ניסוך המים

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

יציקת מים, שנשאבו ממעיין השילוח, על גבי המזבח בכל יום משבעת ימי חג הסוכות בשעת הקרבת קרבן התמיד של שחר.בכל שבעת ימי חג הסוכות היו מנסכים מים על גבי המזבח בשחרית, בשעת הקרבת קרבן התמיד[1].את המים היו שואבים, עם עלות השחר, ממעיין השילוח בצלוחית של זהב.לאחר שאיבת המים, היו הכהנים והעם הולכים לשער המים שבבית המקדש, ותוקעים ומריעים ותוקעים, לקיים מה שנאמר "ושאבתם מים בששון".לאחר מכן, היה הכהן שזכה בניסוך המים, עולה על גבי המזבח, ויוצק אותם לתוך ספל הנמצא בראש המזבח בקרן דרומית מערבית.בספל היה כעין חוטם ובו נקב, שדרכו היו המים המנוסכים יורדים על גג המזבח ומשם לחלל העמוק שמתחת למזבח הנקרא שיתין.ניסוך המים היה נעשה בחגיגיות יתרה ובפומביות רבה, כדי להכחיש את דעותיהם של הצדוקים, שלא הודו במצות ניסוך המים בחג.

הערות שוליים[edit]

  1. מצוה זו היא הלכה למשה מסיני. בגמרא תענית (ב, ב) מובא, שרבי עקיבא דרש מצוה זו ממה שנאמר בפרשת קרבנות החג, ביום השישי (במדבר כט, לא): "ונסכיה" - בשני ניסוכים הכתוב מדבר, אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין. ומניין שאחד מן הניסוכים הוא מים ולא ששני הניסוכים הם יין? - דבר זה דורש רבי יהודה בן בתירא בדרך רמז: "נאמר בשני (במדבר כט, יט): "ונסכיהם" (מ"ם יתירה), בשישי (שם שם, לא) - "ונסכיה" (יו"ד יתירה, שכן בכל שאר הימים נאמר "ונסכה"), ובשביעי (שם שם, לג) - "כמשפטם" (מ"ם יתירה, שכן בכל שאר הימים נאמר כ"משפט"), מ"ם יו"ד מ"ם - הרי כאן מים, מכאן לניסוך המים מן התורה; ואף רבי עקיבא דורש רמז זה, שבא ללמד, שאחד מאותם שני הניסוכים הנדרשים מתיבת "ונסכיה", כפי שהבאנו לעיל, הוא ניסוך המים. כן מובא בברייתא בשם רבי עקיבא (ר"ה טז, א): "מפני מה אמרה תורה 'נסכו מים בחג'? מפני שהחג זמן גשמי שנה הוא; אמר הקב"ה: נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי שנה".