ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

הספר שבו כתובים כל חמשת חומשי תורה.

שימושו

ספר תורה משמש לקריאה בציבור בשבת, שני וחמישי, ראש חודש וחגים (ראה עוד בערך קריאת התורה).

צורת כתיבתו

את ספר התורה יש לכתוב על קלף, כלומר עור מעובד של בהמה טהורה, בעזרת דיו שחור (העשוי מקנקנתום, מי עפצים ועוד מרכיבים), ונכתב בעזרת סופר סת"ם בקדושה ובכוונה ע"י נוצת עוף טהור או קולמוס העשוי מקנה. הכתב בו כותבים את הספר נקרא כתב אשורי.

ספר פסול

ספר תורה שחסרה בו אפילו אות או נמצאת בו אות מיותרת פסול. כמו כן אם נכתבה אחת האותיות שלא כדינה היא פסול וכל הספר פסול לקריאה, משום כך יש להגיה היטב את הספר. ספר תורה שנפסל - יש לסמנו (נוהגים לסמנו בעזרת קשירת חגורתו עליו מבחוץ), ויש להגיהו או לגונזו. אסור להשאיר ספר פסול יותר משלושים יום.

מצוות הכתיבה

התורה מצוה על כל יהודי לכתוב לו ספר תורה, ועל מלך ישראל לכתוב לו עוד ספר תורה שאותו עליו לשאת עמו תמיד. המצווה לכתוב ספר תורה היא אפילו אם ירש האדם ספר תורה מאבותיו או קיבל ספר תורה במתנה. יש הסוברים כי כיום שהספר ממילא מונח בארון, המצווה מתקיימת ע"י קניית ספרי קודש.

דינים ומנהגים נוספים

אסור לגעת בספר התורה בידים, ומשום כך מכינים "יד", שאיתה מסמן הקורא את מקום הקריאה. את ספר התורה עוטפים במעיל בעדות מסוימות, ובעדות אחרות הוא נמצא בתיבת עץ שלעיתים מצופה כסף או זהב. מעל הספר מונח כתר העל פעמונים או רימונים. ספר התורה מונח בזמן שלא משתמשים בו בארון הקודש. בשעה שמוציאים או מכניסים ספר תורה יש לעמוד מפניו ונהוג לנשקו. ספר התורה מגולל על שני עמודי הנקראים "עצי החיים".

לקראיה נוספת

• הרב ירחמיאל וייס, מצוות כתיבת ספר תורה, מתוך דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים, חלק ו' ירטשלים תשס"ט, עמ' 153-158.