Difference between revisions of "עוזיהו בן אמציה"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(דף חדש: {{בעבודה}} '''עוזיהו בן אמציה''' היה מלך יהודה העשירי. בנם של אמציה בן יהואש ויכליהו מירוש...)
 
 
(8 intermediate revisions by 3 users not shown)
Line 1: Line 1:
{{בעבודה}}
 
 
'''עוזיהו בן אמציה''' היה מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] העשירי. בנם של [[אמציה בן יהואש]] ויכליהו מירושלים. עשה הישר בעיני ה'.  
 
'''עוזיהו בן אמציה''' היה מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] העשירי. בנם של [[אמציה בן יהואש]] ויכליהו מירושלים. עשה הישר בעיני ה'.  
  
החל למלוך בהיותו בן 16, עוד בחיי אביו, לאחר שאביו ברח ללכיש מפני מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]]. מלך במשך 52 שנה. מלכי ישראל בתקופתו הם [[ירבעם בן יהואש]], [[זכריהו בן יהורם]], [[שלום בן יבש]], [[מנחם בן גדי]], [[פקחיה בן מנחם]] ו[[פקח בן רמליהו]].
+
החל למלוך בהיותו בן 16, עוד בחיי אביו, לאחר שאביו ברח ללכיש מפני מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]]. מלך במשך 52 שנה. מלכי ישראל בתקופתו הם [[ירבעם בן יהואש]], [[זכריה בן ירבעם]], [[שלום בן יבש]], [[מנחם בן גדי]], [[פקחיה בן מנחם]] ו[[פקח בן רמליהו]]. הנביאים בזמנו היו [[הושע בן בארי]], [[ישעיהו בן אמוץ]] ו[[עמוס הנביא]]. ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] היה עזריה בן יוחנן.
 +
 
 +
בזכות הליכתו בדרכי ה', ה' הצליח את ממלכתו ושגשגהּ מאד. בעקבות כך גבה לבו של עוזיהו, והוא חפץ להקטיר [[קטורת]] בבית המקדש אע"פ שאינו [[כהן]]. עזריה הכהן הגדול ניסה למנוע בעדו לעשות כן, אך הוא לא הצליח, ועוזיהו נכנס למקדש והקטיר את הקטורת. בעקבות כך ארע רעש גדול ({{מקור|זכריה יד ה}} וב{{מקור|רש"י זכריה יד ה$רש"י}} ומפרשים נוספים שם), וכן לקה ב[[צרעת]] במצחו, והיה [[מצורע]] עד יום מותו. מאז, נאלץ לעזוב את המלכות ולשבת בבית החפשית (בית הקברות), ובנו [[יותם בן עוזיהו|יותם]] החל למלוך במקומו.
 +
 
 +
==ציון עוזיהו==
 +
בשנת 1931, החוקר אלעזר ליפא סוקניק מצא כתובת בשפה הארמית חקוקה על טבלת אבן מרובעת, בהידור מלכותי. הכתובת מתארת שפינו את עוזיהו מלך יהודה מקברו, והעבירו אותו למקום אחר. האבן מוצגת כיום במוזיאון ישראל.
 +
 
 +
הפינוי של קבר עוזיה מובן היטב לאור הפסוקים. ב[[ספר מלכים]] מתואר שעוזיהו לקה בצרעת: "וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החופשית ויותם בן המלך על הבית שופט את העם" ({{מקור|מלכים ב טו ה}}), ולכן נאמר ב[[ספר דברי הימים]] שקבורת עוזיהו היתה עם הסתייגות מסויימת: "וישכב עוזיהו עם אבותיו, ויקברו אותו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים, כי אמרו: מצורע הוא" ({{מקור|דברי הימים ב כו כג}}). ולכן מובן שאמנם לא פינו קברי שאר מלכי בית דוד (עיין [[תוספתא]] בבא בתרא א, יא), אבל את קברו של עוזיהו כן ניתן לפינוי מהטעם הנ"ל{{הערה|ביאלובלוצקי, '''אם למסורת''' עמ' 34. הוצאת אוניברסיטת בר אילן 1971}}.
 +
 
 +
'''נוסח הציון (בארמית):'''
 +
לכה התית
 +
טמי עוזיה
 +
מלך יהודה
 +
ולאלמפתח
 +
 
