ערבות

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
שטר קבלנות

זיכרון עדות איך שפלוני בן פלוני אמר לנו הוו עלינו עדים וקנו ממנו בכל לשון של זכות, וכתבו וחתמו ותנו לו לפלוני בן פלוני להיות בידו לזכות וביד יורשיו אחריו. מחמת שרצינו ברצון נפשינו ובנפש חפיצה ובדעת מיושבת קבלנו עלינו בקבלנות ובערבות פלוני בן ר' פלוני זה, שנטל וקיבל מפלוני בן ר' פלוני כך וכך, וזה פלוני לא היה רוצה ליתן לזה פלוני את הממון ולא להאמין לו דבר שלו, ואנו פלוני ופלוני קיבלנו עלינו ועל יורשינו אחרינו זה הממון בקבלנות ובערבות ובקניין גמור, כל אחד ואחד מאתנו על גבו, כדי שיגבה זה הממון מי שירצה ואפילו שנינו במעמד אחד. קיבלנו עלינו ועל יורשינו אחרינו לגבות זה הממון לפלוני בן פלוני כו'. ומעכשיו נתננו לו ארבע אמות קרקע במתנה בחצירינו ואגבן הרשינוהו והשליטנוהו וכו'.

על פי "אוצר השטרות הנהוגים בישראל", ירושלים תרפ"ו עמ' 226

ערבות היא סוג של שעבוד הנגרם על ידי שאדם משעבד את עצמו לשלם התחייבות כספית של חברו.

ערב משעבד את עצמו לרוב, כאשר אדם אחר זקוק להלוואה כספית, ואין אדם הסומך עליו ומאמין שהוא ישלם את ההלוואה. במקרה כזה, בוחר לו המלווה אדם שלישי הנאמן עליו שישלם את ההלוואה, ואם הוא מסכים לכך הוא מתחייב לשלם את ההלוואה, במקרה והלווה לא ישלם אותה בזמנה. סיבה אחרת בו נהוג לבחור אדם שלישי כערב, הוא כדי להרחיב את מעגל האנשים המוכנים לקבל על עצמו את פרעון ההלוואה, דבר הגורם למלווה להיות בטוח יותר בכספו, ולא דווקא בגלל נאמנות יתר של הערב. לא ניתן לתבוע מהערב לשלם את הכסף, לפני שפנו ללווה והוא לא שילם את הממון למרות התחייבותו.

ערב קבלן[edit]

ערב קבלן, הוא סוג אחר של ערב, המקבל על עצמו את כל האחריות על ההתחייבות הכספית, ומשעבד את עצמו שיהיה ניתן לפנות אליו בתביעה לשלם את ההתחייבות, גם לפני שפנו ללווה או למתחייב עצמו.

ערבות בכתובה[edit]

במסכת גיטין[1] מובא כי ערב רגיל, המשעבד את עצמו לשלם כתובה אין חלה עליו הערבות, וזאת מכיוון שאין לו גמירות דעת אמיתית להשתעבד, למרות אמירתו. הסיבה לכך שהוא אומר שיהיה ערב לתשלום טמונה בכך שמדובר במצווה, שכן בכך הוא גורם לבניית בית בישראל, שכן על פי ההלכה אין אדם רשאי להתחתן עם אשה ללא שטר כתובה. סיבה נוספת לכך שאין לו גמירות דעת לחלות הערבות היא בכך שהוא יודע שלא גרם נזק ממשי לאף אחד, שכן בניגוד להלוואה בו המלווה מוציא מארנקו ומכספו להלוות, ובמקרה ולא יקבל את כספו חזרה יגרם לו הפסד כספי, בערבות כתובה מדובר בהתחייבות לשלם לאשה ממון במקרה בו הוא הוא תתגרש או תתאלמן ממנו, ולמעשה לא מדובר בהפסד כספי אם היא לא תקבלת את הכתובה, אלא רק במניעת רווח.

במקרה בו הערב מקבל על עצמו להיות "ערב קבלן" ובכך מוכיח מוכנות רצינית יותר להשתעבד, ישנה דעה האומרת כי אם היו לבעל נכסים בשעה זו, יש לערב גמירות דעת להשתעבד, שכן הוא סומך על כך שייתכן שהבעל ישלם את התחייבותו. דעה אחרת בגמרא גורסת כי אפילו במקרה כזה אין הערב משתעבד לשלם.

ערבות כספית[edit]

בהתחייבות כספית רגילה שאיו בה מצווה ויש בה הפסד - כמו הלוואה, ברור ש"ערב קבלן" משתעבד, שכן בכל הוא מוכיח מחויבות גדולה להשתעבד. לעומת זאת ב"ערב רגיל" המשעבד את עצמו להלוואה, ישנה מחלוקת בגמרא הדומה לזו של ערב קבלן בכתובה, לפי דעה אחת, אם היו לבעל נכסים בשעה זו, יש לערב גמירות דעת להשתעבד, שכן הוא סומך על כך שייתכן שהלווה ישלם את התחייבותו, ולפי דעה שנייה, גם במקרה כזה אין הערב משתעבד לשלם.

ההלכה היא כי ערב רגיל משתעבד למרות שלא היו נכסים ללווה בשעת ההלוואה, אך "ערב קבלן" אינו משתעבד כלל, גם אם היו לבעל נכסים וקרקעות בשעת ההתחייבות. הגמרא מנמקת זאת כי "מצווה עבד ולא מידי חסרה", שהם שתי הסיבות המנויות לעיל לכך שאין לו גמירות דעת, היות ההתחייבות בגלל מצווה ולא בגלל מוכנות לשלם, וגם סיבה המניעה את הערב לא לרצות לשלם, שכן הוא לא גרם הפסד לאף אחד בהתחייבותו, וממילא גם אין סיבה שישלם, וזאת בשונה מהלוואה, בה הערב מרגיש התחייבות נפשית לשלם במקרה שהלווה לא שילם, שכן הוא מרגיש שהוא גרם הפסד למלווה בכך שגרם לו להלוות ללווה שלא שילם את התחייבותו.

התוספות[2] מעירים, כי דווקא בצורה שיש את שני הסיבות המנויות, אין הערב משתעבד, אך במקרה שחסר אחד מהם, כמו בצורה שהכתובה נכתבה לאחר הנישואין כך שלא הכתובה גורמת להם להשתדך יחד, או במקרה שאדם מתחייב לשלם מצווה אחרת שכן גורמת לחיסרון ממון במקרה ולא ישלמו - כמו קניית ארבעת המינים, במקרה כזה יחול על הערב התחייבות לשלם.

קישורים חיצוניים[edit]


הערות שוליים

  1. גיטין מט ב
  2. בגיטין נ א ד"ה מצוה.