מכון הרב צבי יהודה הכהן קוק

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מכון הרב צבי יהודה הכהן קוק (נקרא גם: מכון הרצי"ה) הוא מכון להוצאת ספרים של ישיבת מרכז הרב, שמשכנו בירושלים. במסגרת המכון יוצאים לאור כתבים של רבני הישיבה, בפרט בולט המכון בהוצאה לאור בלעדית של ספרים מכתבי יד של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

המכון נוסד בשנת תשמ"ב לאחר פטירת הרב צבי יהודה קוק, על שמו הוא נקרא. בראשו עומד הרב בן ציון שפירא, בנו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.

מפרסומי המכון[עריכה]

כתבי הראי"ה[עריכה]

  • אגרות הראי"ה כרך ד - שנות תר"פ-תרפ"ה בעריכת הרב יעקב פילבר, תשמ"ד (כרכים א-ג יצאו בהוצאת מוסד הרב קוק ובעריכת הרב צבי יהודה קוק).
  • עין אי"ה - ביאור של הרב קוק על אגדות התלמוד שבמסכת ברכות (ב' חלקים) ומסכת שבת (ב' חלקים).
  • מדבר שוּר - דרשות של הרב קוק מימי רבנותו בחו"ל, בעריכת הרב מיכאל הרשקוביץ והרב דוד לנדאו, ירושלים תשנ"ט.
  • מאורות הראי"ה - סדרה ובה מלוקטים כתבים של הרב קוק על המועדים, בעריכת בן-ציון שפירא. כרכים בסדרה: אלול, תשנ"ד (יצא גם במהדורה חדשה הקרויה מאורות הראי"ה "ירח האיתנים"- על ראש השנה יום כיפור וסוכות); "חנוכה, ארבע פרשיות ופורים" - אדר א' תשנ"ה (מהדורה שלישית); שבועות - תשנ"ד; על שבת קודש, תשע"ה; ענייני תפילה, תשע"ה. בפורמט חיצוני זהה, אך ללא השם "מאורות הראי"ה, יצאה "הגדה של פסח", עם תוספת של לקט "בחודש האביב", תשע"ז (מהדורה רביעית)
  • פנקסי הראי"ה: חלק ראשון - הפנקסים שב"קבצים מכתב יד קודשו" ועוד שבעה פנקסים קטנים בעריכת בן ציון שפירא וזאב נוימן, תשס"ח. חלק שני הוא החיבור לנבוכי הדור ופנקס מר מתקופת ירושלים. חלק שלישי כולל פרקים על ספרי קבלה ונכתב בזיימל בשנות הנונין. חלק רביעי הוא פנקס הדפים מתקופת יפו. חלקים ה ודו הינם חלק מפנקס מציאות קטן שנכתב בזיימל פורסם ע"י הוצאת 'מאבני המקום' בשלמות.
  • גנזי ראי"ה (א'-ז') - ליקוט דברי הלכה ואגדה מכתבי הרב קוק, בעריכת בן ציון שפירא, תש"ן.
  • באורי הראי"ה למסכת אבות - ליקוט מכִתביו, בתוספת כתבי יד שלא פורסמו עד כה, ירושלים תשס"ו.
  • באר אליהו, פירוש של הרב קוק לביאור הגר"א, חלק ראשון, על תחילת הלכות כתובות, תשמ"ח; חלק שני, על הלכות עדות ותחילת הלכות הלוואה, תש"ס.
  • ראש מילין ספר במחשבת ישראל וקבלה, שבו דרשות על "טנת"א" (טעמי המקרא, הניקוד, התגים והאותיות). במהדורות האחרונות נוספו כתבי יד וכן פירושו של הראי"ה לתחילת הספר.
  • אגרות חמדה - לקט אגרות ואמרים בנושא השמיטה - אגרות ומאמרים בהלכה ובמחשבה בנושא השמיטה שנלקטו מכתבי הרב קוק שנדפסו ושבכתב יד, בתוספת מאמרים ומכתבים של בנו הרצי"ה בעניין הלכות שנת השמיטה וחיבתה, ירושלים תשמ"ז.

ספרים נוספים[עריכה]

  • הרב נריה גוטל, מכותבי ראי"ה - האישים שעמם עמד הראי"ה בקשרי מכתבים והנושאים בהם עסקו ההתכתבויות, תש"ס
  • מנחת אברהם - לקט מתוך פסקיו ומאמריו ההלכתיים של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (ארבעה כרכים)
  • הרב מרדכי פרום, תורת הלוי - חידושים על המסכתות פסחים, כתובות, ובבא קמא ועל ספר החינוך
  • בשמן רענן - ספר זיכרון לרב שלום נתן רענן, ח"א תש"ן, ח"ב תשנ"א
  • אשל אברהם - ספר זיכרון לרב אברהם שפירא, תש"ע
  • ביאורי הרצי"ה למסכת אבות - הרב זאב נוימן (עורך), לקט מכתב ידו ומרשימות תלמידיו, תשע"ו.

המכון מסר כתבי יד לרב משה צוריאל לצורך הספר אוצרות הראי"ה[1] וכן למכון התורה והארץ לצורך הספר שבת הארץ (על הלכות שמיטה) ו'חוקות הארץ' (על הלכות כלאים). תבנית:ישיבת מרכז הרב

  1. הקדמת הרב צוריאל לספר