 +
'''תרגום לעברית:'''
 +
לכאן הובאו
 +
עצמות עוזיה
 +
מלך יהודה
 +
ואין לפתוח
 +
 
 +
פרט ארכיאולוגי נוסף על עוזיהו, היא רעידת האדמה אשר אירעה בימיו. מתוך השוואת הפסוקים בזכריה (יד,ה) ועמוס (א, א) עולה, שרעידת האדמה היתה בין השנים 645 לה"ס עד 607 לה"ס. לפי הממצא הארכיאולוגי, בדיוק בתקופה זו היתה רעידת אדמה גדולה בארץ ישראל{{הערה|1=הרב ל. רייזניק, במאמר [http://www.aish.com/ci/sam/48965991.html?s=raw Biblical Archeology: Prophet and the Earthquake], באתר אייש התורה}}.
 +
 
 +
==ראו גם==
 +
*[[ארכיאולוגיה מקראית]].
 +
 
 +
{{הערות שוליים}}
 +
{{מלכים}}
 +
 
 +
[[קטגוריה:מלכי יהודה]]
 +
[[קטגוריה: מלכי בית דוד]]

Latest revision as of 14:10, 2 April 2017

עוזיהו בן אמציה היה מלך יהודה העשירי. בנם של אמציה בן יהואש ויכליהו מירושלים. עשה הישר בעיני ה'.

החל למלוך בהיותו בן 16, עוד בחיי אביו, לאחר שאביו ברח ללכיש מפני מלך ישראל. מלך במשך 52 שנה. מלכי ישראל בתקופתו הם ירבעם בן יהואש, זכריה בן ירבעם, שלום בן יבש, מנחם בן גדי, פקחיה בן מנחם ופקח בן רמליהו. הנביאים בזמנו היו הושע בן בארי, ישעיהו בן אמוץ ועמוס הנביא. הכהן הגדול היה עזריה בן יוחנן.

בזכות הליכתו בדרכי ה', ה' הצליח את ממלכתו ושגשגהּ מאד. בעקבות כך גבה לבו של עוזיהו, והוא חפץ להקטיר קטורת בבית המקדש אע"פ שאינו כהן. עזריה הכהן הגדול ניסה למנוע בעדו לעשות כן, אך הוא לא הצליח, ועוזיהו נכנס למקדש והקטיר את הקטורת. בעקבות כך ארע רעש גדול (זכריה יד ה וברש"י ומפרשים נוספים שם), וכן לקה בצרעת במצחו, והיה מצורע עד יום מותו. מאז, נאלץ לעזוב את המלכות ולשבת בבית החפשית (בית הקברות), ובנו יותם החל למלוך במקומו.

ציון עוזיהו[edit]

בשנת 1931, החוקר אלעזר ליפא סוקניק מצא כתובת בשפה הארמית חקוקה על טבלת אבן מרובעת, בהידור מלכותי. הכתובת מתארת שפינו את עוזיהו מלך יהודה מקברו, והעבירו אותו למקום אחר. האבן מוצגת כיום במוזיאון ישראל.

הפינוי של קבר עוזיה מובן היטב לאור הפסוקים. בספר מלכים מתואר שעוזיהו לקה בצרעת: "וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החופשית ויותם בן המלך על הבית שופט את העם" (מלכים ב טו ה), ולכן נאמר בספר דברי הימים שקבורת עוזיהו היתה עם הסתייגות מסויימת: "וישכב עוזיהו עם אבותיו, ויקברו אותו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים, כי אמרו: מצורע הוא" (דברי הימים ב כו כג). ולכן מובן שאמנם לא פינו קברי שאר מלכי בית דוד (עיין תוספתא בבא בתרא א, יא), אבל את קברו של עוזיהו כן ניתן לפינוי מהטעם הנ"ל‏[1].

נוסח הציון (בארמית): לכה התית טמי עוזיה מלך יהודה ולאלמפתח

תרגום לעברית: לכאן הובאו עצמות עוזיה מלך יהודה ואין לפתוח

פרט ארכיאולוגי נוסף על עוזיהו, היא רעידת האדמה אשר אירעה בימיו. מתוך השוואת הפסוקים בזכריה (יד,ה) ועמוס (א, א) עולה, שרעידת האדמה היתה בין השנים 645 לה"ס עד 607 לה"ס. לפי הממצא הארכיאולוגי, בדיוק בתקופה זו היתה רעידת אדמה גדולה בארץ ישראל‏[2].

ראו גם[edit]

הערות שוליים

  1. ביאלובלוצקי, אם למסורת עמ' 34. הוצאת אוניברסיטת בר אילן 1971
  2. הרב ל. רייזניק, במאמר Biblical Archeology: Prophet and the Earthquake, באתר אייש התורה