מצוות לא תעשה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 7: שורה 7:


==בדינים שונים==
==בדינים שונים==
בדינים שונים '''מצוות צריכות כוונה''' (לחלק מהדעות {{מקור|(ברכות יג.)}}). ומצוות לא תעשה כגון "עונתה לא יגרע" - לדרך פיקודיך {{מקור|(הקדמה ב)}} צריכות כוונה (לדעה שמצוות צריכות כוונה), ולדרך המלך {{מקור|(דעות ג-א בתחילתו)}} בזה לכו"ע אין צריך כוונה {{מקור|(הובאו בשדי חמד ח"ד מ-עד עמוד 145)}}.
בדינים שונים '''מצוות צריכות כוונה''' (לחלק מהדעות {{מקור|בבלי:ברכות יג.|כן}}). ומצוות לא תעשה כגון "עונתה לא יגרע" - לדרך פיקודיך {{מקור|הקדמה ב|כן}} צריכות כוונה (לדעה שמצוות צריכות כוונה), ולדרך המלך {{מקור|דעות ג-א בתחילתו|כן}} בזה לכו"ע אין צריך כוונה {{מקור|הובאו בשדי חמד ח"ד מ-עד עמוד 145|כן}}.
בדינים שונים  
בדינים שונים  
'''העוסק במצווה פטור מן המצווה''', אך אינו פטור ממצוות לא תעשה, ואפילו אם היא בשב ואל תעשה. ולכן העוסק במצווה אינו פטור מאיסור בל יראה, וחייב לבער את חמצו {{מקור|(שדי חמד ח"ד ע-סז עמוד 441)}}.
'''העוסק במצווה פטור מן המצווה''', אך אינו פטור ממצוות לא תעשה, ואפילו אם היא בשב ואל תעשה. ולכן העוסק במצווה אינו פטור מאיסור בל יראה, וחייב לבער את חמצו {{מקור|שדי חמד ח"ד ע-סז עמוד 441|כן}}.


'''בל תוסיף''' - בלא תעשה שהוסיף עליו, דהיינו שגזרו בתי דין על דבר המותר מן התורה (כגון עוף בחלב) ואמרו שהוא אסור מן התורה, נחלקו הראשונים האם עוברים בבל תוסיף:
'''בל תוסיף''' - בלא תעשה שהוסיף עליו, דהיינו שגזרו בתי דין על דבר המותר מן התורה (כגון עוף בחלב) ואמרו שהוא אסור מן התורה, נחלקו הראשונים האם עוברים בבל תוסיף:
@ הרמב"ם {{מקור|(ממרים ב-ט)}} כתב שעוברים. בטעם לזה ביאר הכסף משנה שהרי הוא מוסיף גם בלא תעשה {{מקור|(שם, ומסברא זו הקשה על הראב"ד החולק וכתב שלא ידע את טעמו)}}. והרדב"ז {{מקור|(שם)}} אף הביא לזה מקור, שהרי בתחילת הפרשה נאמר "החוקים והמשפטים" {{מקור|(דברים יא-לב, יב-א)}}, ומשמע שהיא עוסקת גם בלא תעשה.
@ הרמב"ם {{מקור|ממרים ב-ט|כן}} כתב שעוברים. בטעם לזה ביאר הכסף משנה שהרי הוא מוסיף גם בלא תעשה {{מקור|שם, ומסברא זו הקשה על הראב"ד החולק וכתב שלא ידע את טעמו|כן}}. והרדב"ז {{מקור|שם|כן}} אף הביא לזה מקור, שהרי בתחילת הפרשה נאמר "החוקים והמשפטים" {{מקור|דברים יא-לב, יב-א|כן}}, ומשמע שהיא עוסקת גם בלא תעשה.
@ הראב"ד {{מקור|(שם)}} כתב שאין בל תוסיף בלא תעשה אלא רק במצוות עשה. וכן כתב הרמ"ך בהגהותיו {{מקור|(שם, וסיים בצ"ע)}}. והחינוך {{מקור|(תנד ד"ה ורובי המפרשים)}} כתב שזו דעת רוב המפרשים. בטעם לזה ביאר המנחת חינוך {{מקור|(תנד-א [א] ד"ה והראב"ד)}} שכיוון שהתורה ציוותה "ושמרתם את משמרתי" שחז"ל יוסיפו סייגים וגדרים - זו מצווה מהתורה, ולא שייך בזה בל תוסיף.
@ הראב"ד {{מקור|שם|כן}} כתב שאין בל תוסיף בלא תעשה אלא רק במצוות עשה. וכן כתב הרמ"ך בהגהותיו {{מקור|שם, וסיים בצ"ע|כן}}. והחינוך {{מקור|תנד ד"ה ורובי המפרשים|כן}} כתב שזו דעת רוב המפרשים. בטעם לזה ביאר המנחת חינוך {{מקור|תנד-א [א] ד"ה והראב"ד|כן}} שכיוון שהתורה ציוותה "ושמרתם את משמרתי" שחז"ל יוסיפו סייגים וגדרים - זו מצווה מהתורה, ולא שייך בזה בל תוסיף.


