מנהג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''במקורו''' של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים:
'''במקורו''' של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים:
 
@ "לא יחל דברו" {{מקור|(במדבר ל-ג)}} {{מקור|(נדרים פא:)}}.
א) "לא יחל דברו" {{מקור|(במדבר ל-ג)}} {{מקור|(נדרים פא:)}}.
@ "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" {{מקור|(משלי א-ח)}} {{מקור|(פסחים נ:, חולין צג:)}}.
 
@ לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" {{מקור|(דברים יז-יא)}}) {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב)}}.
ב) "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" {{מקור|(משלי א-ח)}} {{מקור|(פסחים נ:, חולין צג:)}}.
 
ג) לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" {{מקור|(דברים יז-יא)}}) {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב)}}.


ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר {{מקור|(חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי)}} או מדרבנן. ונפק"מ לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן<ref>הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.</ref>.
ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר {{מקור|(חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי)}} או מדרבנן. ונפק"מ לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן<ref>הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.</ref>.
שורה 21: שורה 18:


'''מנהג נגד הדין''' - יש בזה חמש שיטות בפוסקים {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)}}:
'''מנהג נגד הדין''' - יש בזה חמש שיטות בפוסקים {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)}}:
 
@ אין מבטל אפילו איסור דרבנן.
א) אין מבטל אפילו איסור דרבנן.
@ אין מבטל איסור תורה.
 
@ מבטל מצוות עשה בשב ואל תעשה.
ב) אין מבטל איסור תורה.
@ מבטל מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה (כגון נותר).
 
@ מבטל איסור תורה.
ג) מבטל מצוות עשה בשב ואל תעשה.
 
ד) מבטל מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה (כגון נותר).
 
ה) מבטל איסור תורה.


'''יש חילוק''' בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה)}}.
'''יש חילוק''' בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה)}}.
שורה 42: שורה 34:


==ראה גם==
==ראה גם==
[[איסורים]]
* [[איסורים]]


[[דאורייתא]]
* [[דאורייתא]]


[[דרבנן]]
* [[דרבנן]]


[[מצוות]]
* [[מצוות]]


[[סיטומתא]] {{מקור|(בקניינים)}}
[[סיטומתא]] {{מקור|(בקניינים)}}
שורה 56: שורה 48:
<references />
<references />


[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:כללי מצוות]]
[[קטגוריה:כללי מצוות]]

גרסה מ־18:31, 4 באוגוסט 2008

הגדרה

מצווה או איסור שאינם מדאורייתא ואינם מדרבנן אלא נהגו בהם ישראל (הסוגיא בפסחים נ. והלאה. האריך בזה קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד והלאה).

לדוגמא, איסור עשיית מלאכה בערב פסח (פסחים נ. במשנה), הלל בימים שקוראים אותו בדילוג (תוס' ברכות יד. ד"ה ימים).

מקור וטעם

במקורו של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים:

  1. "לא יחל דברו" (במדבר ל-ג) (נדרים פא:).
  2. "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" (משלי א-ח) (פסחים נ:, חולין צג:).
  3. לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז-יא)) (קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב).

ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר (חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) או מדרבנן. ונפק"מ לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן[1].

במהותו חקר הקונטרסי שיעורים (כד-יד ד"ה ביארנו) האם הוא מעשה מצווה ומעשה עבירה, או שהוא רק מידת חסידות. ונפק"מ למחלוקת הגדולה בראשונים האם מברכים על מנהג: אם הוא מעשה מצווה שייך לברך "וציוונו", אך אם הוא מידת חסידות בעלמא - אי אפשר לברך (הביאה שם בד"ה אמנם).

פרטי הדין

מנהג שנהגו במקרה או מסיבה מסוימת - אין לו דין מנהג, ולא חייבים לקיימו, אלא רק מנהג שקיבלו עליהם ודעתם היתה לקיימו לעולם (שו"ת מהרשד"ם יו"ד מ ד"ה מכאן).

מנהג נגד הדין - יש בזה חמש שיטות בפוסקים (שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה):

  1. אין מבטל אפילו איסור דרבנן.
  2. אין מבטל איסור תורה.
  3. מבטל מצוות עשה בשב ואל תעשה.
  4. מבטל מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה (כגון נותר).
  5. מבטל איסור תורה.

יש חילוק בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג (קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה).

ברכה על מנהג, כגון על הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - לר"ת מברכים, ולמחזור ויטרי לא (תוס' ברכות יד. ד"ה ימים).

בספק

בספק האם יש מנהג לחיד"א מקילים כספיקא דרבנן, ויש מחמירים כספיקא דאורייתא מדין נדר (שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 77 ד"ה ואם, ע"פ החתם סופר (יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) שסובר שיש במנהג דין נדר דאורייתא. והביא גם את החיד"א).

בספק מה המנהג מחמירים (שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 76 ד"ה ואם).

ראה גם

סיטומתא (בקניינים)


הערות שוליים

  1. הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.