עכברא בשכרא

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

כינוי מקרה המובא בסוגיית הגמרא במסכת עבודה זרה בהקשר של הלכות איסור והיתר - עכבר שנפל לחבית של שיכר, ואסר רב את השיכר, כיון שהעכבר נותן טעמו בשיכר, וטעם כעיקר. הגמרא דנה באיסור זה של רב, משום שיש כמה סיבות שלכאורה השיכר היה צריך להיות מותר.

סוגיית הגמרא: עכבר שנפל לחבית של שיכר[edit]

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף סח ע"ב

ההוא עכברא דנפל לחביתא דשיכרא אסריה רב לההוא שיכרא

אמרוה רבנן קמיה דרב ששת נימא קסבר נותן טעם לפגם אסור

אמר להו רב ששת בעלמא סבר רב נותן טעם לפגם מותר, והכא חידוש הוא דהא מימאס מאיס ובדילי אינשי מיניה ואפילו הכי אסריה רחמנא הלכך נט"ל נמי אסור

אמרו ליה רבנן לרב ששת אלא מעתה ליטמא לח ויבש אלמה תנן מטמאין לחים ואין מטמאין יבשים

ולטעמיך שכבת זרע תטמא לח ויבש אלמה תנן מטמאין לחין ואין מטמאין יבשין אלא מאי אית לך למימר שכבת זרע אמר רחמנא בראויה להזריע הכי נמי במותם אמר רחמנא כעין מותם

מתקיף לה רב שימי מנהרדעא ומי מאיס והלא עולה על שלחן של מלכים

אמר רב שימי מנהרדעא לא קשיא הא בדדברא הא בדמתא

אמר רבא הלכתא נותן טעם לפגם מותר

ועכברא בשיכרא לא ידענא מאי טעמא דרב אי משום דקסבר נותן טעם לפגם אסור ולית הלכתא כוותיה אי משום דקסבר נותן טעם לפגם מותר ועכברא בשיכרא אשבוחי משבח

איבעיא להו נפל לגו חלא מאי

אמר ליה רב הילל לרב אשי הוה עובדא בי רב כהנא ואסר רב כהנא

אמר ליה ההוא אימרטוטי אימרטט

רבינא סבר לשעורי במאה וחד אמר לא גרע מתרומה דתנן תרומה עולה באחד ומאה

אמר ליה רב תחליפא בר גיזא לרבינא דלמא כתבלין של תרומה בקדירה דמי דלא בטיל טעמייהו

רב אחאי שיער בחלא בחמשין

ורב שמואל בריה דרב איקא שיער בשיכרא בשיתין

והלכתא אידי ואידי בשיתין - וכן כל איסורין שבתורה.

ראה גם[edit]