'''איסור בל תגרע''' ישנו גם בלא תעשה, כאשר בית דין התירו דבר האסור מן התורה בקביעות לעולם ואמרו שדבר זה מותר מן התורה, לדוגמא שהתירו בשר חיה בחלב {{מקור|(רמב"ם ממרים ב-ט)}}, ואפילו אם גם הם אומרים שהדבר אסור, אלא שהוא אסור רק מדבריהם ולא מן התורה - עוברים {{מקור|(לחם משנה שם)}}.
'''איסור בל תגרע''' ישנו גם בלא תעשה, כאשר בית דין התירו דבר האסור מן התורה בקביעות לעולם ואמרו שדבר זה מותר מן התורה, לדוגמא שהתירו בשר חיה בחלב {{מקור|רמב"ם ממרים ב-ט|כן}}, ואפילו אם גם הם אומרים שהדבר אסור, אלא שהוא אסור רק מדבריהם ולא מן התורה - עוברים {{מקור|לחם משנה שם|כן}}.


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
'''מנהג נגד מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה''', כגון נותר - נחלקו הפוסקים האם המנהג מבטל את הלאו {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)}}<ref>כמו כן יש כמה וכמה דעות במנהג נגד הדין, ע"ע [[מנהג#פרטי_הדין]] ד"ה מנהג נגד הדין.</ref>.
'''מנהג נגד מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה''', כגון נותר - נחלקו הפוסקים האם המנהג מבטל את הלאו {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה|כן}}<ref>כמו כן יש כמה וכמה דעות במנהג נגד הדין, ע"ע [[מנהג#פרטי_הדין]] ד"ה מנהג נגד הדין.</ref>.


==עשה ולאו==
==עשה ולאו==
'''עשה ולא תעשה''' - דנו האחרונים איזה מהם חמור יותר {{מקור|(משנת חכמים בפתיחה, הביאו מנחת חינוך סוף מצווה ח. ותלוי במחלוקת האם מה שעשה דוחה לא תעשה הוא הותרה או דחויה: אם דחויה - מוכח שעשה חמור יותר, ולכן דוחה את הלא תעשה, אך אם הותרה - אפשר שהלא תעשה חמור יותר, אלא שכשיש עשה הוא הותר}}<ref>המחלוקת הובאה בערך [[עשה דוחה לא תעשה#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמו.</ref>{{מקור|)}}.'''לאו הבא מכלל עשה''' דנו האחרונים האם נחשב עשה או לאו {{מקור|(בית האוצר ח"א א-ז (כלל מ): עשה, ובסופו כתב בדעת הירושלמי (סנהדרין ז-יא) שהוא לאו. גריפ"פ (לא תעשה רסד, רצא. בדפיו ד"ה והשתא) בדעת תוס' רי"ד ועוד ראשונים: לאו)}}.
'''עשה ולא תעשה''' - דנו האחרונים איזה מהם חמור יותר {{מקור|משנת חכמים בפתיחה, הביאו מנחת חינוך סוף מצווה ח. ותלוי במחלוקת האם מה שעשה דוחה לא תעשה הוא הותרה או דחויה: אם דחויה - מוכח שעשה חמור יותר, ולכן דוחה את הלא תעשה, אך אם הותרה - אפשר שהלא תעשה חמור יותר, אלא שכשיש עשה הוא הותר|כן}}<ref>המחלוקת הובאה בערך [[עשה דוחה לא תעשה#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמו.</ref>{{מקור|(}}.'''לאו הבא מכלל עשה''' דנו האחרונים האם נחשב עשה או לאו {{מקור|בית האוצר ח"א א-ז (כלל מ): עשה, ובסופו כתב בדעת הירושלמי (סנהדרין ז-יא) שהוא לאו. גריפ"פ (לא תעשה רסד, רצא. בדפיו ד"ה והשתא) בדעת תוס' רי"ד ועוד ראשונים: לאו)}}.


