ספר הליכות עולם (השני): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:


==הרקע לכתיבת הספר==
==הרקע לכתיבת הספר==
הרב [[עובדיה יוסף]] העביר בצעירותו שיעור [[הלכה]] בכל יום ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "אוהל רחל" שב[[שכונת מקור ברוך]] ב[[ירושלים]], על פי הספר הקאנוני בן איש חי. בשיעוריו חלק הרב יוסף על פסקי בעל הבן איש חי. טענותיו של הרב עובדיה יוסף נגד רב יוסף חיים וספרו, הבן איש חי, היו שבעל הבן איש חי נוטה להחמיר בפסיקותיו כדי לצאת לכל הדעות, וכך לעיתים הוא פוסק על פי [[הרמ"א]], מגדולי פוסקי [[יהדות אשכנז|אשכנז]]. כמו כן, הרב יוסף חולק על הרב יוסף חיים שמעדיף את פסקי [[האר"י]] על פני פסקי רבי [[יוסף קארו]], בעל ה[[שולחן ערוך]].
הרב [[עובדיה יוסף]] העביר בצעירותו שיעור [[הלכה]] בכל יום ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "אוהל רחל" שב[[שכונת מקור ברוך]] ב[[ירושלים]], על פי הספר הקאנוני [[בן איש חי]]. בשיעוריו חלק הרב יוסף על פסקי בעל [[הבן איש חי]]. טענותיו של הרב עובדיה יוסף נגד [[ה"רי"ח הטוב"]] [[הרב יוסף חיים]] וספרו, הבן איש חי, היו שבעל הבן איש חי נוטה להחמיר בפסיקותיו כדי לצאת לכל הדעות, וכך לעיתים הוא פוסק על פי [[הרמ"א]], מגדולי פוסקי [[יהדות אשכנז|אשכנז]]. כמו כן, הרב יוסף חולק על הרב יוסף חיים שמעדיף את פסקי [[האר"י]] על פני פסקי [[רבי יוסף קארו]], בעל ה[[שולחן ערוך]].


דבריו של הרב יוסף באותם שיעורים היו לצנינים בעיני שומעיו, במיוחד אלה מ[[יהדות בבל|יוצאי בבל]], אשר הלכו אחרי פסיקותיו של רבי יוסף חיים. רבו של הרב יוסף, הרב [[עזרא עטייה]], עודד אותו להמשיך ולפסוק על פי הבנתו, חרף מחאותיהם של רבים. אחד מאלה שגערו ברב עובדיה יוסף היה הרב [[יצחק נסים]], לימים [[הרב הראשי לישראל]]. בתגובה כתב לו הרב יוסף ב-1952:
דבריו של הרב יוסף באותם שיעורים היו לצנינים בעיני שומעיו, במיוחד אלה מ[[יהדות בבל|יוצאי בבל]], אשר הלכו אחרי פסיקותיו של רבי יוסף חיים. רבו של הרב יוסף, הרב [[עזרא עטייה]], עודד אותו להמשיך ולפסוק על פי הבנתו, חרף מחאותיהם של רבים. אחד מאלה שגערו ברב עובדיה יוסף היה הרב [[יצחק נסים]], לימים [[הרב הראשי לישראל]]. בתגובה כתב לו הרב יוסף ב-1952:
שורה 16: שורה 16:
עשרות שנים לאחר מכן שב הרב יוסף לטקסטים שכתב בצעירותו, הוסיף עליהם תוספות רבות, ופרסמם בסדרת ספרים בשם '''הליכות עולם'''. מתכונת הספר היא כזו, שבתחילה מופיע פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף, ולאחר מכן, בחלק של ההערות, ישנו ציטוט מפסק ההלכה המקביל מן הספר בן איש חי, כאשר בהמשך מופיע דיון העוסק בנקודות המחלוקת שבין ההלכות.
עשרות שנים לאחר מכן שב הרב יוסף לטקסטים שכתב בצעירותו, הוסיף עליהם תוספות רבות, ופרסמם בסדרת ספרים בשם '''הליכות עולם'''. מתכונת הספר היא כזו, שבתחילה מופיע פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף, ולאחר מכן, בחלק של ההערות, ישנו ציטוט מפסק ההלכה המקביל מן הספר בן איש חי, כאשר בהמשך מופיע דיון העוסק בנקודות המחלוקת שבין ההלכות.


