עזות

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

מידת העזות הינה מידה רעה מאוד, כי היא "מביאה את האדם לשנוא את מוכיחיו ולמאוס בדרך הטובה, ונמצאת מידה זו מורישה גיהנם" (מאירי). זהו ששנינו (מסכת אבות פ"ה מ"כ): "הוא היה אומר: עז פנים לגיהנם, ובושת פנים לגן עדן". בספר "ארחות צדיקים" מוסיף שמביאה את האדם לבייש חברו והעניים.

כוונת דברי רבי יהודה בן תימא באומרו: "הוי עז כנמר... לעשות רצון אביך שבשמים", היא, שהאדם לא יתבייש מפני בני אדם הלועגים עליו על שהוא עובד את ה' (בעל הטורים), או שלא יתבייש לשאול מרבו את אשר לא הבין (ברטנורא).

מידת העזות הינה ההפך ממידת הבושה. תולדותיה של מידת העזות הן, מידות הגאוה והכעס. לכן, הרוצה להנצל ממנה, ישפיל את עצמו ויכבוש את כעסו. באופן זה הוא יוכל להנצל אט אט ממידת העזות.