פירוש רש"י למקרא

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

פירושו של רבי שלמה יצחקי (רש"י) על המקרא נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התנ"ך.

חשיבותו ומרכזיותו[edit]

פירוש רש"י זכה לחשיבות מיוחדת ובולטת, יותר משאר מפרשי התנ"ך, ובייחוד פירושו על חמישה חומשי תורה. חשיבות זו באה לידי ביטוי, למשל, בכך שהובא בשולחן ערוך (או"ח רפה) שאפשר ללמוד במסגרת שניים מקרא ואחד תרגום את פירוש רש"י במקום תרגום אונקלוס, ומוסיף: "וירא שמיים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י".

חשיבותו באה לידי ביטוי בכך שכמעט בכל החומשים הודפס פירוש רש"י. גם ריבוי החיבורים שנתחברו על פירושו מעיד על החשיבות הרבה שמיוחסת לפירוש זה.

דרכו[edit]

רש"י נחשב לאחד מגדולי פרשני הפשט, אך גם לא ממעט להביא מפירושי חז"ל בגמרא ובמדרשים. הוא מנסח את דרכו: "יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו" (רש"י בראשית ג ח). כלומר, מטרתו של רש"י איננה להביא את המדרשים הרבים שנדרשו על הפסוקים, אלא לפרש את פשטי המקראות, אך כאשר ישנו קושי בפשט המתורץ על ידי דברי חז"ל, רש"י יצטט מדבריהם. לעיתים, רש"י מפרש את הפשט, ולאחר מכן מביא את המדרש.

כמו כן, לעיתים קרובות רש"י עוסק בדקדוק ובפילולוגיה של התנ"ך.

מקורותיו[edit]

רש"י שאב את פירושו ממקורות רבים. מלבד דרך הפשט המקורית שלו, בפירושיו מתבסס רבות על דברי הגמרא בבבלי ובירושלמי, ועל המדרשים רבה, תנחומא, סדר עולם רבה, ספרי, ספרא, מכילתא, פרקי דרבי אליעזר ועוד. כמו כן, במקומות רבים הוא מציין שפירושו מתבסס על תרגום אונקלוס (על התורה) ותרגום יונתן בן עוזיאל (על הנ"ך). גם מפירושי הראשונים שלנפיו מרבה רש"י להביא, בייחוד ממחברתו של רבי מנחם בן סרוק ומפירושו של רבי משה הדרשן, וכן מליקוטיו של רבי שמעון הדרשן בילקוט שמעוני.

כתיבת הפירוש והדפסתו[edit]

כבר בחייו של רש"י פירושו הועתק בהעתקות רבות והופץ, וזכה לפופולריות רבה. דבר זה גרם לריבוי כתבי יד של פירושי רש"י שנמצאים בספריות שונות ברחבי העולם. פירושו גם זכה להדפסות רבות, כאמור. מרדכי ליב קצנלבוגן מונה במבוא לספר בראשית בסדרת תורת חיים את תולדות פירושי רש"י. לדעתו, פירוש התורה לרש"י הוא "הספר העברי הראשון שראה אור בדפוס ברג'יו די קלבריה שבדרום איטליה". הספר הודפס בשנת רל"ב. בשנת תרמ"ב הודפס שנית בעיר בולוניה שבאיטליה, שם הודפס לראשונה בצמוד לחומש. ר' אברהם ברלינר הוציא בשנת תרס"ה מהדורה של הפירוש. בשנת תשמ"ב הוציא הרב חיים דוב שעוועל מהדורה מדעית של פירוש רש"י עם מבוא והערות, בהוצאת מוסד הרב קוק.

כמו כן, פירוש רש"י הודפס בכל מהדורות החומשים, גם אלו שאינם "מקראות גדולות", בכל תפוצות ישראל.

חיבורים על פירושו[edit]

פירושים קדמונים[edit]

בשל חשיבותו ומרכזיותו של פירוש רש"י על התורה, חכמי ישראל לאורך הדורות כתבו פירושים וחיבורים המאירים, מסבירים ומרחיבים את דבריו, ומצויים כיום מעל למאה חיבורים על פירוש רש"י.

  • רא"ם- פירושו של רבי אליהו מזרחי הינו כפי הנראה הפירוש הראשון שנכתב על פירוש רש"י.
  • שפתי חכמים- החיבור הנודע ביותר על פירוש רש"י, שחובר על ידי רבי שבתי בס. חיבור זה מסביר לרוב את הסיבה שהובילה את רש"י להסביר כפי שהסביר, תוך הצגת הבעיה שועררה את רש"י לכך. פעמים רבות פירושו מבוסס על הפירושים שקדמו לו.
  • גור אריה- פירוש רחב ומקיף מאת המהר"ל מפראג.
  • ספר היזכרון- לרבי אברהם הלוי בקרט
  • משכיל לדוד- מאת רבי דוד פארדו

פירושים בני זמננו[edit]

  • שי למורא- פירוש קליל ופשוט לרש"י, מאת הרב שמואל הלוי ויינפלד.
  • לפשוטו של רש"י- פירוש מקיף ורחב מאת הרב שמואל פנחס גלברד, הכולל חמישה כרכים. בספרו מובא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י. הוא מביא את המקורות עליהם התבסס רש"י, משווה בין דבריו במקומות שונים, משווה בין דבריו לפרשנים אחרים, כאשר זו מסייעת להבין את דברי רש"י, מביא פירושים קדומים לרש"י כאשר רש"י אינו מובן דיו, ומסביר מדוע רש"י הביא את דברי חז"ל ולא מסתפק בפשט.
  • הערות ומראי מקומות מאת הרב חיים דב שעוועל במהדורת רש"י- פירושי התורה שההדיר, בהוצאת מוסד הרב קוק.

מחיקות בפירוש רש"י[edit]

ראו המחיקה בפס רחב

בחמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 באמסטרדם מופיעות מחיקות בדיו כהה שנעשו בידי אדם, במטרה לא לפגוע במאמיני הדת הנוצרית[דרושה הבהרה]. להן דוגמאות אחדות מספר בראשית:

  • המאורות הגדולים וגו' -

שווים נבראו, "ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד":(, אי. ט"ז)

  • התנינים - דגים גדולים שבים. "ובדברי אגדה הוא: לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם:" (שם, כ"א).
  • ואיש לא ידעה - "שלא כדרכה, לפי שבנות הגויים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר, העיד על זו שנקיה מכל":( כ"ד,י"ג)
  • נתן אברהם מתנות - פירשו רבותינו: "שם טומאה מסר להם".(כ"ה,ו')
  • ואגידה לכם - "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים". (מ"א,א')

לקריאה נוספת[edit]

  • נחמה ליבוביץ', דרכו של רש"י בהבאת מדרשים בפירושו לתורה, בסוף ספרה עיונים חדשים בספר שמות
  • הרב חיים דוב שעוועל, רש"י: פירושי התורה, מוסד הרב קוק תשמ"ב
  • אברהם גרוסמן, אמונות ודעות בעולמו של רש"י, הוצאת תבונות, ישיבת הר עציון - אלון שבות

קישורים חיצוניים[edit]