הספר "הליכות עולם" הוא חלק מהפרויקט ההלכתי של הרב עובדיה יוסף, במסגרתו הוא מבקש לאחד את מנהגי [[יהדות ספרד|הספרדים]] ולהכפיפם לפסקי רבי [[יוסף קארו]], אשר נחשב בעיניו כ'[[מרא דאתרא]]' ב[[ארץ ישראל]].
הספר "הליכות עולם" הוא חלק מהפרויקט ההלכתי של הרב עובדיה יוסף, במסגרתו הוא מבקש לאחד את מנהגי [[יהדות ספרד|הספרדים]] ולהכפיפם לפסקי [[מרן]] [[רבי יוסף קארו]], אשר נחשב בעיניו כ'[[מרא דאתרא]]' ב[[ארץ ישראל]].

גרסה אחרונה מ־03:45, 27 בינואר 2019

מתוך הויקיפדיה העברית: ספר הליכות עולם (השני) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב מרן הרב עובדיה יוסף.

ספר הליכות עולם (הראשון)[עריכה]

יש ספר שהקדימו בשם זה מהקדמונים על כללי התלמוד מאת רבי ישועה הלוי בן יוסף הלוי מתלמסאן.

בסיס כתיבת החיבור[עריכה]

את הבסיס לספרים כתב בשנות ה-40, בהיותו רב צעיר, אך הם יצאו לאור עשרות שנים לאחר מכן, עם תוספות מאוחרות, מתשובות שכתב לאחר מכן, הספר הראשון בסדרה יצא לאור ב-1998, והשמיני והאחרון יצא לאור ב-תשס"ג (2003). הספרים בנויים במתכונת ספרו של רבי יוסף חיים, "בן איש חי", ובהם שוטח הרב עובדיה יוסף את השגותיו על פסקיו של רבי יוסף חיים.

הרקע לכתיבת הספר[עריכה]

הרב עובדיה יוסף העביר בצעירותו שיעור הלכה בכל יום בבית הכנסת "אוהל רחל" שבשכונת מקור ברוך בירושלים, על פי הספר הקאנוני בן איש חי. בשיעוריו חלק הרב יוסף על פסקי בעל הבן איש חי. טענותיו של הרב עובדיה יוסף נגד ה"רי"ח הטוב" הרב יוסף חיים וספרו, הבן איש חי, היו שבעל הבן איש חי נוטה להחמיר בפסיקותיו כדי לצאת לכל הדעות, וכך לעיתים הוא פוסק על פי הרמ"א, מגדולי פוסקי אשכנז. כמו כן, הרב יוסף חולק על הרב יוסף חיים שמעדיף את פסקי האר"י על פני פסקי רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך.

דבריו של הרב יוסף באותם שיעורים היו לצנינים בעיני שומעיו, במיוחד אלה מיוצאי בבל, אשר הלכו אחרי פסיקותיו של רבי יוסף חיים. רבו של הרב יוסף, הרב עזרא עטייה, עודד אותו להמשיך ולפסוק על פי הבנתו, חרף מחאותיהם של רבים. אחד מאלה שגערו ברב עובדיה יוסף היה הרב יצחק נסים, לימים הרב הראשי לישראל. בתגובה כתב לו הרב יוסף ב-1952:

Geresh.png "ואינני מכחיש שיש לי קונטרס מיוחד הערות על דברי הבן איש חי ומה יש בזה?... וידעתי כי כל מלחמתו של מר עתה היא להטיל עלי אימה שלא אדפיס את הקונטרס הלזה, אבל כבר למדונו רבותינו לא תגורו מפני איש, לא תאגור דבריך מפני איש, אלא שאין בדעתי עתה להדפיסו ועוד חזון למועד" Geresh.png
– מובא בפתיח לספר הליכות עולם

הוצאת הספר לאור[עריכה]

עשרות שנים לאחר מכן שב הרב יוסף לטקסטים שכתב בצעירותו, הוסיף עליהם תוספות רבות, ופרסמם בסדרת ספרים בשם הליכות עולם. מתכונת הספר היא כזו, שבתחילה מופיע פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף, ולאחר מכן, בחלק של ההערות, ישנו ציטוט מפסק ההלכה המקביל מן הספר בן איש חי, כאשר בהמשך מופיע דיון העוסק בנקודות המחלוקת שבין ההלכות.

הספר "הליכות עולם" הוא חלק מהפרויקט ההלכתי של הרב עובדיה יוסף, במסגרתו הוא מבקש לאחד את מנהגי הספרדים ולהכפיפם לפסקי מרן רבי יוסף קארו, אשר נחשב בעיניו כ'מרא דאתרא' בארץ ישראל.