'''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|(כתובות נ.)}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המנחת חינוך {{מקור|(ח-ה [ט] ד"ה ועיין פרי. וכן חקר קובץ הערות סט-ב לגבי דין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה)}} האם החילוק ביניהם הוא במצווה עצמה - האם היא מצוות עשה או מצוות לא תעשה, או במעשה האדם - האם הוא בקום עשה או בשב ואל תעשה. והביא לכך שתי נפק"מ:
'''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|בבלי:כתובות נ.|כן}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המנחת חינוך {{מקור|ח-ה [ט] ד"ה ועיין פרי. וכן חקר קובץ הערות סט-ב לגבי דין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה|כן}} האם החילוק ביניהם הוא במצווה עצמה - האם היא מצוות עשה או מצוות לא תעשה, או במעשה האדם - האם הוא בקום עשה או בשב ואל תעשה. והביא לכך שתי נפק"מ:
@ לאו שאין בו מעשה - מצד המצווה עצמה הוא לא תעשה וצריך לבזבז את כל ממונו, אך מצד מעשה האדם הוא בשב ואל תעשה, וצריך לבזבז רק חומש.
@ לאו שאין בו מעשה - מצד המצווה עצמה הוא לא תעשה וצריך לבזבז את כל ממונו, אך מצד מעשה האדם הוא בשב ואל תעשה, וצריך לבזבז רק חומש.
@ לאו הבא מכלל עשה - מצד המצווה עצמה דינו כעשה, אך מצד המעשה הוא בקום עשה.
@ לאו הבא מכלל עשה - מצד המצווה עצמה דינו כעשה, אך מצד המעשה הוא בקום עשה.


==אנשים==
==אנשים==
'''סומא''', לדעות שפטור ממצוות, נחלקו המפרשים האם חייב במצוות לא תעשה {{מקור|(מנחת חינוך ב-כה הביא את המחלוקת. שו"ת רעק"א מהדורא תנינא קנג ד"ה אמנם: חייב בלא תעשה. רעק"א על שו"ע יו"ד א-ט: חייב בלא תעשה, ואפילו בלאו הבא מכלל עשה, כגון איסור מצרי)}}.
'''סומא''', לדעות שפטור ממצוות, נחלקו המפרשים האם חייב במצוות לא תעשה {{מקור|מנחת חינוך ב-כה הביא את המחלוקת. שו"ת רעק"א מהדורא תנינא קנג ד"ה אמנם: חייב בלא תעשה. רעק"א על שו"ע יו"ד א-ט: חייב בלא תעשה, ואפילו בלאו הבא מכלל עשה, כגון איסור מצרי|כן}}.


==ראה גם==
==ראה גם==

גרסה אחרונה מ־11:49, 5 בספטמבר 2012

הגדרה[עריכה]

מעשים שאסור לעשותם מדאורייתא.

בערך זה נדון בפרטים המיוחדים למצוות לא תעשה, לגבי איסורים בכלל ע"ע איסורים.

לדוגמא, אכילת נבילות וטריפות.

בדינים שונים[עריכה]

בדינים שונים מצוות צריכות כוונה (לחלק מהדעות (ברכות יג.)). ומצוות לא תעשה כגון "עונתה לא יגרע" - לדרך פיקודיך (הקדמה ב) צריכות כוונה (לדעה שמצוות צריכות כוונה), ולדרך המלך (דעות ג-א בתחילתו) בזה לכו"ע אין צריך כוונה (הובאו בשדי חמד ח"ד מ-עד עמוד 145). בדינים שונים העוסק במצווה פטור מן המצווה, אך אינו פטור ממצוות לא תעשה, ואפילו אם היא בשב ואל תעשה. ולכן העוסק במצווה אינו פטור מאיסור בל יראה, וחייב לבער את חמצו (שדי חמד ח"ד ע-סז עמוד 441).

