ניסיון

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבחן שבו הקב"ה מנסה את האדם, במעשה או מצב, שבו תתגלה מידת עומק טהרת ליבו.

מטרתם של נסיונות[עריכה]

הרמב"ן (בשער הגמול) מבאר שמטרת הניסיון להוציא אל הפועל באופן מעשי את אמונתו של המנוסה[1]. לפי רמב"ם [2] מטרת הנסיון איננה להרבות שכרו של המנוסה, אלא כדי ללמוד מכך לאחרים. כשנאמר על עם ישראל, שה' מנסה אותם "לדעת הישכם אוהבים" אין הכוונה שה' רוצה לדעת זאת, שהרי מצבם הרוחני והקשר גלוי לפניו, אלא הכוונה להודיע לאומות העולם את אהבת ישראל לה'. בצורה דומה, סיפור איוב בא למען נלמד אנחנו להתמודד עם מצבים קשים.

מעשי נסיונות במקרא[עריכה]

אדם, חוה, ופרי עץ הדעת[עריכה]

נסיון אברהם ללכת מארצו[עריכה]

נסיון אברהם שהגיע לארץ כנען וגילה שרעב שורר בה[עריכה]

נסיון אברהם בלקיחת שרה לפרעה[עריכה]

נסיון אברהם במלחמת ארבעת המלכים[עריכה]

נסיון אברהם בכך בעקרות שרה[עריכה]

נסיון אברהם בציווי המילה בעת זקנותו[עריכה]

נסיון אברהם בלקיחת שרה למלך גרר[עריכה]

נסיון אברהם בצווי לגרש את הגר[עריכה]

נסיון אברהם בציווי לגרש את ישמעאל[עריכה]

נסיון אברהם בעקדה[עריכה]

נסיון יצחק בעקדה[עריכה]

נסיון יוסף באשת פוטיפר[עריכה]

נסיון עם ישראל בכללותו במדבר[עריכה]

"ב וְזָכַרְתָּ אֶת-כָּל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת-אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָו אִם-לֹא. ג וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת-הַמָּן אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ..." (דברים (ח,ב). התורה מציגה את ההליכה במדבר ואכילת המן כניסיון.

נסיון נביא שקר[עריכה]

"כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת: וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם: לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: אַחֲרֵי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן: וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:" (ספר דברים פרק יג, ב-ו).

נסיון שאול במלחמת עמלק[עריכה]

נסיון דוד בבת שבע[עריכה]

נסיון איוב[עריכה]

נסיון עם ישראל בנוכחות של נכרים בארץ ישראל[עריכה]

"(כ) וַיִּחַר אַף יְדֹוָד בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי: (כא) גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת: (כב) לְמַעַן נַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת דֶּרֶךְ יְדֹוָד לָלֶכֶת בָּם כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֹתָם אִם לֹא: (כג) וַיַּנַּח יְדֹוָד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לְבִלְתִּי הוֹרִישָׁם מַהֵר וְלֹא נְתָנָם בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ: פרק ג (א) וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ יְדֹוָד לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֵת כָּל מִלְחֲמוֹת כְּנָעַן: (ב) רַק לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה רַק אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא יְדָעוּם: (ג) חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת: (ד) וַיִּהְיוּ לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְוֹת יְדֹוָד אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה". (שופטים, ב כ - ג, ד).

סיפורי נסיונות בתלמוד[עריכה]

כל אדם מנוסה[עריכה]

מבואר במדרש שאין בריה שהקב"ה אינו מנסה אותה. נסיונו של העשיר אם תהיה ידו פתוחה לעניים, ונסיונו של העני לקבל יסורי העוני בלא שיכעס. שכרו של העשיר שעמד בניסיון, שהוא אוכל ממונו בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. שכרו של העני שעמד בניסיון בלי לבעט ביסורים, נוטל כפליים[3]. השל"ה הקדוש כותב שכל אדם בזמן שעומד לפני עשיית מצווה או מצב שיתכן שיכשל בעבירה, יאמר לעצמו שיתכן שזה מצב שהקב"ה בוחן אותו בו, והרבה תלוי בזה שיעמוד בניסיון [4].



קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. רמב"ן, שער הגמול: ואם תשאל ותאמר: הלא מפורש בתורה שיש יסורין של ניסיון, כגון "והאלוהים נסה את אברהם" (בראשית כב), וכן "למען ענותך לנסותך, לדעת את אשר בלבבך..." (דברים ח,)? תשובה לשאלה זו: כך הדבר וכך היא המדה, שהקדוש ברוך הוא מנסה, ולא כל אדם, אלא מנסה הוא את חסידיו. שנאמר (תהלים י"א) "ה' צדיק יבחן". וכן דרשו בבראשית רבה (פ' נ"ה ב): היוצר הזה כשהוא בודק את כבשונו, אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק להקיש אחת עליו עד שהוא שוברו. ובמי הוא בודק? בקנקנים יפים, שאפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינן נשברים. כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים שאינן יכולין לעמוד, ואת מי הוא מנסה, את הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן", וכתיב "והאלוהים נסה את אברהם"... ומהו הניסיון הזה? שיביא עליו בעבודתו של הקדוש ברוך הוא ובעשיית מצוותיו טורח ועמל. לפי שיש בני אדם שעושין מצות ומעשים טובים כשידם משגת, וכשהן בשלוה וריוח; אבל מתוך הדוחק, כשהעבודה באה עליהם בטורח ובעמל אינן עושין. לפיכך הקדוש ברוך הוא מטריח על יראיו בקצת הניסיון, כדי שיקבלו מצות, ויעשו אותם מתוך הטורח, כדי שיהא שכרם באותן מצות כפול ומכופל. ולמה מנסה אותם, והלא גלוי וידוע לפניו יתברך אם יקבל אותו חסיד המנוסה עבודה וטורח זה? אף על פי כן, אין שכר האדם בכח אמונה שלו, כשכרו בפועל מעשה. ונמצא מזכה אותו להוציא דרכיו הטובים לפועל ולמעשה. ולמה נקרא "ניסיון", והלא הכל צפוי לפניו יתברך? ואף על פי כן רשות האדם בידו, אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה. נמצא אותו חסיד המצווה מנוסה על מצוה זו בודאי, לפיכך נקרא "ניסיון" מצד העושה, ולא מצד המצוה יתברך שמו.
  2. מורה נבוכים" חלק שלישי, פרק כ"ד: "דע, כי כל ניסיון שנאמר בתורה הרי מטרתו ועניינו שידעו בני אדם מה שראוי להם לעשות או מה שראוי לסבור. וכאילו עניין הניסיון שתיעשה פעולה מסוימת שאין המטרה עצם אותה הפעולה, אלא המטרה שתהיה לדוגמא, כדי ללמוד ממנה וללכת בעקבותיה. ונמצא אומרו 'לדעת הישכם אוהבים' אין פירושו שידע ה' את זה, לפי שהוא ידוע לפניו, אלא זה כמו אמרו 'לדעת כי אני ה' מקדשכם' אשר עניינו שידעו האומות".
  3. מדרש רבה שמות פרשה לא פסקה ג: ד"א אם כסף תלוה את עמי הה"ד (קהלת ה) יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו ואבד העושר ההוא בענין רע. אשרי אדם שהוא עומד בנסיונו! שאין בריה שאין הקב"ה מנסה אותה העשיר מנסהו אם תהא ידו פתוחה לעניים ומנסה העני אם יכול לקבל יסורין ואינו כועס שנאמר (ישעיה נח) ועניים מרודים תביא בית ואם עמד העשיר בנסיונו ועושה צדקות הרי הוא אוכל ממונו בעוה"ז והקרן קיימת לו לעולם הבא והקב"ה מצילו מדינה של גיהנם שנאמר (תהלים מא) אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' ואם עמד העני בנסיונו ואינו מבעט הרי הוא נוטל כפלים לע"ל שנאמר (שם יח) כי אתה עם עני תושיע ממי אתה למד מאיוב שנתייסר בעוה"ז ושלם לו הקב"ה כפלים שנאמר (איוב מב) ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה
  4. ספר השל"ה הקדוש - ספר בראשית - פרשת וירא דרך חיים תוכחת מוסר - עוד יחשוב האדם, באם באה לידו איזה עבירה או איזה מצוה, יחשוב אולי השם יתברך מנסה אותי עתה אם אעבור או אקיים, כדרך שניסה את אברהם אבינו.