מי גבאים
|
|
מי גבאים הם מי גשמים שהתכנסו בתוך גומות או חפירות שבקרקע.
מקור במשנה[עריכה]
במשנה פ"א דמקוואות מ"א כתוב, "ששה מעלות במקואות זו למעלה מזו, מי גבאים שתה טמא ושתה טהור טמא".
בדין מי גבאים נחלקו הראשונים, שיטת הרמב"ם הוא דמי גבאים אינם מטמאים אלא לרצון, ושיטת הר"ש היא שמי גבאים אינם מיטמאים כלל.
גם בגדר מי גבאים נחלקו הראשונים, לפי הרמב"ם בפירוש המשניות מי גבאים הם מים שבקרקע שאינם שאובים, וגם צריך שיהיו "נחים שוקטים", לפי הרמב"ם בהלכות (פ"ט מהל' טומאת אוכלין) מי גבאים הם "מים המכונסין בקרקע אף ע"פ שהן שאובין", לפי הר"ש הן "רקקין שיש בהם מים" משמע דהעיקר שיהיו בקרקע, לפי ר"ע מברטנורא בעינן תרוייהו שיהיו מים בקרקע שאינם שאובין.
הטעם לפי הר"ש שמי גבאים אינם מקבלים טומאה הוא משום שאינם חשובים משקים כלל כיון שהם מחוברים לקרקע, ובחזון איש פירש שהוא משום דין רביעית דהוא שיעור מקוה מהתורה.