מיקרופדיה תלמודית:דברי תורה

הגדרה^[1] - דברים שהם מן התורה, בניגוד לדברי סופרים; דברים של תורה, בניגוד לדברי חול

בניגוד לדברי סופרים

השם דברי תורה יש שנאמר בניגוד לדברי סופרים (ראה ערכו), ומובנו לפעמים דברים המפורשים בתורה שבכתב, כגון: אם יאמר לך נביא עבור על דברי תורה כו' (סנהדרין צ א, וראה שם פח ב), ולפעמים דברים שהם מן התורה, אף שאינם מפורשים אלא חכמים הוציאום ממדרש הכתובים (ראה תענית כח א, ורש"י שם ד"ה הללו).

וכן כשנאמר בניגוד לדברי קבלה (ראה ערך דברי סופרים וערך דברי קבלה, שאף הם נקראים דברי סופרים), אמרו דברי תורה על דבר הלמד מן התורה, אף על פי שאינו מפורש (ראה חולין קלז א), שתורת משה קרויה תורה, לפי שניתנה תורה לדורות, ואילו דברי קבלה של הנביאים נאמרו לפי צורך השעה והדור והמעשה (רש"י שם).

דבר תורה

מצינו שאמרו גם בלשון יחיד: "דבר תורה", ומובנו דין שהוא מן התורה, אף שאינו מפורש, אלא למד ממדרש חכמים, כמו: דבר תורה מעות קונות (בבא מציעא מז ב. ודין זה נדרש, ראה רש"י שם מו ב; רי"ף ונמוקי יוסף שם; שיטה מקובצת שם; תוספות בכורות יג ב ד"ה דבר. וראה ערך כסף); דבר תורה ארוסה אוכלת בתרומה (כתובות נז ב. וראה ערך אכילת תרומה); נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה (ברכות כ ב. וראה ערך קידוש).

וכן אמרו "דבר תורה" על הלכה למשה מסיני (ראה עירובין ד ב, ורש"י שם ד"ה דבר תורה. וראה ערך חציצה), או על דבר שהוא מסברא (ראה בכורות נא ב, ורש"י שם ד"ה בנו).

נביאים וכתובים

מצינו שאמרו דברי תורה על דברים הכתובים בנביאים וכתובים, כמו: דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר (ירושלמי ראש השנה ג ה), והדברים אמורים בספר ירמיה (ראה קרבן העדה ופני משה שם); אסור להתרפאות בדברי תורה (שבועות טו ב), והדברים אמורים על ספר תהלים (ראה שם).

וכן בלשון יחיד: דבר תורה (ראה גיטין נה א)^[2].

בניגוד לדברי חול

ומצינו שקראו דברי תורה בניגוד לדברי חול, בין לתורה שבכתב ובין לתורה שבעל פה, כמו: וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו ז), בדברי תורה כתוב (ברכות כא א); שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים (אבות ג ב); אין מוסרים דברי תורה לנכרי (חגיגה יג א. וראה ערך תלמוד תורה); לא יעמוד אדם ויתפלל לא מתוך שיחה כו' אלא מתוך דבר של תורה (ירושלמי ברכות ה א); וכן בכמה מקומות.

הערות שוליים