עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
חסידות מודז'יץ
חסידות מודז'יץ היא חצר חסידית פולנית הידועה בכינויה "ממלכת הנגינה". בשנת תרמ"ב הגיע רבי ישראל טאוב לעיירה דמבלין (אוונגרד), עיירת מבצר... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
יום טוב שני של גליות
הגדרה - ימים טובים הנוהגים בחוץ לארץ בסמוך לימי המועדים שמן התורה, ועיקרם משום "ספיקא דיומא", ספק אם החודש שעבר היה מלא או חסר בזמן...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
בהר''ד
הגדרה - סימן למולד הראשון בחשבון קביעות החדשים ועיבור השנים המולד של חדש תשרי של השנה הראשונה לבריאת העולם, שממנה מתחיל החשבון של...להמשך הערך |
הידעת? |
מנהג איסור שרויה על אף שבגמרא נאמר בפירוש כי מצה שכבר נאפתה איננה יכולה להחמיץ יותר, חלק מקהילות החסידים נהגו להחמיר ולא לאכול מצה שרויה בפסח. אחד הטעמים לאיסור נמצא בדברי בעל כנסת הגדולה שבימיו היה מקרה בו התבלבלו בין קמח מצה לבין קמח רגיל והשתמשו בו בפסח, ולכן גזר שלא להשתמש בקמח מצה. טעם נוסף למנהג הוא החשש שמא הקמח הנמצא בתוך המצה לא נאפה היטב, ועלול להחמיץ כאשר יבוא במגע עם מים. |
פרשת השבוע |
פרשת האזינו היא הפרשה העשירית והאחת לפני האחרונה בספר דברים. הפרשה מורכבת מ"שירת האזינו" ולאחריה ציווי ה' למשה לעלות להר העברים - הר נבו ולראות את ארץ ישראל לפני מותו.
במסכת ראש השנה שב... |
דבר בעתו |
אני והו הושיעה נא היא תחינה הנאמרת במהלך אמירת ההושענות בחג הסוכות. מקור התחינה הוא במצוות ערבה שהי... |