מכלול רוטשילד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:57, 27 במרץ 2009 מאת דניאל ונטורה (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מכלול רוטשילד או "ספר המכלול של רוטשילד" הוא אוסף של כתבי יד עבריים מהמאה ה-15 - בינהם ספרי קודש וספרי חול - שהיה מצוי ברשות משפחת רוטשילד ונמסר בשנת 1957 לבית הספרים הלאומי בירושלים. הודפסו ממנו 500 עותקים ממוספרים ולאחר מכן הושמדו הגלופות. למהדורה צורף ספר הסברים אשר חובר על-ידי מומחים לכתבי-יד עתיקים.

בין השאר, האוסף כולל כתבי יד של: ספרי התנ"ך וספרים מארון הספרים היהודי, סידורי תפילה ופיוטים לאירועים משפחתיים ומסורתיים - סה"כ כ-400 כתבי יד. האוסף, במהדורת הפקסימיליה, כולל 948 עמודים, 816 מהם כוללים עיטורים. ‏‏[1]

בין כתבי היד האחרים מצויים ספרי היסטוריה ספרי מוסר וספרי פילוסופיה - חלקם נכתבו במקור בעברית ובחלקם תורגמו.

תולדות האוסף[עריכה]

מעריכים כי הוא נוצר על-ידי סופרים אחדים בעיר פרארה בשנת 1470 ‏‏[2]. לערך, בהזמנת משה בן יקותיאלי הכהן, המוזכר באחד מכתבי היד בשמו. הכתב בחיבורים הוא יפה במיוחד ונכתב על קלף פקועה העשוי מעורות עדינים של עגלים בני-יומם.

חיבורי האוסף נכתבו בתקופת הרנסנס בה היהודים נהגו לאמץ משליטיהם, בין השאר : בית מדיצ'י מפירנצה ומשפחת אסטה מפררה את נוהג הוספת הוספת איורים וציורים מהודרים לכתבי-יד קדומים תוך כדי העתקם . יהודי איטליה, באותם השנים נהנו משגשוג כלכלי, עקב עיסקי ההלוואות בהן היה להם זיכיון בלעדי והיה ברשותם אמצעים לממן את ציורי האומנות המופיעים בחיבורי האוסף.

בין 300 הציורים באוסף כלולים מראות נוף עם פרספקטיבה מרחבית, כמקובל באומנות של אותה תקופה. אליהם נוספו ציורי דמויות מהמקרא ודמויות אחרות המוזכרות בכתב היד העתיקים. הכל נעשה במטרה לתת חזות אסטטית ואומנותית לכתב-היד.

גילגולי האוסף[עריכה]

ידוע כי האוסף בשנים 1832 - 1855 היה בבעלות שלמה דה-פרנטה מטריאסטה. כעבור שנים אחדות הוא נמכר למשפחת רוטשילד בפאריז. המכלול נגנב בעת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. בשנת 1950 הוא הוצא למכירה בפומבי בסכום של 5,000 דולר. ספרן מבית משפחת רוטשילד הכירו, רכש אותו והשיב אותו לבית רוטשילד.

ג'יימס דה רוטשילד שוכנע על-ידי מרדכי נרקיס ממוזיאון ישראל כי כתב היד הוא בעל חשיבות לאומית והוא נתרם למוזיאון.

ההגדה של פסח[עריכה]

באוסף כלולה האגדה של פסח. בית הספרים הלאומי מציג אותה באתרו (ראו מטה) ומספר עליה את הדברים הבאים:

  • כמו בהגדות אחרות מתקופה זו, גם כאן לא נמצאים השירים "אחד מי יודע" ו"חד גדיא".
  • לאחר הברכה על כוס רביעית, נאמר כאן בלשון אשכנז "נו טרינק אוש" (ע' 97) כלומר - עכשיו שתה.
  • ההגדה מסתיימת במילים: "סליק מה נשתנה" (ע' 97). בקרב קהילות אשכנז נהגו לכנות את ההגדה כולה בשם "מה נשתנה".
  • על בעלים מצויות באגדה הההערות הבאות: "נ"ל אני שמשון" מהערה זו ניתן ללמוד ששם הבעלים .
  • מוזכר ה" מנהג" המכוון למנהג האשכנזים שלא לחתום את ברכת השיר הראשונה שאחרי "ההלל המצרי" (תהלים קיג-קיח), "יהללוך ..." בברכה "ברוך אתה ... מלך מהולל בתשבחות", אלא רק בסוף "ההלל הגדול" (תהלים קז), בסוף "נשמת כל חי ..." ב"ברוך אתה ... מלך אל חי העולמים".
  • מובלט השם "יהודה" והוא ככל הנראה מזמין ההגדה כלומר אחד מהבעלים.

מבחר מכתבי היד[עריכה]

האוסף כולל כתבי-יד אחדים המעוררים עניין בשל ייחודם:

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ‏ בנימין אליצור תוכן ענינים
  2. ‏בלוח השנה הנכלל באוסף מופיע שנה ראשונה 1471 מכאן שהוא לא נכתב קודם לכן‏