פינוק

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־09:17, 27 באוגוסט 2012 מאת יוסף שמח (שיחה | תרומות) (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של 212.179.134.33)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

למושג פינוק יש כמה משמעויות בשפה העברית.

לענין ריבוי תענוגים והנאה עיין ערך הנאה.

לענין התופעה שאדם מתרגל לרמת חיים מסוימת ואחר כך הפחתה ברמה גורמת לו נזק גדול אף על פי ששאר בני אדם שנמצאים באותה רמה אינם סובלים ישנם כמה מקורות ביהדות.

הגמרא בגיטין (נו.) מספרת:


מרתא בת בייתוס עתירתא דירושלים הויא, שדרתה לשלוחה ואמרה ליה: זיל אייתי לי סמידא. אדאזל איזדבן, אתא אמר לה: סמידא ליכא, חיורתא איכא, אמרה ליה: זיל אייתי לי. אדאזל אזדבן, אתא ואמר לה: חיורתא ליכא, גושקרא איכא, א"ל: זיל אייתי לי. אדאזל אזדבן, אתא ואמר לה: גושקרא ליכא, קימחא דשערי איכא, אמרה ליה: זיל אייתי לי. אדאזל איזדבן, הוה שליפא מסאנא, אמרה: איפוק ואחזי אי משכחנא מידי למיכל, איתיב לה פרתא בכרעא ומתה. קרי עלה רבן יוחנן בן זכאי: +דברים כ"ח+ הרכה בך והענוגה אשר לא נסתה כף רגלה. איכא דאמרי: גרוגרות דר' צדוק אכלה, ואיתניסא ומתה. דר' צדוק יתיב ארבעין שנין בתעניתא דלא ליחרב ירושלים, כי הוה אכיל מידי הוה מיתחזי מאבראי, וכי הוה בריא, מייתי ליה גרוגרות, מייץ מייהו ושדי להו.


תזאורוס לוגי[עריכה]

  • הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך (דברים כח נו)