בל תוסיף - בלא תעשה שהוסיף עליו, דהיינו שגזרו בתי דין על דבר המותר מן התורה (כגון עוף בחלב) ואמרו שהוא אסור מן התורה, נחלקו הראשונים האם עוברים בבל תוסיף:

  1. הרמב"ם (ממרים ב-ט) כתב שעוברים. בטעם לזה ביאר הכסף משנה שהרי הוא מוסיף גם בלא תעשה (שם, ומסברא זו הקשה על הראב"ד החולק וכתב שלא ידע את טעמו). והרדב"ז (שם) אף הביא לזה מקור, שהרי בתחילת הפרשה נאמר "החוקים והמשפטים" (דברים יא-לב, יב-א), ומשמע שהיא עוסקת גם בלא תעשה.
  2. הראב"ד (שם) כתב שאין בל תוסיף בלא תעשה אלא רק במצוות עשה. וכן כתב הרמ"ך בהגהותיו (שם, וסיים בצ"ע). והחינוך (תנד ד"ה ורובי המפרשים) כתב שזו דעת רוב המפרשים. בטעם לזה ביאר המנחת חינוך (תנד-א [א] ד"ה והראב"ד) שכיוון שהתורה ציוותה "ושמרתם את משמרתי" שחז"ל יוסיפו סייגים וגדרים - זו מצווה מהתורה, ולא שייך בזה בל תוסיף.

איסור בל תגרע ישנו גם בלא תעשה, כאשר בית דין התירו דבר האסור מן התורה בקביעות לעולם ואמרו שדבר זה מותר מן התורה, לדוגמא שהתירו בשר חיה בחלב (רמב"ם ממרים ב-ט), ואפילו אם גם הם אומרים שהדבר אסור, אלא שהוא אסור רק מדבריהם ולא מן התורה - עוברים (לחם משנה שם).

פרטי הדין[עריכה]

מנהג נגד מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה, כגון נותר - נחלקו הפוסקים האם המנהג מבטל את הלאו (שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)[1].

עשה ולאו[עריכה]

עשה ולא תעשה - דנו האחרונים איזה מהם חמור יותר (משנת חכמים בפתיחה, הביאו מנחת חינוך סוף מצווה ח. ותלוי במחלוקת האם מה שעשה דוחה לא תעשה הוא הותרה או דחויה: אם דחויה - מוכח שעשה חמור יותר, ולכן דוחה את הלא תעשה, אך אם הותרה - אפשר שהלא תעשה חמור יותר, אלא שכשיש עשה הוא הותר)[2](.לאו הבא מכלל עשה דנו האחרונים האם נחשב עשה או לאו בית האוצר ח"א א-ז (כלל מ): עשה, ובסופו כתב בדעת הירושלמי (סנהדרין ז-יא) שהוא לאו. גריפ"פ (לא תעשה רסד, רצא. בדפיו ד"ה והשתא) בדעת תוס' רי"ד ועוד ראשונים: לאו).

בזבוז ממונו - על עשה צריך לבזבז רק חומש (כתובות נ.), אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המנחת חינוך (ח-ה [ט] ד"ה ועיין פרי. וכן חקר קובץ הערות סט-ב לגבי דין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה) האם החילוק ביניהם הוא במצווה עצמה - האם היא מצוות עשה או מצוות לא תעשה, או במעשה האדם - האם הוא בקום עשה או בשב ואל תעשה. והביא לכך שתי נפק"מ:

  1. לאו שאין בו מעשה - מצד המצווה עצמה הוא לא תעשה וצריך לבזבז את כל ממונו, אך מצד מעשה האדם הוא בשב ואל תעשה, וצריך לבזבז רק חומש.
  2. לאו הבא מכלל עשה - מצד המצווה עצמה דינו כעשה, אך מצד המעשה הוא בקום עשה.

אנשים[עריכה]

סומא, לדעות שפטור ממצוות, נחלקו המפרשים האם חייב במצוות לא תעשה (מנחת חינוך ב-כה הביא את המחלוקת. שו"ת רעק"א מהדורא תנינא קנג ד"ה אמנם: חייב בלא תעשה. רעק"א על שו"ע יו"ד א-ט: חייב בלא תעשה, ואפילו בלאו הבא מכלל עשה, כגון איסור מצרי).

ראה גם[עריכה]


הערות שוליים[עריכה]

  1. כמו כן יש כמה וכמה דעות במנהג נגד הדין, ע"ע מנהג#פרטי_הדין ד"ה מנהג נגד הדין.
  2. המחלוקת הובאה בערך עשה דוחה לא תעשה#מקור_וטעם ד"ה בטעמו.