עד אחד נאמן באיסורין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏מקור: תקלדה)
 
שורה 9: שורה 9:
==מקור==
==מקור==
נחלקו ה[[ראשונים]] במקור הלכה זו.  
נחלקו ה[[ראשונים]] במקור הלכה זו.  
רש"י בגיטין{{הערה|גיטין ב:, ד"ה ומשני}} למד זאת מסברא שמכיוון שהאמינה תורה כל אחד על [[תרומות ומעשרות|תרומה]], [[שחיטה]], [[ניקור הגיד]] [[חלב (שומן)|והחלב]], אך התוס' כתבו שהמקור הוא הפסוק בתורה המורה כי ה[[נדה]] סופרת את ימי נידתה בעצמה {{ציטוטון|וספרה לה - לעצמה}}, ומכאן שהיא עצמה נאמנת למרות שעד אחד אינו נאמן באיסורין{{הערה|תוספות בגיטין ב ב}}, יש שכתבו שדין זה נלמד מכך שה[[כהן גדול|כוהן הגדול]] שוחט את פרו ב[[יום הכיפורים]] למרות שהוא נמצא במקום שאף אדם אינו שם ולא ידוע האם הפר נשחט כראוי, ויש שכתבו שמדובר ב[[סברא]], שאם לא כן אין לך יהודי שיכול לאכול אצל יהודי אחר{{הערה|ר"י בתחילת פרק האשה רבה שבמ[[מסכת יבמות]]}}.
רש"י בגיטין{{הערה|גיטין ב:, ד"ה ומשני}} למד זאת מסברא שמכיוון שהאמינה תורה כל אחד על [[תרומות ומעשרות|תרומה]], [[שחיטה]], [[ניקור הגיד]] [[חלב (שומן)|והחלב]], אך התוס' כתבו שהמקור הוא הפסוק בתורה המורה כי ה[[נדה]] סופרת את ימי נידתה בעצמה {{ציטוטון|וספרה לה - לעצמה}}, ומכאן שהיא עצמה נאמנת למרות שעד אחד אינו נאמן באיסורין{{הערה|תוספות בגיטין ב ב}}, יש שכתבו שדין זה נלמד מכך שה[[כהן גדול|כהן הגדול]] שוחט את פרו ב[[יום הכיפורים]] למרות שהוא נמצא במקום שאף אדם אינו שם ולא ידוע האם הפר נשחט כראוי, ויש שכתבו שמדובר ב[[סברא]], שאם לא כן אין לך יהודי שיכול לאכול אצל יהודי אחר{{הערה|ר"י בתחילת פרק האשה רבה שבמ[[מסכת יבמות]]}}.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה אחרונה מ־17:01, 6 באוגוסט 2020

עד אחד נאמן באיסורין הוא כלל בהלכה היהודית, שמשמעותו שמספיק יהודי אחד נאמן לקבוע האם דבר מסוים כשר או אסור, לדוגמה חתיכה ספק של חלב ספק של שומן ואדם אחד מעיד שהיא של שומן‏[1].

הגבלות:

  • עד אחד לא נאמן באיסורין כאשר יש לו נגיעה אישית בדבר.
  • העד חיב לדעת את דיני האיסור, אחרת לא ידע איך להתיר או לאסור.
  • ראיות ברורות סותרות עד אחד.

מקור[עריכה]

נחלקו הראשונים במקור הלכה זו. רש"י בגיטין‏[2] למד זאת מסברא שמכיוון שהאמינה תורה כל אחד על תרומה, שחיטה, ניקור הגיד והחלב, אך התוס' כתבו שהמקור הוא הפסוק בתורה המורה כי הנדה סופרת את ימי נידתה בעצמה "וספרה לה - לעצמה", ומכאן שהיא עצמה נאמנת למרות שעד אחד אינו נאמן באיסורין‏[3], יש שכתבו שדין זה נלמד מכך שהכהן הגדול שוחט את פרו ביום הכיפורים למרות שהוא נמצא במקום שאף אדם אינו שם ולא ידוע האם הפר נשחט כראוי, ויש שכתבו שמדובר בסברא, שאם לא כן אין לך יהודי שיכול לאכול אצל יהודי אחר‏[4].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. גיטין ב:
  2. גיטין ב:, ד"ה ומשני
  3. תוספות בגיטין ב ב
  4. ר"י בתחילת פרק האשה רבה שבממסכת יבמות