש הוא מחרת יום טוב הראשון של פסח, והצדוקים לא רצו לקבל הפירוש המקובל ואמרו שהכוונה ביום ראשון.

גרסה אחרונה מ־14:21, 17 בינואר 2016

הפרושים נקראו היהודים שחלקו על הצדוקים בתקופת בית שני, היהדות האורתודוקסית כהיום הוא המשך מהפרושים.

אמונתנו הוא אמונת הפרושים שהתורה שניתנה על ידי הבורא אינו ניתן לפירוש על ידי כל אחד אלא פירוש המקרא ניתנה על ידי ה' למשה כלשון הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנההקדמת הרמב"ם למשנה הקדמת הרמב"ם למשנה דע שכל מצוה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה רבינו ניתנה לו עם פירושה, היה הקדוש ברוך הוא אומר לו המקרא ואח"כ אומר לו פירושו וביאורו וכל מה שכלל אותו המקרא המחוכם, וכך היה סדר למודו לישראל היה בא לאהלו, נכנס אצלו אהרן תחלה, והוא מסדיר לו המקרא שקבל פעם אחת ומלמדו פירושו, נסתלק אהרן ובא לו לימין משה רבינו. נכנסים אח"כ אלעזר ואיתמר בניו, מסדיר להם משה כמו שהסדיר לאהרן ומסתלקים, בא לו אחד מהם לשמאל משה רבינו והשני לימין אהרן. נכנסים אח"כ שבעים זקנים ומלמדם משה ג"כ כמו שלמד אהרן ובניו, ואח"כ נכנסים המון העם כל המבקש ה' ומסדיר גם להם כדי שישמעו כולם ממנו. נמצא שאהרן שמע אותו מקרא ארבע פעמים ממשה, ובניו שמעו ממנו שלש פעמים, והזקנים פעמים, ושאר העם פעם אחת. ומסתלק משה מהם. וחוזר אהרן ומסדיר אותו המקרא ששמע ממשה ארבע פעמים כמו שאמרנו לכל הנמצאים, ומסתלק גם אהרן. נמצא שגם בניו שמעו ארבע פעמים שלש ממשה ואחת מאהרן, וחוזרים גם אלעזר ואיתמר אחרי הסתלקות אהרן ומסדירים אותו המקרא עצמו ששמעו ארבע פעמים כמו שאמרנו לכל הנמצאים, ומסתלקים מללמד. נמצא ששבעים זקנים שמעו אותו המקרא ארבע פעמים, שתי פעמים ממשה ופעם מאהרן ופעם מאלעזר ואיתמר. וחוזרין אח"כ גם שבעים זקנים ומסדירים אותו המקרא לכל ההמון פעם אחת, נמצא שכל העם שמעו אותו מקרא ארבע פעמים, פעם ממשה ושניה מאהרן ושלישית מבניו ורביעית משבעים זקנים. ומתפזרים העם ללמד זה לזה מה ששמעו מהשליח, וכותבים המקרא במגלות. ומתפזרים השרים בכל בית ישראל ללמד ולשנן עד שידעו אותו מקרא וישכילו קריאתו, ומלמדים אותם ביאור אותו המקרא שניתן מאת ה', ואותו הביאור הוא כללי ענינים. והיו כותבין המקרא וזוכרים הקבלה על פה, וכך אומרים חכמים ע"ה תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ואמרו ע"ה בבריתא וידבר ה' אל משה בהר סיני מה ת"ל בהר סיני והלא כל התורה כולה נאמרה מסיני אלא לומר לך מה שמטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אף כל המצות נאמרו כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן מסיני. פירוש התורה ניתנה למשה בסיני ומסרה ליהושע וכן הלאה והיה אסור לכותבם גיטין ס ב עד תקופת רבי יהודה הנשיא המכונה רבי או רבינו הקדוש הקדמת הרמב"ם למשנה שהתיר לכתוב כיון שראה שהתורה יכולה להשתכח ודרש עת לעשות לה' הפרו תורתך וכת המשניות ותקופה לאחר מכן נכתבה תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי שכל זה מכונה תורה שבעל פה. מה פירוש המילה פרושים? הפרושים לחמו עם הצדוקים שכפרו בתורה שבעל פה ובהשארת הנפש, הצדוקים מכונים בלשון הפרושים מינים כמבואר כמה פעמים במשנה וברמב"ם, הצדוקים אינם נחשבים כיהודים שומרי תורה ואין להם חלק לעולם הבא. דוגמה למחלוקת בין הפרושים להצדוקים הוא בקצירת העומר מנחות י גמשנה מסכת מנחות פרק י משנה ג כיצד היו עושים שלוחי בית דין יוצאים מערב יום טוב ועושים אותו כריכות במחובר לקרקע כדי שיהא נוח לקצור וכל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שיהא נקצר בעסק גדול כיון שחשכה אומר להם בא השמש אומרים הין בא השמש אומרים הין מגל זו אומרים הין מגל זו אומרים הין קופה זו אומרים הין קופה זו אומרים הין בשבת אומר להם שבת זו אומרים הין שבת זו אומרים הין אקצור והם אומרים לו קצור אקצור והם אומרים לו קצור שלשה פעמים על כל דבר ודבר והם אומרים לו הין הין הין כל כך למה מפני הביתוסים שהיו אומרים אין קצירת העומר במוצאי יום טוב. הכוונה שהקבלה בפירוש ממחרת השבת ממשה רבינו איש מפי איש הוא מחרת יום טוב הראשון של פסח, והצדוקים לא רצו לקבל הפירוש המקובל ואמרו שהכוונה ביום ראשון.