פיוטי הושענות

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הושענות הם פיוטים הנאמרים בכל יום מימי חג הסוכות.

מקור המנהג[edit]

המקור העיקרי הוא במשנה תורה לרמב"ם, בהלכות לולב (פרק ז הלכה כ"ג): "בכל יום ויום היו מקיפין את המזבח בלולביהן בידיהן פעם אחת ואומרין אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הושיעה נא, וביום השביעי מקיפין את המזבח שבע פעמים, וכבר נהגו ישראל בכל המקומות להניח תיבה באמצע בית הכנסת ומקיפין אותה בכל יום כדרך שהיו מקיפין את המזבח זכר למקדש".

מנהג אמירתם[edit]

למנהג עדות אשכנז[edit]

לאחר ההלל, כאשר הציבור עדיין אוחז בארבעת המינים פותחים את ארון הקודש ומוציאים ספר תורה לבימת בית הכנסת. החזן מתחיל "הושע נא למענך אלוהינו, הושע נא. הושע נא למענך בוראנו, הושע נא. הושע נא למענך גואלנו, הושע נא. הושע נא למענך דורשנו, הושע נא". הציבור חוזר אחרי שליח הציבור לאחר כל משפט. לאחר מכן, מקיפים את הבימה ואומרים את הפיוט השייך לאותו היום, כאשר הפיוט לפני ואחרי כל קטע אורמים "הושע נא". הקטעים לרוב מורכבים משתי מילים או מעט יותר, למשל "הושע נא, אדון המושיע, הושע נא". הקטעים מיוסדים על פי הא'-ב', כלומר הקטע הראשון מתחיל בא', השני בב' וכן הלאה. לאחר שגומרים את ההקפה והפיוט, החזן מכריז "אני והו (לחלק מהמנהגים ו' בחולם ולחלק בשורוק) הושיעה נא" וממשיכים בכל יום את הפיוט "כהושעת גוים בלוד עמך", כאשר בסוף כל חרוז אורמים "כן הושיעה נא". לאחר גמר הפיוט הזה, החזן מכריז שנית "אני והו הושיעה נא", ומסיימים בכמה פסוקים. לאחר מכן, מניחים את ארבעת המינים, מחזירים את ספר התורה לארון, אורמים שיר של יום וממשיכים בקריאת התורה ותפילת מוסף.

בשבת של חג הסוכות אומרים פיוטי הושע נא מיוחדים לשבת, ללא ארבעת המינים וללא הקפת הבימה.

בהושענא רבא אומרים הרבה פיוטי הושענות ופסוקים ומקיפים את הבימה שבע פעמים, ובסוף חובטים ערבה (המנהג המקובל לחבוט חמש ערבות, ויש נוהגים יותר) בקרקע ואומרים "קול מבשר, מבשר ואומר".

למנהג עדות המזרח[edit]

פיוטי ההושענות[edit]

לפני ואחרי כל אות מאותיות הא'-ב', אומרים "הושע נא"

למען אמתך[edit]

בפיוט זה אנו מבקשים מה' שיושיע אותנו למענו: למען אמתך, למען בריתך, למען גדלך ותפארתך, למען דתך, למען הודך, למען ויעודך, למען זכרך, למען חסדך, למען טובך, למען יחודך, למען כבודך, למען למודך, למען מלכותך, למען נצחך, למען סודך, למען עוזך, למען פארך, למען צדקתך, למען קדושתך, למען רחמיך הרבים, למען שכינתך, למען תהלתך.

אבן שתיה[edit]

בפיוט זה או מבקשים מה' שיושיע את ירושלים, בכינוייה הרבים: אבן שתיה, בית הבחירה, גורן ארנן, דביר המוצנע, הר המוריה, והר יראה, זבול תפארתך, חנה דוד, טוב הלבנון, יפה נוף משוש כל הארץ, כלילת יופי, לינת הצדק, מכון לשבתך, נוה שאנן, סוכת שלום,עלית השבטים, פינת יקרת, ציון המציונת, קדש הקדשים, רצוף אהבה, שכינת כבודך, תל תלפיות.

אערך שועי[edit]

אערוך שועי, בבית שוועי, גיליתי בצום פשעי, דרשתיך בו להושיעי, הקשיבה לקול שועי, וקומה והושיעי, זכור ורחם מושיעי, חי כן תשעשעי, טוב באנק שעי, יוחש מושיעי, כלה מרשיעי, לבל עוד תרשיעי, מהר אלהי ישעי, נצח להושיעי, שא נא עוון רשעי (ש' שמאלית נקראת כס'), עבור על פשעי, פנה נא להושיעי, צור צדיק מושיעי, קבל נא שוועי, רומם קרן ישעי, שדי מושיעי, תופיע ותושיעי.

אדון המושיע[edit]

בפיוט זה אנו מבקשים מה' שיושיענו ופונים אליו בכיוניים שונים: אדון המושיע, בלתך אין להושיע, גיבור ורב להושיע, דלותי ולי יהושיע, האל המושיע, ומציל ומושיע, זועקיך תושיע, חוכיך הושיע, טלאיך תשביע, יבול להשפיע, כל שיח תדשא ותושיע, לגיא בל תרשיע, מגדים תמתיק ותושיע, נשיאים להושיע, שעירים להניע, עננים מלהמניע, פותח יד ומשביע, צמאיך תשביע, קוראיך תושיע, רחומיך תושיע, שוחריך הושיע, תמימיך תושיע.

