מיקרופדיה תלמודית:אגרוף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.

Error creating thumbnail: Unable to save thumbnail to destination

הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - גודל האגרוף - היד שיקבצו האצבעות לתוך הכף להכות בה[2] - בתורת מידה בשיעורי הלכה.

באהל המת

אגרוף בתורת שיעור ["כמלא אגרוף"] נאמר באהל-המת (ראה בערכו):

  • אף הסובר שכל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל לענין טומאה, מודה שאהל הרחב בשיעור אגרוף, אף שלא נעשה בידי אדם, חשוב להיות אהל (סוכה כא א).

גודלו

האגרוף שאמרו למידה בשיעור האהל הוא כמלא אגרוף גדול, והוא אגרופו של בן בטיח (כלים ז יב), שהיה בעל בשר (רש"י בכורות לז ב ד"ה בן אבטיח), והיה אגרופו גדול (ערוך ערך אגרוף; הרמב"ם בפירוש המשנה כלים שם)[3].

גודל אותו אגרוף כראש גדול של אדם (כלים שם, ורש"י בכורות שם), ובפירוש הדבר נחלקו אחרונים: יש שכתב שהינו כראש אדם בינוני שכבר נתגדל (תפארת ישראל אהלות שם); ויש שכתב שהוא כגדול שבראשים הנמצא בין בני אדם (תוספות אנשי שם אהלות שם).

כתבו ראשונים ששיעור אגרוף יותר מטפח [ראה בערכו] (רש"י סוכה שם ד"ה כמלא אגרוף; הרמב"ם בפירוש המשנה אהלות שם)[4].

הערות שוליים

  1. א, טור קלט.
  2. רמב"ן ורבנו בחיי, שמות כא יח.
  3. לפני בן בטיח, נחלקו תנאים כיצד שיערו שיעור זה (תוספתא כלים (צוקרמאנדל) בבא מציעא ז ב).
  4. וראה בתוספתא שם, שלדעת אחרים בשם ר' יוסי שיעורו טפח ושליש.