סליחות

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

סליחות (בפי יהודי תימן נקראות אשמורות) הוא כינוי לתפילות הנאמרות באשמורת הבוקר בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה (ולמנהג האשכנזים גם בתעניות ציבור). הסליחות מורכבות משלוש עשרה מידות, פיוטים ופסוקים, שתוכנם העיקרי הוא בקשת סליחה מה' ותפילה למחילת חטאים.

זמן אמירת הסליחות

בני עדות המזרח משכימים קום מדי בוקר לאמירת הסליחות מיד לאחר ראש חודש אלול, ועד ליום הכיפורים. בני אשכנז מתחילים לומר את הסליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה, אם ראש השנה חל ביום חמישי או בשבת. כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג', מתחילים לומר את הסליחות במוצאי השבת שלפני כן, על מנת שיהיו ארבעה ימים לפחות לפני ראש השנה שאומרים בהם סליחות. על אף שהמנהג המקורי לומר את הסליחות הוא דוקא באשמורת הבוקר, קהילות רבות נהגו לאמרן בשעת לילה מאוחרת או בבוקר לפני תפילת שחרית.

למנהג יהודי אשכנז, גם בתענית ציבור אומרים "סליחות" (למעט בתשעה באב). הן נאמרות לאחר תפילת שמונה עשרה לפני קריאת התורה.

עניינן

בחז"ל מובא, כי הקב"ה, ברוב רחמיו, גילה למשה "סדר סליחה", וגם לדוד המלך אמר הקב"ה: "בשעה שהצרות באות על ישראל בעוונותיהן יעמדו יחד לפני ויאמרו לפני סדר סליחה ואני אענה אותם". לפיכך נהגו בקהילות ישראל לומר סליחות בימים המיוחדים לתשובה.

תוכנן

קיימים ארבעה נוסחים עיקריים לסליחות: נוסח עדות המזרח, נוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים, נוסח ליטא ונוסח התימנים ("אשמורות"). בנוסח הספרדי ובנוסח התימני נוסח הסליחות קבוע בכל יום ויום, ואילו בנוסחים האשכנזיים הנוסח משתנה מיום ליום. עם זאת, עניינן של הסליחות זהה בכל הנוסחים, ובכולם עיקרו הוא אמירת י"ג מידות הרחמים, ביניהן פיוטים (רובם משתנים בין העדות, אך חלקם משותפים לכל הנוסחים, כמו "אם אפס רובע הקן"), וכן וידוי וקטעי תחנונים.

פיוטי הסליחות

בנוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים נאמרים בימי הסליחות למעלה משמונים פיוטים, שנכתבו על ידי גדולי פייטני ימי הביניים, בהם: רבי אמיתי ב"ר שפטיה ("ישראל נושע בה'") ואביו רבי שפטיה ב"ר אמיתי ("שבת הכסא"), רש"י ("בין כסה לעשור" ועוד), רבי שלמה אבן גבירול ("זכור ברית אברהם" ועוד), רבי שלמה הבבלי רבי אליה ב"ר שמעיה ועוד.

אחד הפיוטים הנאמרים מדי יום בסוף הסליחות בקרב קהילות אשכנזף הוא מכניסי רחמים, שאמירתו שנויה מבחלוקת בין החכמים.

הלכות סליחות

לפני הסליחות יש לומר לפחות את ברכת "על נטילת ידיים" ואת ברכות התורה. את יתר ברכות השחר, אם לא הספיקו לברך אותן לפני הסליחות, משלימי� לאחר הסליחות.

מי שאומר את הסליחות ביחידות ללא מניין, לא יאמר י"ג מידות ("ה' ה' אל רחום וחנון..."). וכן, לא יאמר את הסליחות שבשפה הארמית ("מחי ומסי...").

קישורים חיצוניים

סליחות בנוסחי העדות השונות

• סליחות "עטרת פז" בנוסח עדות המזרח, אתר HebrewBooks.
• סליחות בנוסח ליטא, אתר HebrewBooks.
• סליחות בנוסח פולין, אתר HebrewBooks.
• סליחות כמנהג הונגריה, בוהמיה, מוראביה ושלזיה, אתר HebrewBooks.
• סליחות כמנהג גרמניה, אתר HebrewBooks.
• סליחות כמנהג ווהאלין, אתר HebrewBooks.
• סליחות כמנהג בוואריה ושוויץ, אתר HebrewBooks.

פירושי הסליחות

• סליחות כמנהג פולין עם פירוש "באר יעקב", אתר HebrewBooks.
• סליחות כמנהג ליטא עם פירוש "באר יעקב", אתר HebrewBooks.
• סליחות בנוסח פולין וליטא עם פירוש "בית לוי" ו"מטה לוי" ותרגום יידי, אתר HebrewBooks.
• פירוש "שער הסליחות", אתר HebrewBooks.