כהושעת אלים בלוד עמך[edit]

פיוט זה נאמר לאחר בכל יום מימי החג, לאחר הפיוט השייך לאותו יום. לאחר כל חרוז אורמים "כן הושע נא": אני והו (יש נוהגים ו' בחולם ויש בשורוק) הושיעה נא. כהושעת אלים בלוד עימך, בצאתך לישע עמך. כהושעת גוי ואלהים, דרושים לישע אלהים. כהושעת המון צבאות, ועמם מלאכי צבאות. כהושעת זכים מבית עבדים, חנון בידם מעבידים. כהושעת טבועים בצל גזרים, יקרך עמם מעבירים. כהושעת כנה משוררת ויושע, לגוחה מצוינת ויוושע. כהושעת מאמר והוצאתי אתכם, נקוב והוצאתי (ו' בשורוק) אתכם (א' בחיריק). כהושעת סובבי מזבח, עומסי ערבה להקיף מזבח. כהושעת פלאי ארון כהופשע, ציער פלשת בחרון אף ונושע. כהושעת קהלות בבלה שלחת, רחום למענם שולחת. כהושעת שבות שבטי יעקב, תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב-והושיעה נא. כהושעת שומרי מצוות וחוכי ישועות-אל למושעות והושיעה נא.

אום נצורה[edit]

בפיוט זה, הנאמר בשבת של חג הסוכות, אנו מבקשים מה' שיושיע את ישראל בזכות שמירת השבת: אום נצורה כבבת, בוננת בדת נפש משיבת, גומרת הלכות שבת, דורשת משאת שבת, הקובעת אלפיים תחום שבת, ומשיבת רגל משבת, זכור ושמור מקיימת בשבת, חשה למהר ביאת שבת, טורחת כל מששה לשבת, יושבת וממתנת עד כלות שבת, כבוד ועונג קוראה לשבת, לבוש וכסות מחלפת בשבת, מאכל ומשתה מכינה לשבת, נעם מגדים מנעמת לשבת, סעודות שלוש מקיימת בשבת, על שתי ככרות בוצעת בשבת, פורטת ארבע רשויות שבת, ציווי הדלקת נר מדלקת בשבת, קידוש היום מקדשת בשבת, רנן שבע מפללת בשבת, שבעה בדת קוראה בשבת, תנחילנה ליום שכולו שבת.

כהושעת אדם יציר כפיך[edit]

פיוט זה נאמר בשבת במקום "כהושעת גוים בלוד עמך", וגם בו לאחר כל חרוז אומרים "כן הושיע נא": אני והו הושיעה נא. כהושעת אדם יציר כפיך לגוננה, בשבת קודש המצאתו כופר וחנינה. כהושעת גוי מצוין מקוים חופש, דעה כיוונו לבור שביעי לנופש. כהושעת העם נהגת כצאן להנחות, וחוק שמת במרה על מי מנוחות. כהושעת זבודיך במדבר סין במחנה, חכמו ולקטו בשישי לחם משנה. כהושעת טפוליך הורו הכנה במדעם, יישר כחם והודע למו רועם. כהושעת כולכלו בעונג מן המשומר, לא הפך עינו וריחו לא נגמר. כהושעת משפטי משאות שבת גמרו, נחו ושבתו רשויות ותחומים שמרו. כהושעת סיני השמעו בדיבור רביעי, ענין זכור ושמור לקדש שביעי. כהושעת פוקדו יריחו שבע להקף, צרו עד רדתה בשבת לתקף. כהושעת קהלת ועמו בבית עולמים, רצוך בחגגםשבעה ושבעה ימים. כהושעת שבים עולי גולה לפדיום, תורתך בקראם בחג יום יום. כהושעת משמחיך בבנין שני המחודש, נוטלין לולב כל שבעה במקדש. כהושעת חבוט ערבה שבת מדחים, מורביות מוצא ליסוד מזבח מניחים. כהושעת ברכות וארוכות וגבוהות מעלסים, בפטירתן יופי לך מקלסים. כהושעת מודים ומיחלים ולא משנים, כולנו אנו ליה ועינינו ליה שונים. כהושעת יקב מחצביך סובבים ברעננה, רוננים אני והו הושעה נא. כהושעת חיל זריזים משרתים במנוחה, קרבן שבת כפול עולה ומנחה. כהושעת לוייך על דוכנם להרבת, אומרים מזמור שיר ליום השבת. כהושעת נחומיך במצוותיך תמי ישתעשעון, ורצם והחליצם בשובה ונחת יוושעון. כהושעת שבות שבטי יעקב, תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב - והושיעה נא. כהושעת שומרי מצוות וחוכי ישועות- אל למושעות והושיעה נא.

פסוקי הושענות[edit]

לאחר סיום הפיוט "כהושעת אלים" (בשבת "כהושעת אדם"), אומרים את הפסוקים האלו בכל יום: אני והו הושיעה נא. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרבים אל ה' אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפ עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד.

ראו גם[edit]

אני והו - תבנית:הידעת?/כ' חשוון ה'תשס"ט