ספרות ההיכלות והמרכבה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים קבליים שנתחברו בתקופת התנאים והאמוראים, בין המאה השני…)
 
שורה 16: שורה 16:
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1108 היכלות רבתי והיכלות זוטרתי] באתר דעת
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1108 היכלות רבתי והיכלות זוטרתי] באתר דעת
* [http://www.hebrew.grimoar.cz/ קישור לספרים] "פרקי היכלות רבתי", "ספר הרזים" ו"ספר יצירה"
* [http://www.hebrew.grimoar.cz/ קישור לספרים] "פרקי היכלות רבתי", "ספר הרזים" ו"ספר יצירה"
*[[רחל אליאור]], [http://pluto.huji.ac.il/~mselio/lit67.pdf ספרות ההיכלות והמרכבה: זיקתה למקדש, למקדש השמימי ולמקדש מעט]  
*רחל אליאור, [http://pluto.huji.ac.il/~mselio/lit67.pdf ספרות ההיכלות והמרכבה: זיקתה למקדש, למקדש השמימי ולמקדש מעט]  
*מאיר בר-אילן, [http://faculty.biu.ac.il/~testsm/hekh_meni.html ספרות ההיכלות ומניעי כתיבתה]
*מאיר בר-אילן, [http://faculty.biu.ac.il/~testsm/hekh_meni.html ספרות ההיכלות ומניעי כתיבתה]




[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]

גרסה מ־12:31, 4 בספטמבר 2009

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים קבליים שנתחברו בתקופת התנאים והאמוראים, בין המאה השנייה והמאה החמישית בארץ ישראל. זהות המחברים אינה ידועה.

החיבורים נקראים בשם זה משום שבשמות רבים מהם מופיע המונח היכלות - כדוגמת "היכלות רבתי" ו"היכלות זוטרתי" - או מרכבה - כדוגמת "מרכבה רבה" ו"מעשה מרכבה". ספרות זו עוסקת בהתעלות המיסטית לעולם העליון ובתיאור - לרוב באמצעות שירה, המנונים ותפילות - של מבנה העולמות העליונים, עולמות המרכבה והמלאכים לדרגותיהם.

לרוב נהוג לחלק את החיבורים לשלוש קבוצות:

קבוצה ראשונה - חיבורים העוסקים במעשה בראשית, אופן התהוותם של העולמות העליונים, המרכבה והמלאכים והנהגת העולם לאחר הבריאה. אחד החיבורים הבולטים בקבוצה זו הוא "ברייתא דמעשה בראשית". קבוצה שנייה - חיבורים מאגיים. רוב החיבורים בקבוצה זו עוסקים בידיעת שמות המלאכים ותפקידיהם, שמותיו של האל והשבעת המלאכים בהם, אופני השימוש בשיקויים, מרקחות ואמצעיים פיזיים אחרים כדי להביא תועלת לאדם, הן תועלת לאומית והן תועלת פרטית. החיבורים הבולטים בקבוצה זו הם "ספר הרזים", "חרבא דמשה" ו"הבדלה דרבי עקיבא". קבוצה שלישית - ספר היצירה לבדו, שאין לו שום מקבילה בכל הספרות המיסטית באותה עת. עיקרו של ספר זה מתאר את בריאת העולם והנהגתו כפועלים מכוחן של אותיות האלף-בית. מימי הביניים ואילך הפך ספר זה לאחד מאבני היסוד של המחשבה היהודית. בין ספרות חז"ל לספרות ההיכלות והמרכבה יש קירבה רבה והשלמה הדדית על אף השוני ביניהם. במשנה במסכת חגיגה בפתיחת הפרק השני מובאים האיסורים וההגבלות לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה. התלמוד על משנה זו מרחיב את הסוגיה ומביא את המעשה המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס. הדמויות המרכזיות בחוג יורדי המרכבה הם רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא ונחוניא בן הקנה.

השפעות מאוחרות יותר של ספרות זו ניתן למצוא אצל חוג חסידי אשכנז ואצל רבי אברהם אבולעפיה, רבי שלמה אבן גבירול בשירו "כתר מלכות", רבי יהודה הלוי ועוד.

קישורים חיצוניים