מי השילוח

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
מי השילוח
M'ei HaShilo'ah.jpg
שער הספר, מהדורת ניו יורק תשמ"ד.
מחבר רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא
עורך רבי גרשון חנוך ליינר מראדזין
תחום חסידות
נושא פרשיות השבוע, ספרי נ"ך ומסכתות ש"ס.
דפוס ראשון תר"כ

מי השילוח הוא ספרו של רבי מרדכי יוסף ליינר, מייסד שושלת איז'ביצא, המתאפיין בשיטתו הייחודית והחדשנית ובעמקותו.

הספר לא נכתב על ידי ר' מרדכי יוסף בעצמו, אלא על ידי נכדו רבי גרשון חנוך ליינר, שליקט את התורות מפי תלמידיו וחסידיו. החלק הראשון הודפס על ידו בשנת תר"כ. לאחר מספר שנים הדפיס את החלק השני. הודפס בשנית בשנת תשמ"ד בניו ירק, על ידי האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר, בתוספת הגהותיו. בשנת תשס"ז הוציאו ר' יהודה יוסף שפיגלמן ור' אלחנן ראובן גולדהבר, חסידי ראדזין, את הספר במהדורה חדשה ומוגהת עם מפתחות.

שם הספר[edit]

שם הספר מרמז על שמו של המחבר, מ רדכי יוסף, ומבוסס על דבריו של רבי שמחה בונים מפשיסחא, רבו של ר' מרדכי יוסף, על תלמידו, אשר הוא "כמי השילוח ההולכים לאט" (ישעיהו ח ו), אך דבריו חופירם לעומק עומקים(דרוש מקור).

תוכן הספר[edit]

כל אחד משני חלקי הספר כולל את תורותיו הייחודיות של ר' מרדכי יוסף על פרשיות התורה, וכן על ספרי הנ"ך, חלק ממסכתות הש"ס וליקוטים.

תורות הספר לעיתים כוללות רעיונות מהפכניים ונועזים. למשל, ידועים דבריו בפרשת פינחס:

"ולא יעלה ח"ו על הדעת לומר שזמרי היה נואף ח"ו, כי מן הנואף לא יעשה הקב"ה פרשה בתורה, אך יש סוד בדבר זה, דהנה יש י' נקודות בזנות... ובכל המדרגות שניטל מהאדם כח בחירתו ואי אפשר לו להמלט מעבירה, עד המדריגה היו"ד, היינו מי שמריק עצמו מן היצר הרע ושומר על עצמו מן העבירה בכל כחו עד שאין ביכולתו לשמור את עצמו יותר מזה, ואז כשמתגבר יצרו עליו ועושה מעשה, אז הוא בודאי רצון הש"י, וכעניין יהודא ותמר, כי איהי בת זוגו ממש, וזה הענין היה גם כאן, כי זמרי היה שומר עצמו מכל התאוות הרעות, ועתה עלתה בדעתו שהיא בת זוגו מאחר שאין בכוחו לסלק את עצמו מזה המעשה, ופינחס אמר להיפך, שעדיין יש בכוחו לסלק עצמו מזה... מחמת שהיה בא נזרע יוסף שנתברר בסיגופים ונסיונות בענין זה ולכך הרע בעיניו מאד על מעשה זמרי... ונעלם ממנו עומק יסוד הדבר שהיה בזמרי, כי היא היתה בת זוגו מששת ימי בראשית כמו שמבואר בכתבי האר"י ז"ל... ונמצא שפינחס היה במעשה הזה כנער, היינו שלא היה יודע עמקות הדבר רק על פי עיני שכל אנושי ולא יותר...".

תורותיו היוו יסוד לשיטתו של תלמידו, רבי צדוק הכהן מלובלין. חסידי איז'ביצא-ראדזין עמלו במהלך הדורות לבאר את יסודות השיטה על פי מקורות היהדות[1].

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. ראה למשל בספר "בנתיבי חסידות איז'ביצא-ראדזין" מאת ר' שלמה זלמן שרגאי.